קטגוריה:איכה ד ב
בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר.
בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹצֵר.
בְּנֵ֤י צִיּוֹן֙ הַיְקָרִ֔ים הַמְסֻלָּאִ֖ים בַּפָּ֑ז אֵיכָ֤ה נֶחְשְׁבוּ֙ לְנִבְלֵי־חֶ֔רֶשׂ מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י יוֹצֵֽר׃
בְּנֵ֤י בְּנֵ֤י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc צִיּוֹן֙ צִיּוֹן֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 6726
מורפ': HNp הַיְקָרִ֔ים הַ - מילית, ה' הידיעה
יְקָרִ֔ים - תואר, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/3368
מורפ': HTd/Aampa הַמְסֻלָּאִ֖ים הַ - מילית, ה' הידיעה
מְסֻלָּאִ֖ים - פועל, פועל (Pu'al), בינוני סביל, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/5537
מורפ': HTd/VPsmpa בַּפָּ֑ז בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
פָּ֑ז - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/6337
מורפ': HRd/Ncmsa אֵיכָ֤ה אֵיכָ֤ה - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: 349 b
מורפ': HTi נֶחְשְׁבוּ֙ נֶחְשְׁבוּ֙ - פועל, נפעל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 2803
מורפ': HVNp3cp לְנִבְלֵי לְ - מילת יחס
נִבְלֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: l/5035 a
מורפ': HR/Ncmpc־חֶ֔רֶשׂ חֶ֔רֶשׂ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2789
מורפ': HNcmsa מַעֲשֵׂ֖ה מַעֲשֵׂ֖ה - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4639
מורפ': HNcmsc יְדֵ֥י יְדֵ֥י - שם עצם, זכר ונקבה, זוגי, נסמך
צורת יסוד: 3027
מורפ': HNcbdc יוֹצֵֽר יוֹצֵֽר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 3335
מורפ': HNcmsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
בְּנֵ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) צִיּוֹן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הַיְקָרִ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)
הַמְסֻלָּאִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
בַּפָּ֑ז אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
אֵיכָ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) נֶחְשְׁבוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לְנִבְלֵי־חֶ֔רֶשׂ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
מַעֲשֵׂ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
יְדֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) יוֹצֵֽר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז הנישקלים ונערכים לפי שווי של זהב - אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ לכדי חרס מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹצֵר.
פרשנות מסורתית:
תרגום (כל הפרק)
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
אלשיך
וענין ההגזמה הוא, כי הנה הפז הוא מעלה מעלה מעל ערך השבעה זהבים אשר מנו רבותינו ז"ל (יומא מד ב), כי זה בהיר הוא מאד ולא נמנה למיעוטו, כמו שאמרו ז"ל (גיטין נח ב) כי לכל העולם לא ירד רק משקל קטן. כי אין זה זהב מופז (המובא ביומא מד ב), כי פז לחוד ומופז לחוד, כי פז לבהיקותו אין חקר. והנה לפי זה היה הדעת נותן כי לו יצויר איש האדמה היפה מראה שבאנשים, ילבישוהו פז הלא יראה כעור בערך בהיקת הפז אשר לבש. אמר כי "בני ציון" כל כך היו מבהיקים כי היו עודפים על הפז. וזהו "המסולאים בפז", שאין צריך לומר שלא יראו כעורים וירדו משבח יופיין, כי אם אדרבה הם מסולאים ומתעלים בהיותם בפז (גיטין נח ב), ועתה "איכה נחשבו", איכה היתה מפלתם עד שנחשבו "לנבלי חרש: "
ומי יתן ויחשבו לנבלי חרש שלימים, כי אם לנשבר שאין לו תקנה, כאילו היו שברי זכוכית ודומיהם, וזהו "מעשה ידי יוצר". והוא כי הנבל או יתר כלי חרש, בהיותו שלם שני דברים ימצאו בו. אחד כותלי הכלי והם מעשה ידי היוצר, שנית התוך ההוא בית הקבול אשר לו. אמנם בהשתברו אין לחרשים זולתי מעשי ידי היוצר, כי התוך אשר לא עשה היוצר רק נמצא עשוי מאליו איננו. באופן שזולת שפלות הדמותם אל כלי חרש מחרשי אדמה, גם עוד גדלה מפלתם להדמות אל הנשבר אשר לא יצלח לכל ולא אל השלם:
או על דרך זה, הקינה הראויה לומר אל הזהב הוא שיועם אך עודנו זהב שמו, וכן "הכתם ישנא" אך עדיין כתם הטוב שמו, וכן "תשתפכנה אבני הקדש" ועודם אבני קדש יקראו, כי לא נשתנו רק מראיתן אך לא איכותן להשתנות שמותם. אך "בני ציון היקרים המסולאים בפז", לא בלבד נשתנו מראיתן כי אם גם שמותם על הפסד איכותם, ותחת היותם מסולאים בפז "נחשבו לנבלי חרש" ולא דרך הדמות בלבד:
עוד יתכן, בשום לב אל אומרו "יועם" וכן "ישנא" ותשתפכנה לשון עתיד, ונחשבו לשון עבר. לומר חבל על האנשים מבזהב וכתם ואבני קדש, כי הלא הזהב וכתם ואבנים לא הועמו מיד בעת החרבן רק בהמשך זמן החרבן, וכן הכתם ישנא, וכן אבני קדש תשתפכנה מעט מעט ממקומן עד יהיו בראש כל חוצות, אך בני ציון היקרים לא הוצרכו אל המשך זמן וליפסד ולגרוע איכותם, כי אם מיד "נחשבו לנבלי חרש" וכו':
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "איכה ד ב"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.