תרגום/פרשת ויגש

פרקים מד-מז

וקריב לוותיה יהודה ואמר בבעו ריבוני ימליל כען עבדך פתגמא קודם ריבוני ולא יתקף רוגזך בעבדך ארי כפרעה כין את:

יט ריבוני שאיל ית עבדוהי למימר האית לכון אבא או אחא:

כ ואמרנא לריבוני אית לנא אבא סבא ובר סיבתין זעיר ואחוהי מית ואשתאר הוא בלחודוהי לאימיה ואבוהי רחים ליה:

כא ואמרת לעבדך אחתוהי לוותי ואשווי עיני עלוהי:

כב ואמרנא לריבוני לא ייכול עולימא למשבק ית אבוהי אם ישבוק ית אבוהי ימות:

כג ואמרת לעבדך אם לא ייחות אחוכון זעירא עימכון לא תיספון למחזי אפיי:

כד והוה כד סליקנא לוות עבדך אבא וחווינא ליה ית פתגמי ריבוני:

כה ואמר אבונא תובו זבונו לנא זעיר עבורא:

כו ואמרנא לא ניכול למיחת אם אית אחונא זעירא עימנא וניחות ארי לא ניכול למחזי אפי גוברא ואחונא זעירא לייתוהי עימנא:

כז ואמר עבדך אבא לנא אתון ידעתון ארי תרין ילידת לי איתתי:

כח ונפק חד מלוותי ואמרית ברם מקטל קטיל ולא חזיתיה עד כען:

כט ותדברון אף ית דין מן קודמיי ויערעיניה מותא ותחתון ית סיבתי בבשתא לשאול:

ל וכען כמיתא לוות עבדך אבא ועולימא לייתוהי עימנא ונפשיה חביבא ליה כנפשיה:

לא ויהי כד יחזי ארי לית עולימא וימות ויחתון עבדך ית סיבת עבדך אבונא בדוונא לשאול:

לב ארי עבדך מערב בעולימא מן אבא למימר אם לא אייתיניה לך ואיהי חטי לאבא כל יומיא:

לג וכען ייתיב כען עבדך תחות עולימא עבדא לריבוני ועולימא ייסק עם אחוהי:

לד ארי איכדין אסק לוות אבא ועולימא לייתוהי עימי דלמא אחזי בבשתא דתשכח ית אבא:

פרק מה

א ולא יכיל יוסף לאתחסנא לכול דקיימין עילווהי וקרא אפיקו כל אנש מעילוויי ולא קם אנש עימיה כד אתיידע יוסף לאחוהי:

ב ויהב ית קליה בבכיתא ושמעו מצראי ושמע אנש בית פרעה:

ג ואמר יוסף לאחוהי אנא יוסף העד כען אבא קיים ולא יכילו אחוהי לאתבא יתיה פתגם ארי אתבהילו מן קודמוהי:

ד ואמר יוסף לאחוהי קרובו כען לוותי וקריבו ואמר אנא יוסף אחוכון דזבינתון יתי למצרים:

ה וכען לא תתנססון ולא יתקף בעיניכון ארי זבינתון יתי הלכא ארי לקיימא שלחני יי קודמיכון:

ו ארי דנן תרתין שנין כפנא בגו ארעא ועוד חמיש שנין דלית זרועא וחצדא:

ז ושלחני יי קודמיכון לשוואה לכון שארא בארעא ולקיימא לכון לשיזבא רבא:

ח וכען לא אתון שלחתון יתי הלכא אלהין מן קודם יי ושווייני אבא לפרעה וריבון לכל ביתיה ושליט בכל ארעא דמצרים:

ט אוחו וסקו לוות אבא ותימרון ליה כדנן אמר ברך יוסף שווייני יי לריבון לכל מצראי חות לוותי לא תתעכב:

י ותיתיב בארעא דגושן ותהי קריב לי את ובנך ובני בנך וענך ותורך וכל דלך:

יא ואזון יתך תמן ארי עוד חמיש שנין כפנא דלמא תשתיצי את ואנש ביתך וכל דלך:

יב והא עיניכון חזיין ועיני אחי בנימין ארי כלישנכון אנא ממליל עימכון:

יג ותחוון לאבא ית כל יקרי דבמצרים וית כל דחזיתון ותוחון ותחתון ית אבא הלכא:

יד ונפל על צוורא דבנימין אחוהי ובכא ובנימין בכא על צווריה:

טו ונשיק לכל אחוהי ובכא עליהון ובתר כין מלילו אחוהי עימיה:

טז וקלא אשתמע בית פרעה למימר אתו אחי יוסף ושפר בעיני פרעה ובעיני עבדוהי:

יז ואמר פרעה ליוסף אימר לאחך דא עבידו טעונו ית בעירכון ואיזילו אובילו לארעא דכנען:

יח ודברו ית אבוכון וית אנש בתיכון ואיתו לוותי ואתין לכון ית טוב ארעא דמצרים ותיכלון ית טובא דארעא:

יט ואת מפוקד דא עבידו סבו לכון מארעא דמצרים עגלן לטפלכון ולנשיכון ותיטלון ית אבוכון ותיתון:

כ ועינכון לא תחוס על מניכון ארי טוב כל ארעא דמצרים דילכון הוא:

כא ועבדו כין בני ישראל ויהב להון יוסף עגלן על מימרא דפרעה ויהב להון זוודין לאורחא:

כב לכולהון יהב לגבר אצטלוון דלבושא ולבנימין יהב תלת מאה סלעין דכסף וחמשא אצטלוון דלבושא:

כג ולאבוהי שלח כדין עסרא חמרין טעינין מטוב מצרים ועסר אתנן טעינן עבור ולחים וזוודין לאבוהי לאורחא:

כד ושלח ית אחוהי ואזלו ואמר להון לא תתנצון באורחא:

כה וסליקו ממצרים ואתו לארעא דכנען לוות יעקב אבוהון:

כו וחוויאו ליה למימר עד כען יוסף קיים וארי הוא שליט בכל ארעא דמצרים והוואה מיליא פייגן על ליביה ארי לא הימין להון:

כז ומלילו עימיה ית כל פתגמי יוסף דמליל עימהון וחזא ית עגלתא דשלח יוסף למיטל יתיה ושרת רוח קודשא על יעקב אבוהון:

כח ואמר ישראל סגי לי חדווא עד כען יוסף ברי קיים איזיל ואחזיניה עד לא אמות:

פרק מו

א ונטל ישראל וכל דליה ואתא לבאר שבע ודבח דבחין לאלהא דאבוהי יצחק:

ב ואמר יי לישראל בחזווא דליליא ואמר יעקב יעקב ואמר האנא:

ג אמר אנא אל אלהא דאבוך לא תדחל מלמיחת למצרים ארי לעם סגי אשווינך תמן:

ד אנא איחות עימך למצרים ואנא אסקינך אף אסקא ויוסף ישווי ידוהי על עינך:

ה וקם יעקב מבאר שבע ונטלו בני ישראל ית יעקב אבוהון וית טפלהון וית נשיהון בעגלתא דשלח פרעה למיטל יתיה:

ו ודברו ית גיתיהון וית קניינהון דקנו בארעא דכנען ואתו למצרים יעקב וכל בנוהי עימיה:

ז בנוהי ובני בנוהי עימיה בנתיה ובנת בנוהי וכל בנוהי אייתי עימיה למצרים:

ח ואילין שמהת בני ישראל דעאלו למצרים יעקב ובנוהי בוכריה דיעקב ראובן:

ט ובני ראובן חנוך ופלוא וחצרון וכרמי:

י ובני שמעון ימואל וימין ואוהד ויכין וצוחר ושאול בר כנעניתא:

יא ובני לוי גרשון קהת ומררי:

יב ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח ומית ער ואונן בארעא דכנען והוו בני פרץ חצרון וחמול:

יג ובני יששכר תולע ופווה ויוב ושמרון:

יד ובני זבולון סרד ואילון ויחלאל:

טו אילין בני לאה דילידת ליעקב בפדן ארם וית דינה ברתיה כל נפש בנוהי ובנתיה תלתין ותלת:

טז ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבון ערי וארודי ואראלי:

יז ובני אשר ימנה וישווה וישווי ובריעה ושרח אחתהון ובני בריעה חבר ומלכיאל:

יח אילין בני זלפה דיהב לבן ללאה ברתיה וילידת ית אילין ליעקב שית עסרי נפשן:

יט בני רחל איתת יעקב יוסף ובנימין:

כ ואתייליד ליוסף בארעא דמצרים דילידת ליה אסנת בת פוטי פרע רבא דאון ית מנשה וית אפרים:

כא ובני בנימין בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מופים וחופים וארד:

כב אילין בני רחל דאתיילידו ליעקב כל נפשתא ארבע עסרי:

כג ובני דן חושים:

כד ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושילם:

כה אילין בני בלהה דיהב לבן לרחל ברתיה וילידת ית אילין ליעקב כל נפשתא שבע:

כו כל נפשתא דעלא עם יעקב למצרים נפקי ירכיה בר מנשי בני יעקב כל נפשתא שיתין ושית:

כז ובני יוסף דאתיילידו ליה במצרים נפשתא תרתין כל נפשתא לבית יעקב דעלא למצרים שבעין:

כח וית יהודה שלח קודמוהי לוות יוסף לפנאה קודמוהי לגושן ואתו לארעא דגושן:

כט וטקיס יוסף רתיכוהי וסליק לקדמות ישראל אבוהי לגושן ואיתחזי ליה ונפל על צווריה ובכא על צווריה עוד:

ל ואמר ישראל ליוסף אילו אנא מאית זמנא הדא מנחם אנא בתר דחזיתינון לאפך ארי עד כען קיים את:

לא ואמר יוסף לאחוהי ולבית אבוהי אסק ואחווי לפרעה ואימר ליה אחיי ובית אבא דבארעא דכנען אתו לוותי:

לב וגובריא רען ענא ארי גוברי מרי גיתי הוו וענהון ותוריהון וכל דילהון איתיאו:

לג ויהי ארי יקרי לכון פרעה ויימר מא עובדיכון:

לד ותימרון גוברי מרי גיתי הוו עבדך מזעורנא ועד כען אף אנחנא אף אבהתנא בדיל דתיתבון בארעא דגושן ארי מרחקין מצראי כל רעי ענא:

פרק מז

א ואתא יוסף וחווי לפרעה ואמר אבא ואחיי וענהון ותוריהון וכל דילהון אתו מארעא דכנען והא אינון בארעא דגושן:

ב ומקצת אחוהי דבר חמשא גוברין ואקימינון קודם פרעה:

ג ואמר פרעה לאחוהי מא עובדיכון ואמרו לפרעה רען ענא עבדך אף אנחנא אף אבהתנא:

ד ואמרו לפרעה לאיתותבא בארעא אתינא ארי לית רעיא לענא דלעבדך ארי תקיף כפנא בארעא דכנען וכען ייתבון כען עבדך בארעא דגושן:

ה ואמר פרעה ליוסף למימר אבוך ואחך אתו לוותך:

ו ארעא דמצרים קודמך היא בדשפיר בארעא אותיב ית אבוך וית אחך ייתבון בארעא דגושן ואם ידעת ואית בהון גוברין דחילא ותמנינון רבני גיתי על דילי:

ז ואייתי יוסף ית יעקב אבוהי ואקימיה קודם פרעה ובריך יעקב ית פרעה:

ח ואמר פרעה ליעקב כמה יומי שני חייך:

ט ואמר יעקב לפרעה יומי שני תותבותי מאה ותלתין שנין זעירין ובישין הוו יומי שני חיי ולא אדביקו ית יומי שני חיי אבהתיי ביומי תותבותהון:

י ובריך יעקב ית פרעה ונפק מן קודם פרעה:

יא ואותיב יוסף ית אבוהי וית אחוהי ויהב להון אחסנא בארעא דמצרים בדשפיר בארעא בארע רעמסס כמא דפקיד פרעה:

יב וזן יוסף ית אבוהי וית אחוהי וית כל בית אבוהי לחמא לפום טפלא:

יג ולחמא לית בכל ארעא ארי תקיף כפנא לחדא ואשתלהי עמא דארעא דמצרים ועמא דארעא דכנען מן קודם כפנא:

יד ולקיט יוסף ית כל כספא דאשתכח בארעא דמצרים ובארעא דכנען בעבורא דאינון זבנין ואייתי יוסף ית כספא לבית פרעה:

טו ושלים כספא מארעא דמצרים ומארעא דכנען ואתו כל מצראי לוות יוסף למימר הב לנא לחמא ולמא נמות לקבלך ארי שלים כספא:

טז ואמר יוסף הבו גיתיכון ואתין לכון בגיתיכון אם שלים כספא:

יז ואיתיאו ית גיתיהון לוות יוסף ויהב להון יוסף לחמא בסוסוותא ובגיתי ענא ובגיתי תורי ובחמריא וזנינון בלחמא בכל גיתיהון בשתא ההיא:

יח ושלימת שתא ההיא ואתו לוותיה בשתא תנייתא ואמרו ליה לא נכסי מן ריבוני אלהין שלים כספא וגיתי בעירא לוות ריבוני לא אשתאר קודם ריבוני אלהין גוויתנא וארענא:

יט למא נמות לעינך אף אנחנא אף ארענא קני יתנא וית ארענא בלחמא ונהי אנחנא וארענא עבדין לפרעה והב בר זרע וניחי ולא נמות וארעא לא תבור:

כ וקנא יוסף ית כל ארעא דמצרים לפרעה ארי זבינו מצראי גבר חקליה ארי תקיף עליהון כפנא והות ארעא לפרעה:

כא וית עמא אעבר יתיה מקרי לקרי מסוף תחום מצרים ועד סופיה:

כב לחוד ארע כומריא לא קנא ארי חולקא לכומריא מן קודם פרעה ואכלין ית חולקהון דיהב להון פרעה על כין לא זבינו ית ארעהון:

כג ואמר יוסף לעמא הא קניתי יתכון יומא דין וית ארעכון לפרעה הא לכון בר זרעא ותזרעון ית ארעא:

כד ויהי באעולי עללתא ותיתנון חד מן חמשא לפרעה וארבעא חולקין יהי לכון לבר זרע חקלא ולמיכלכון ולאנש בתיכון ולמיכל לטפלכון:

כה ואמרו קיימתנא נשכח רחמין בעיני ריבוני ונהי עבדין לפרעה:

כו ושווי יתה יוסף לגזירא עד יומא הדין על ארעא דמצרים דיהון יהבין חד מן חמשא לפרעה לחוד ארע כומריא בלחודיהון לא הות לפרעה:

כז ויתיב ישראל בארעא דמצרים בארעא דגושן ואחסינו בה ונפישו וסגיאו לחדא: