מ"ג בראשית מו כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית מו · כז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובני יוסף אשר ילד לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבְנֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר יֻלַּד לוֹ בְמִצְרַיִם נֶפֶשׁ שְׁנָיִם כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבְנֵ֥י יוֹסֵ֛ף אֲשֶׁר־יֻלַּד־ל֥וֹ בְמִצְרַ֖יִם נֶ֣פֶשׁ שְׁנָ֑יִם כׇּל־הַנֶּ֧פֶשׁ לְבֵֽית־יַעֲקֹ֛ב הַבָּ֥אָה מִצְרַ֖יְמָה שִׁבְעִֽים׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּבְנֵי יוֹסֵף דְּאִתְיְלִידוּ לֵיהּ בְּמִצְרַיִם נַפְשָׁתָא תַּרְתֵּין כָּל נַפְשָׁתָא לְבֵית יַעֲקֹב דְּעַאלָא לְמִצְרַיִם שִׁבְעִין׃
ירושלמי (יונתן):
וּבְנוֹי דְיוֹסֵף דְאִתְיְלִידוּ לֵיהּ בְּמִצְרַיִם נַפְשָׁתָא תְּרֵין וְיוֹסֵף דַהֲוָה בְמִצְרַיִם וְיוֹכֶבֶד בְּרַת לֵוִי דְאִתְיְלִידַת בְּמִעַלְהוֹן לְמִצְרַיִם בֵּינֵי טוּרַיָא סְכוּם כָּל נַפְשָׁתָא לְבֵית יַעֲקב דְעָלָא לְמִצְרַיִם שׁוּבְעִין:

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

יש אומר כי מספר שבעים — בעבור שהוא סך חשבון, כי ששים ותשע היו. וזה המפרש טעה, בעבור שמצאנו: "כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש" (בראשית מו, טו), והם שלשים ושתים.

ובדרש, כי יוכבד נולדה בין החומות. גם זה תמה, למה לא הזכיר הכתוב הפלא שנעשה עמה בהולדת משה והיא בת ק"ל שנה, ולמה הזכיר דבר שרה שהיתה בת תשעים? ולא די לנו זה הצער, עד שעשו פייטנים פיוטים ביום שמחת תורה: "יוכבד אמי אחרי התנחמי והיא בת ר"נ שנה". וכי אחיה חי כך וכך שנים, דרך אגדה או דברי יחיד.

והנכון בעיני שיעקב בחשבון, וממנו יחל, כאילו אמר: כל נפש בניו ובנותיו עם נפשו שלשים ושלש. והראיה על זה, שאמר בתחילה: "יעקב ובניו" (בראשית מו, ח). ואם טען טוען ויאמר כי הנה כתוב: ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש? דע כי הכתוב לא חשש להוציא אחד משבעים, כאשר אמר: "אשר יולד לו בפדן ארם" (בראשית לה, כו), ולא נולד לו בנימין שם. כי גם בזו הפרשה שנים עדים. האחד שאמר: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו" (בראשית מו, ח), והנה הזכיר כי יעקב מבני ישראל? כי לא הלך הכתוב כי אם אחר הרוב. והעד השני: כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים, ומנשה ואפרים לא באו אל מצרים, כי שם היו ושם נולדו. וכתוב אחריו: "בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה" (דברים י, כב), ואלה שניהם לא ירדו, גם כן זה הכתוב לעד כי יעקב נכנס בחשבון כי נפש יש לו, והוא העיקר: