מ"ג איכה ד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איכה


<< · מ"ג איכה ד · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גם תנין [תנים] חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים [כיענים] במדבר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גַּם תנין [תַּנִּים] חָלְצוּ שַׁד הֵינִיקוּ גּוּרֵיהֶן בַּת עַמִּי לְאַכְזָר כי ענים [כַּיְעֵנִים] בַּמִּדְבָּר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גַּם־תַּנִּים֙ תנין חָ֣לְצוּ שַׁ֔ד הֵינִ֖יקוּ גּוּרֵיהֶ֑ן בַּת־עַמִּ֣י לְאַכְזָ֔ר כי ענים כַּיְעֵינִ֖ים בַּמִּדְבָּֽר׃

תרגום (כל הפרק)

אף בנתא דישראל מפנקתא לבני עממיא דדמין לחורמנא תלען תדיהן ורבי כנישתא דעמי מסרין לאכזראין ואמהון ספדן עליהון כנעמיא במדברא.

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גם תנין" - אף על פי שאכזרי הוא חלצו שד כשרואה את בנו בא מרחוק רעב חולץ שדיו מתוך נרתיקו שיש לו כיסוי על דדיו ומוציאו מתוכו כדי שלא יראהו בנו מכוסה ויחזור לאחוריו והיניקו גוריהן

"בת עמי לאכזר" - רואים את בניהם צועקים ללחם ואין פורש להם שחייהם קודמים להם לחיי בניהם מחמת הרעב

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

חלצו - כמו וחלצה נעלו (דברים כה ט). יש לשון זכר ונקבה.

<< · מ"ג איכה · ד · ג · >>