קטגוריה:איכה ד יט
קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו.
קַלִּים הָיוּ רֹדְפֵינוּ מִנִּשְׁרֵי שָׁמָיִם עַל הֶהָרִים דְּלָקֻנוּ בַּמִּדְבָּר אָרְבוּ לָנוּ.
קַלִּ֤ים הָיוּ֙ רֹדְפֵ֔ינוּ מִנִּשְׁרֵ֖י שָׁמָ֑יִם עַל־הֶהָרִ֣ים דְּלָקֻ֔נוּ בַּמִּדְבָּ֖ר אָ֥רְבוּ לָֽנוּ׃
קַלִּ֤ים קַלִּ֤ים - תואר, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 7031
מורפ': HAampa הָיוּ֙ הָיוּ֙ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqp3cp רֹדְפֵ֔ינוּ רֹדְפֵ֔י - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נסמך
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 7291
מורפ': HVqrmpc/Sp1cp מִנִּשְׁרֵ֖י מִ - מילת יחס
נִּשְׁרֵ֖י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: m/5404
מורפ': HR/Ncmpc שָׁמָ֑יִם שָׁמָ֑יִם - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 8064
מורפ': HNcmpa עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־הֶהָרִ֣ים הֶ - מילית, ה' הידיעה
הָרִ֣ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/2022
מורפ': HTd/Ncmpa דְּלָקֻ֔נוּ דְּלָקֻ֔ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 1814
מורפ': HVqp3cp/Sp1cp בַּמִּדְבָּ֖ר בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
מִּדְבָּ֖ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/4057 b
מורפ': HRd/Ncmsa אָ֥רְבוּ אָ֥רְבוּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 693
מורפ': HVqp3cp לָֽנוּ לָֽ - מילת יחס
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp1cp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
קַלִּ֤ים מהפך (משרת, דרגא 5) הָיוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
רֹדְפֵ֔ינוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
מִנִּשְׁרֵ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
שָׁמָ֑יִם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
עַל־הֶהָרִ֣ים מונח (משרת, דרגא 5) דְּלָקֻ֔נוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בַּמִּדְבָּ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)
אָ֥רְבוּ מרכא (משרת, דרגא 5) לָֽנוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
קַלִּים הָיוּ רֹדְפֵינוּ מִ יותר מנִּשְׁרֵי שָׁמָיִם, עַל הֶהָרִים דְּלָקֻנוּ רדפו אחרינו, בַּמִּדְבָּר אָרְבוּ לָנוּ.
פרשנות מסורתית:
תרגום (כל הפרק)
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
אלשיך
או יאמר "עודינה" וכו', מה שידענו מרבותינו ז"ל (איכה רבה ב ה) כי היו חכמים בישראל מבטיחים אותם על הכל בחכמתם. זה אומר אני אשביע שר המים ואקיף את ירושלים בחומת מים שלא יבא צר ואויב אליה, וזה אומר אני אשביע את שר האש ואקיפנה חומת אש. עד שהוצרך יתברך לשנות משמרות המלאכים, ולעשות את שר המים שר האש ואת שר האש שר המים, באופן שבקוראם את אחד מהם לא יסכון למו, וזהו חלל ממלכה ושריה (לעיל ב ב). וכן אמרו שאמר חנמאל בן שלום, אני אגביה את ירושלם באויר השמימה, ויעש כן, אלא שגרם העון והשליכה יתברך לארץ הדא הוא דכתיב (לעיל ב א) השליך משמים ארץ תפארת ישראל:
וזה יאמרו ישראל פה במר קיניהם, אוי לנו כי "עודינה תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל", מהאומרים שיקיפוה אש או מים או יעלוה השמימה וכיוצא שהיתה עזרת הבל, מצורף אל מה שבצפיתנו צפינו אל גוי לא יושיע הוא פרעה. בין כך ובין כך, ראינו איך היתה מתקרבת הרעה בהדרגה. כי טרם הגיע מנין ונושנתם, שעדיין לא ניתנה שליטה בעצם לאויבים, לא היה לנו רק אימה שצדו צעדינו מלכת ברחובותינו, והיה זה כאשר "קרב קצנו" שלא בא עדיין. אך כאשר "מלאו ימינו כי בא קצנו", אז לא בלבד צדו צעדינו, כי אם שאז השליטם ה' עד גדר שקלים היו רודפינו מנשרי שמים. ולמה לא השליטם יתברך מאז קרב קצנו, אם לא שהיה מאריך ומראה לעינינו איך היתה הרעה מתקרבת, למען נשוב עדיו ונושע ולא שבנו, באופן שעלינו להצדיק עלינו את הדין. ואין תואנה לנו לומר כי חולשתנו גרמה כי תש כחנו מצרות, כי הלא כל כך היינו גבורי כח, שעם היות כי "קלים היו רודפינו מנשרי שמים", עם כל זה לא השגונו כאשר "על ההרים דלקונו" עד שבמדבר ארבו לנו:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "איכה ד יט"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.