קטגוריה:ישעיהו מה יט
לא בסתר דברתי במקום ארץ חשך לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני אני יהוה דבר צדק מגיד מישרים.
לֹא בַסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי בִּמְקוֹם אֶרֶץ חֹשֶׁךְ לֹא אָמַרְתִּי לְזֶרַע יַעֲקֹב תֹּהוּ בַקְּשׁוּנִי אֲנִי יְהֹוָה דֹּבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים.
לֹ֧א בַסֵּ֣תֶר דִּבַּ֗רְתִּי בִּמְקוֹם֙ אֶ֣רֶץ חֹ֔שֶׁךְ לֹ֥א אָמַ֛רְתִּי לְזֶ֥רַע יַעֲקֹ֖ב תֹּ֣הוּ בַקְּשׁ֑וּנִי אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ דֹּבֵ֣ר צֶ֔דֶק מַגִּ֖יד מֵישָׁרִֽים׃
לֹ֧א לֹ֧א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn בַסֵּ֣תֶר בַ - מילת יחס, ה' הידיעה
סֵּ֣תֶר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/5643 a
מורפ': HRd/Ncmsa דִּבַּ֗רְתִּי דִּבַּ֗רְתִּי - פועל, פיעל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 1696
מורפ': HVpp1cs בִּמְקוֹם֙ בִּ - מילת יחס
מְקוֹם֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/4725
מורפ': HR/Ncmsc אֶ֣רֶץ אֶ֣רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 776
מורפ': HNcbsc חֹ֔שֶׁךְ חֹ֔שֶׁךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2822
מורפ': HNcmsa לֹ֥א לֹ֥א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn אָמַ֛רְתִּי אָמַ֛רְתִּי - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 559
מורפ': HVqp1cs לְזֶ֥רַע לְ - מילת יחס
זֶ֥רַע - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: l/2233
מורפ': HR/Ncmsc יַעֲקֹ֖ב יַעֲקֹ֖ב - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3290
מורפ': HNp תֹּ֣הוּ תֹּ֣הוּ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8414
מורפ': HNcmsa בַקְּשׁ֑וּנִי בַקְּשׁ֑וּ - פועל, פיעל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים
נִי - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 1245
מורפ': HVpv2mp/Sp1cs אֲנִ֤י אֲנִ֤י - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 589
מורפ': HPp1cs יְהוָה֙ יְהוָה֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp דֹּבֵ֣ר דֹּבֵ֣ר - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1696
מורפ': HVqrmsa צֶ֔דֶק צֶ֔דֶק - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6664
מורפ': HNcmsa מַגִּ֖יד מַגִּ֖יד - פועל, הפעיל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5046
מורפ': HVhrmsa מֵישָׁרִֽים מֵישָׁרִֽים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 4339
מורפ': HNcmpa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
לֹ֧א דרגא (משרת, דרגא 5) בַסֵּ֣תֶר מונח (משרת, דרגא 5) דִּבַּ֗רְתִּי רביעי (משנה, דרגא 3)
בִּמְקוֹם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶ֣רֶץ מונח (משרת, דרגא 5) חֹ֔שֶׁךְ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) אָמַ֛רְתִּי תביר (משנה, דרגא 3)
לְזֶ֥רַע מרכא (משרת, דרגא 5) יַעֲקֹ֖ב טפחא (מלך, דרגא 2)
תֹּ֣הוּ מונח (משרת, דרגא 5) בַקְּשׁ֑וּנִי אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
אֲנִ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) יְהוָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
דֹּבֵ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) צֶ֔דֶק זקף קטן (מלך, דרגא 2)
מַגִּ֖יד טפחא (מלך, דרגא 2)
מֵישָׁרִֽים סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
לֹא בַסֵּתֶר התגלותי לעם ישראל לא היתה במקום נסתר את בהר סיני דִּבַּרְתִּי, בִּמְקוֹם אֶרֶץ חֹשֶׁךְ, לֹא אָמַרְתִּי לְזֶרַע יַעֲקֹב תֹּהוּ בַקְּשׁוּנִי בארץ מדברית תעבדו אותי, אֲנִי יְהוָה דֹּבֵר צֶדֶק, מַגִּיד מֵישָׁרִים.
פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"דובר צדק" - בתחילה אמרתי הצדק שתעשה בשכר המצות ואח"כ הגדתי מישרים הם חוקותי ותורתי שקודם מתן תורה נאמר להם ועתה אם שמוע וגו' והייתם לי סגולה וגו' (שמות יט)
"לא אמרתי וגו'" - כשאמרתי להם המצות לא אמרתי להם לעשותם על תוהו ובחנם כ"א לקבל עליהם שכר הרבה וא"כ היה להם להאומות בימים האלה לקבלם גם המה ולקבל שכר ולא לעבוד לאלילים ללא יועיל
"לא בסתר דברתי" - כשדברתי דברי על הר סיני הלא לא בסתר דברתי ולא במקום ארץ חושך כי הדבר היה מפורסם בכל העולם וא"כ היה להם להאומות בימים האלה לדעת שאני ה' ואין עודמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- (ראיה הב') ממתן תורה, שבזה הראה השגחתו המיוחדת על מין האדם, ודבר זה א"א להכחישה כי "לא בסתר דברתי" כי היה הדבור בפרהסיא לפני שש מאות אלף רגלי, וגם לא היה הדבור הזה "במקום ארץ חשך" אשר יוכלו לומר שלא ראו בעיניהם כי היה בעצם היום, עד שראו המראה הגדולה בעיניהם, ושמעו הדברות באזניהם. ושם ראו איך אני משגיח על מין האנושי ביחוד.
- (ראיה ג') מן המצות בעצמם, התורה והמצוה שנתתי לפני ישראל הם בעצמם מעידים איך אני משגיח על האדם בהשגחה מיוחדת פרטיית, כי המצות אינם דומים כמצות הכומרים עובדי הכוכבים שהמה דברים שאין בהם תועלת וטעם, כי אני "לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני", לא נתתי להם מצות שאין בהם טעם ותועלת, כי התורה מקפת על שני מיני השלמיות של האדם.
- א) על ההנהגה בין אדם לחברו, "אני ה' דבר צדק" הודעתי להם דרכי הצדק בין אדם לחברו,
- ב) על האמונות והדעות אני "מגיד מישרים", עד שנראה מבואר איך שהתורה כוללת ומישרת כל מעשי בני אדם. (והנה הראיה ממעשה בראשית תעיד על ההשגחה על האדם להצליחו בחיים הזמניים, שכן הכין לפניו כל אלה בששת ימי הבריאה, והראיה ממתן תורה מעידה על ההשגחה להישירו בחיים הנצחיים):
ביאור המילות
"דבר, מגיד". ההגדה הוא לרוב דבר חדש שלא ידע האדם ממנו, והדבור יהיה גם בדבר הנודע לחברו אם מפרשו ומבארו.
" המישרים", באמונות ודעות אין נודעות מעצמם כלל והוא הגיד להם. והצדק הנימוסי כבר הוכן עליו האדם בטבעו, רק ה' דבר ויפרש את פרטיו וארחותיו:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו מה יט"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.