ביאור:משלי ב ט
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ב ט.
לשפוט בצדק - בחכמה ותבונה ולא ברגש
[עריכה](משלי ב ט): "אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים, כָּל מַעְגַּל טוֹב."
מצודות
[עריכה]וכאשר תחפש אחר החכמה, ובעבור זה ישכילך ה', אז תבין צדק ומשפט ומישרים, ותבין מהו המעגל (שביל ודרך) היותר טוב.
סגולות
[עריכה]- אם תשתמש בתבונתך בתום לב, אז תצליח להבין גם צדק (מה מגיע למי), משפט (איך להכריע מי צודק), ומישרים (איך להגיע לפשרה והסכמה), וכל מעגל טוב (העוקף את המכשולים בדרך לצדק משפט ומישרים).
דקויות
[עריכה]הפסוק מתחיל במילה אז המציינת תוצאה של תנאי. התנאי נמצא בפסוקים 3-4: "אם לבינה תקרא..." - אם תעורר את כוחות התבונה שלך, אם תשקיע בפיתוח כישרונותיך השכליים. לתנאי זה ישנן שתי תוצאות:
התוצאה הראשונה היא בפסוקים 5-8: "אז תבין יראת ה'... כי ה' יתן חכמה... לנצור ארחות משפט, ודרך חסידיו ישמור" - אז תצליח להבין את העולם האלהי, ואיך ה' שופט;
והתוצאה השניה מתחילה בפסוק שלנו: "אז תבין צדק ומשפט..." - אז תצליח להבין את החברה האנושית, באופן שיאפשר גם לך עצמך לשפוט בצדק.
הפסוק מקשר בין תבונה לבין צדק ומשפט. באיזה משפט מדובר?
1. משפט כמשמעו, בבית-דין: "אם נתמנה אדם בדין, צריך לנצור ארחות משפט... - מתוך שהוא יושב בדין, צריך להבין איך מצדיק את הצדיק ומרשיע את הרשע; מתוך שעושה כן, דברי תורה נעשין לפניו כמישרים; ולא עוד, אלא שהוא קונה שם טוב בעולם זה ובעולם הבא, לכך נאמר ומישרים כל מעגל טוב..." ( מדרש משלי על פסוקים ח-ט ) .
ישנם תלמידי חכמים, שרוצים רק ללמוד תורה, ואינם רוצים לעסוק במשפט. המדרש מלמד, שמי שעוסק במשפט, ומשקיע את כל תבונתו בעשיית דין צדק, זוכה גם להבין את התורה טוב יותר.
2. משפט שכל אדם שופט את הזולת בליבו, כפירוש חז"ל על הפסוק "בצדק תשפוט עמיתך". ישנם אנשים הטוענים טענות נגד אנשים או זרמים אחרים, וכשמבקשים מהם לנמק את דבריהם, הם מסתמכים על הרגש, ואומרים "אני מרגיש שהם לא בסדר, וזה מספיק". אולם, על-פי התנ"ך, תחושת בטן אינה מספיקה. ספר משלי מדגיש, שכל העניינים הקשורים לשיפוט של הזולת חייבים להיעשות בתבונה.
3. משפט אלהי: הפסוק מתייחס לאדם שמרגיש שנעשה לו עוול, ומתעוררות בו תחושות של נקמה ועשיית-דין לעצמו, ואומר לו: אם לבינה תקרא - אם תעסוק בבנייה עצמית חיובית, אז - לאחר זמן, בסופו של דבר - תבין את הכל. בראיה שטחית נראה לך שאין צדק בעולם, אולם לאחר התבוננות מעמיקה ולאורך זמן -
אז תבין צדק ומשפט ומישרים - בסופו של דבר תבין איך המשפט האלהי צודק וישר, כל מעגל טוב - "גלגל הוא שחוזר בעולם" (בבלי שבת קנא:) - כל דבר טוב או רע שקורה לאדם הוא גמול על מעשה שעשה בגלגול זה או בגלגול אחר, וכל מעגל כזה הוא בסופו של דבר טוב וצודק (ע"פ גליה) .
הקבלות
[עריכה]תבונה וצדק
[עריכה]פסוקים נוספים מקשרים בין חכמה ותבונה לבין צדק ומשפט:
(משלי א א): "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: לָדַעַת חָכְמָה ומוּסַר, לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה. לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים": אחת המטרות של לימוד החכמה, המוסר והבינה היא לשפוט בצדק. כדי לשפוט בצדק יש להשתמש בחכמה ובבינה - ולא רק ברגש ( פירוט ). וכן פירשו חכמי המדרש: "כיוון שנתמנה אדם שופט, צריך להשכיל היאך יזכה את הזכאי ויחייב את החייב" ( מדרש משלי שם ) .
"כיוון שנתמנה אדם שופט, צריך להשכיל היאך יזכה את הזכאי ויחייב את החייב. ד"א: כיוון שנתמנה אדם שופט, צריך להשכיל היאך הוא מדקדק את הדין בשביל שלא יחטא ויחטיא את העולם, שכיוון שהוא מקלקל את הדין, הרי הוא חוטא ומחטיא את העולם, אבל אם הוציא את הדין לאמיתו, נמצא עושה משפט וצדקה ומישרים - מה מישרים הללו אדם מהלך בהן ואינו נכשל, כך אם הוציא את הדין לאמיתו אינו נכשל ליום הדין, ומלאכי השרת מלמדין עליו זכות" ( מדרש משלי שם ) . t2808
(משלי ח ח): "בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי, אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ... בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק. בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ וּנְדִיבִים כָּל שֹׁפְטֵי צֶדֶק"- אלה הם דברי החכמה, המצהירה על עצמה שרק באמצעותה אפשר למשול בצדק ( פירוט ).
(משלי י לא): "פִּי צַדִּיק יָנוּב חָכְמָה, וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת תִּכָּרֵת"( פירוט ) - פיו של אדם צדיק - העוסק בעשיית צדק בין אדם לחברו - מניב פירות של חכמה ( פירוט ).
גם שלמה המלך, מחבר ספר משלי, ביקש חכמה, לא כדי להשתעשע ברעיונות פילוסופיים מופשטים, אלא כדי שיוכל לעשות משפט צדק, (מלכים א ג יא): "הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט"( פירוט ).
התאווה להבין את המשפט
[עריכה]הפסוק מבטיח לקורא, שה' ייתן לו תבונה שתאפשר לו להבין את המשפט האנושי ואת המשפט האלהי.
ישעיהו הנביא הסתמך על הבטחה זו וביקש מה', במילים דומות מאד, (ישעיהו כו ז): "אֹרַח לַצַּדִּיק מֵישָׁרִים, יָשָׁר מַעְגַּל צַדִּיק תְּפַלֵּס; אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ ה' קִוִּינוּךָ, לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ":
1. אנחנו מתאוים לחדש את השלטון בירושלים לפי משפטיך הישרים והצדיקים; אנחנו מקוים שתעזור לנו להבין אותם.
2. אנחנו מתאוים להבין את דרכי הנהגת ה' בעולם; אנחנו יודעים שההנהגה שלך ישרה, אולם רוצים לדעת מדוע לפעמים היא נראית עגולה ולא ישרה: "האורח הראוי שילך בו הצדיק הם המישרים... בל יתרעם על ההנהגה העליונה, רק להאמין כי הכל בצדק וביושר... [ו]אתה ה'... עת שהצדיק נוטה מן... הדרך הישר והולך במעגל, שהוא הדרך הסיבובי... חוקר ומתפלסף בדרכי ההנהגה ושואל שאלות מדוע דרך רשעים צלחה... לא תחשוב לו זאת לחטא, כי אתה את המעגל הסיבובי הזה תפלס ותשקל במאזני צדק, וידעת לבבו, כי לא בא כמכחיש... רק כמי שהולך בדרך סיבובי למען יגיע על-ידו למחוז חפצו" (מלבי"ם) .
"האורח הראוי שילך בו הצדיק הם המישרים... בל יתרעם על ההנהגה העליונה, רק להאמין כי הכל בצדק וביושר. ומכל-מקום, אתה ישר, אתה ה', מעגל צדיק תפלס - עת שהצדיק נוטה מן... הדרך הישר והולך במעגל, שהוא הדרך הסיבובי... עת שהצדיק חוקר ומתפלסף בדרכי ההנהגה ושואל שאלות מדוע דרך רשעים צלחה... לא תחשוב לו זאת לחטא, כי אתה את המעגל הסיבובי הזה תפלס ותשקל במאזני צדק, וידעת לבבו, כי לא בא כמכחיש... רק כמי שהולך בדרך סיבובי למען יגיע על-ידו למחוז חפצו" (מלבי"ם) .
מה ההבדל בין צדק, משפט ומישרים?
[עריכה]צדק הוא העיקרון הנצחי והמופשט של הגינות, לתת לכל אחד את המגיע לו; משפט הוא התהליך הפורמלי והמסודר שבו מחליטים מה מגיע למי; ומישרים הם אמצעים להגיע לפשרה בדרכי שלום (ראו "צדק - משפט - מישרים" ). זה הסדר הנכון בלימוד: קודם ללמוד מה צודק, אחר-כך איך להגיע לצדק, ובסוף מה עושים כשאי-אפשר להגיע לצדק וצריך להתפשר (וכך גם במשלי א ג) .
עצות
[עריכה]ישנם אנשים הטוענים טענות נגד אנשים או זרמים אחרים, וכשמבקשים מהם לנמק את דבריהם, הם מסתמכים על הרגש, ואומרים "אני מרגיש שהם לא בסדר, וזה מספיק". אולם, על-פי התנ"ך, תחושת בטן אינה מספיקה. ספר משלי מדגיש, שכל העניינים הקשורים לשיפוט של הזולת חייבים להיעשות בתבונה:
אם, הוא אומר, אם לבינה תקרא, לתבונה תתן קולך; אם תבקשנה ככסף, וכמטמונים תחפשנה - אז, רק אז, תבין צדק ומשפט; כדי להבין צדק ומשפט, לא מספיק "חוש צדק טבעי", דרושים גם כישורים שכליים, תבונה רבה והשקעה רבה בלימוד!
כדי לשפוט בצדק יש להשתמש בתבונה, ולשפוט בצדק זו מצוה מהתורה, (דברים טז כ): "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף, לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ".
המצוה לשפוט בצדק מוטלת לא רק על שופטים אלא גם אנשים פשוטים, (ויקרא יט טו): "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט, לֹא תִשָּׂא פְּנֵי דָל, וְלֹא תֶהְדַּר פְנֵי גָדוֹל, בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ": הפסוק נמצא בפרשת "קדושים", בקטע הפונה לכל אדם ואדם מישראל, ומכאן שגם המצוה "בצדק תשפוט עמיתך" חלה על כל אדם ואדם מישראל.
איפה בדיוק נמצא בית המשפט הזה, שבו כל אחד ואחד יכול להיות שופט? ע"פ חז"ל, בית המשפט הוא מחשבותיו של האדם: חז"ל הסיקו מפסוק זה את המצוה "לדון לכף זכות" (רש"י) , כלומר, כשאנחנו רואים אדם שעשה מעשה שאפשר לפרש אותו לחיוב או לשלילה, אנחנו צריכים לבחור את הפירוש החיובי. כל אדם הוא שופט - כל אדם שופט אנשים אחרים במחשבותיו, וגם ב"בית המשפט" של המחשבות חייבים לשפוט בצדק.
בבית המשפט, כל אדם הוא חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו, ולכן, כל עוד יש אפשרות כלשהי לפרש את מעשי הזולת בצורה שתוציא אותם זכאים בדין, אנחנו חייבים לעשות זאת; זה אחד מכללי הצדק המשפטי, והם חלים על כל אחד ואחד מאיתנו כשאנחנו חושבים על מעשי הזולת.
כפי שראינו למעלה בספר משלי, כדי לשפוט בצדק יש צורך בחכמה ובתבונה, ומכאן שהתחושות אינן מספיקות - אסור להחליט שהזולת רע או חוטא רק על-סמך תחושה! תחושת-בטן יכולה להיות תמרור אזהרה, איתות שמשהו לא בסדר, אבל אסור להסתמך רק על האיתות - חייבים להשתמש בתבונה על-מנת לדון בצדק - אז תבין צדק ומשפט.
גם כשמעשיו של הזולת נראים עקומים ומעוקלים, יש להשתמש בתבונה על-מנת למצוא את היושר הפנימי שיש בו, את נקודת הזכות שלו - ומישרים כל מעגל טוב.
תגובות
[עריכה]מעניין, כתבתי דברים הפוכים ב-
גם על המשיח נכתב שישפוט עם חוש הריח - "והריחו ביראת ה'", כלומר יוכל 'להריח' אם משהו 'מסריח'...
כל זה לא סותר כמובן את הצורך במשפט צודק!
- -- hagai hoffer, 2011-01-12 09:47:56
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:לשפוט בצדק - בחכמה ותבונה ולא ברגש
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-11-08.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/02-09