ביאור:צדק - דין ומשפט - מישור

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בכמה מקומות בתנ"ך נזכרים יחד המושגים "צדק", "משפט" (או "דין"), ו"יושר" (או "מישור" או "מישרים"). למשל:

(משלי א ג): "לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים "( פירוט )
(משלי ב ט): "אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים, כָּל מַעְגַּל טוֹב"( פירוט )

מעיון בפסוקים אחרים נראה לי ש:

צדק משמעו לתת לכל אחד את מה שמגיע לו (ראו צדיק = הנותן לכל אחד את המגיע לו );
משפט הוא התהליך הרשמי שבו קובעים מה לתת למי (ראו משפט );
ומישור משמעו להגיע להסכמה ופשרה, ללא התנגדות (ראו ישר = איש שלום, ללא מכשול )

המשפט - התהליך הרשמי - יכול להיות לפעמים די שרירותי, כמו חוק או מנהג מקובל.

אבל בדרך-כלל, החובה העיקרית של השופטים האנושיים היא לשפוט בצדק:

(דברים כה א): "כִּי יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים, וְנִגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם;וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע": האנשים ניגשים אל המשפט = התהליך הרשמי, ובמהלך המשפט, מבררים השופטים מי הוא הצדיק בעניין זה, כלומר מי צודק.
(ויקרא יט טו): "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְּנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ"
(ישעיהו לב א): "הֵן לְצֶדֶק יִמְלָךְ מֶלֶךְ, וּלְשָׂרִים לְמִשְׁפָּט יָשֹׂרוּ"= המלך צריך לשפוט לפי הצדק, אך השרים צריכים להקפיד על ההליך המשפטי המקובל ( מלבי"ם ).

אולם, במקביל למשפט צדק - שיש בו כפיה על אחד הצדדים, יש גם משפט יושר - משפט שמתקבל בהסכמה על-ידי שני הצדדים, למשל:

(מלאכי ב ו): "תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו; בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי, וְרַבִּים הֵשִׁיב מעון"- הפסוק מתאר את אישיותו של אהרון, שהיה "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", בלי התנגדות ובלי כפיה - "בשלום ובמישור "; בניגוד למשה, שהיה אומר "יקוב הדין את ההר".
(תהלים סז ה): "יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר , וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה"- ה' ישפוט את העמים בהסכמתם, ולכן הם ישמחו וישירו.
(תהלים צו י): "אִמְרוּ בַגּוֹיִם ה' מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים . יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ"- ה' ידין את העמים במישרים, ולכן כל העולם (השמים והארץ) ישמח.
(דברים ו יח): "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה', לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאֶתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ"- חז"ל ראו בפסוק זה מקור להלכות רבות שמטרתן לעשות שלום בין אנשים ולמנוע סכסוכים מיותרים, לפנים משורת הדין.

ובפסוקים הבאים נזכרים שני סוגי המשפט:

(ישעיהו יא ד): "וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אֶרֶץ; וְהִכָּה אָרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע"- המשיח יידע לשפוט גם בצדק (בכפיה ועל-פי שורת הדין), וגם במישור (בהסכמה ובפשרה), בהתאם לאופיים של הנשפטים: הדלים - שהיו עשירים וירדו מנכסיהם - לא יוותרו על זכויותיהם, ולכן יש לשפוט אותם בצדק; אבל ענוי ארץ - האנשים הענוים שאינם חושבים שמשהו מגיע להם - יסכימו לוותר ולהתפשר, ולכן אפשר להוכיח אותם במישור.
(תהלים צח ט): "נהרות ימחאו כף, יחד הרים ירננו. לִפְנֵי ה' כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים "- כשה' יבוא לשפוט את העולם בעתיד, הוא ישפוט בצדק וגם במישרים, לפי הצורך (ולכן העולם שמח ומרנן); כך גם (תהלים ט ט): "וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק,יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים ".
(תהלים צט ד): "וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ"
(זכריה ח טז): "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ: דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם"- אמת היא הצדק, משפט הוא - כאמור - ההליך שבעזרתו מגלים מהי האמת ומהו הצדק, ושלום הוא הפשרה המיישרת את ההדורים; וכדברי חז"ל: "על שלושה דברים העולם קיים: על הדין ועל האמת ועל השלום, שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם" (רבן שמעון בן גמליאל, אבות א יח) .

ומדוע הסדר בספר משלי - "צדק - משפט - מישרים" - שונה מהסדר הטבעי המופיע בתהלים - "שפט - צדק - מישרים"?

אולי הסיבה היא חינוכית: כשלומדים לשפוט, צריך קודם כל ללמוד מה צודק - מהי שורת הדין; זוהי חובתו היסודית של השופט. אחר-כך צריך ללמוד את ההליך המסודר של ניהול משפט, ורק בסוף יש ללמוד את הכלים הפסיכולוגיים שמאפשרים להגיע לפשרה ומישרים.

פירושים נוספים

המפרשים פירשו את ההבדלים בין המושגים בדרכים שונות.

1. רש"י פירש: "צדק - צדקה מממונו; ומשפט - לשפוט אמת; ומשרים - היא הפשרה, דרך חלק ומישור, שוה לזה ולזה" ( רש"י על משלי א ג ) , ודבריו דומים לדברינו כאן, פרט להגדרה של "צדק".

2. בעל "מצודת דוד" פירש: "צדק - היא עבודת האלהים, ומשפט - מה שבין אדם לחבירו, ומשרים - בדבר המדות והנהגת האדם" ( מצודת דוד על משלי א ג ) .

בפירוש הגר"א על משלי א ג ישנן כמה גרסאות (ראו במהדורת הרב משה פיליפ, עמ' 17-18) :

3. בגוף הפירוש כתוב: " "זהו השכל שצריך האדם לקחת, שיהיו בו כלולים כל המידות. והיינו:"

"צדק - לעשות חסד וצדקה עם כל הבריות..."
"מידת הכעס שהוא משפט, והיינו בינו לבין עצמו... ואף לשאר בני אדם... לתת דין לרשעים, לאיש כדרכיו על-פי הדין" .
"וכן משרים, שצריך למידת היושר - הממוצע, וזה - על פי רוב..." "

כלומר: צדק הוא מידת החסד, משפט הוא מידת הדין, ומישרים הוא המידה הממוצעת ביניהם.

4. בחמדה גנוזה וכתב-יד לונדון כתב: "

"צדק הוא הדבר הממוצע [מאוזן] כמאזני צדק, שאינו נוטה לצד אחד (ויקרא יט טו): "בצדק תשפוט" (שבועות ל.) שלא יהא אחד עומד ואחד יושב, אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו 'קצר דבריך' וכו'" "."
"משפט - שנותן לכל אחד המצטרך והראוי לו (דברים יח ג) "וזה יהיה משפט הכהנים", (מל"א ח59) "לעשות משפט עבדו "."
"ומישרים הוא הנוטה מצדק לפנים משורת הדין לצד ימין. (אבות ב א) איזו דרך ישרה וכו', (דברים ו יח) "ועשית הישר והטוב ". אבל עיין בבא-קמא ק. ובבא-מציעא ל: שלמדו (שמות יח כ) "אשר יעשון" - זו לפנים משורת הדין" .

כלומר: צדק הוא המידה הממוצעת, משפט הוא מידת הדין, ומישרים הוא מידת החסד.

5. מלבי"ם הגדיר את ההבדלים בין המושגים בכמה מקומות, אך ההגדרות שלו במקרים רבים משתמשות במושגים המוגדרים, ולכן קשה להבין למה כוונתו:

"משפט הוא עשות הנכון לפי הדת הכולל, האלהי או הנימוסי; והצדק על-פי היושר והטוב מצד הנושא המיוחד, שישתנה לפעמים מן הדת הכולל לפי הזמן והעניין; והוא מעולה יותר מפעולת המשפט, ולא חרבה ירושלים אלא מפני שהעמידו דבריהם על דין תורה." (ישעיהו א כא, ביאור המילות)
"המשפט הוא המשפט הערוך, והדין הוא שמיעת הטענות וחקירת המשפט; ויש הבדל בין צדק ובין מישרים: הצדק ישקיף שיהיה המשפט בצדק לא בעוול, והיושר לא ישקיף על חוקי המשפט כלל - רק על היושר ולפנים משורת הדין..." (תהלים ט ט, ביאור המילות)
"ותואר ישר נופל על מי שהולך ישר בדעתו ובינתו ומוצא האמת תמיד באמונות ודעות, ושהיושר נטוע בליבו בכל הנוגע למידות ולמעשים, ובבואו נרדף עם הצדק והמשפט, בא על שיוכיח ויברר היושר מצד טבעו שנוטה לכך (ישעיהו יא ד), והוא נעלה מן הצדק (תהלים ט ט). וכן תואר ישר נעלה מתואר צדק (שם)..." (משלי א ג, ביאור המילות)

6. ואורי בירן פירש: "צדק הוא מושג שמימי... משפט... זה ההכרעות בעולם... מהמציאות ומהכללים... מחייב החלטה מסויימת... יושר... זה דרישה שמכוונת אל כל אדם באופן אישי" ( אורי בירן, לקיחת מוסר השכל, אתר כיפה ) .

ראו גם גר צדק: צדק = תורה ומצוות, צדק = שכינה, צדק = אברהם / הרב יוסף אביאור .

פסוקים נוספים

(בראשית יח כה): "חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט "
(ישעיהו מה יט): "לֹא בַסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי, בִּמְקוֹם אֶרֶץ חֹשֶׁךְ; לֹא אָמַרְתִּי לְזֶרַע יַעֲקֹב תֹּהוּ בַקְּשׁוּנִי; אֲנִי ה' דֹּבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים "
(מיכה ג ט): "שִׁמְעוּ נָא זֹאת, רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַמֲתַעֲבִים מִשְׁפָּט וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ"- הם לא רוצים משפט מסודר, אבל גם פשרה הוגנת הם לא מסוגלים לעשות;
(חבקוק ב ד): "הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה"
תהלים יא ז: " "כִּי צַדִּיק ה', צְדָקוֹת אָהֵב, יָשָׁר " "יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ" "
(תהלים יז ב): "מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים "
(תהלים נח ב): "הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם"
(תהלים סד יא): "יִשְׂמַח צַדִּיק בה' וְחָסָה בוֹ, וְיִתְהַלְלוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב"
(תהלים עה ג): "כִּי אֶקַּח מוֹעֵד, אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט "
(תהלים צד טו): "כִּי עַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט וְאַחֲרָיו כָּל יִשְׁרֵי לֵב"
(משלי יא ו): "צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם, וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ"
(משלי טז יג): "רְצוֹן מְלָכִים שִׂפְתֵי צֶדֶק , וְדֹבֵר יְשָׁרִים יֶאֱהָב"
(משלי כא יח): "כֹּפֶר לַצַּדִּיק רָשָׁע, וְתַחַת יְשָׁרִים בּוֹגֵד"( פירוט )
(נחמיה ט יג): "וְעַל הַר סִינַי יָרַדְתָּ וְדַבֵּר עִמָּהֶם מִשָּׁמָיִם וַתִּתֵּן לָהֶם מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת חֻקִּים ומצות טוֹבִים"t2002

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-04-04.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/cdq_jft_yjr