מ"ג בראשית מד כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית מד · כט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּרָעָה שְׁאֹלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּלְקַחְתֶּ֧ם גַּם־אֶת־זֶ֛ה מֵעִ֥ם פָּנַ֖י וְקָרָ֣הוּ אָס֑וֹן וְהֽוֹרַדְתֶּ֧ם אֶת־שֵׂיבָתִ֛י בְּרָעָ֖ה שְׁאֹֽלָה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְתִסְּבְוּן אַף יָת דֵּין מִן קֳדָמַי וִיעָרְעִנֵּיהּ מוֹתָא וְתַחֲתוּן יָת סֵיבְתִי בְּבִשְׁתָּא לִשְׁאוֹל׃
ירושלמי (יונתן):
וְתִדְבְּרוּן אוּף יַת דֵין מִן קֳדָמַי וִיאַרְעִינֵיהּ מוֹתָא וְתִחְתוּן יַת סֵיבְתִּי בְּדָווֹי לְבֵי קְבוּרְתָּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וקרהו אסון" - (ב"ר) שהשטן מקטרג בשעת הסכנה

"והורדתם את שיבתי וגו'" - עכשיו כשהוא אצלי אני מתנחם בו על אמו ועל אחיו ואם ימות זה דומה עלי ששלשתן מתו ביום אחד

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וקרהו אסון והורדתם את שיבתי" - אם יקראהו אסון כאחיו תורידו את שיבתי ברעה שאולה או וקרהו אסון שיקרנו כן מפני היותו נער ורך ולא נסה ללכת בדרך וכמו שאמר למעלה (מב ד) פן יקראנו אסון כי פירוש אסון מות מקרית כמתים בידי אדם וחיה רעה או בשנוי האויר בדרך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

(כט) "ולקחתם". ומכ"ש בזה שיש כמה טעמים לגריעותא, שהאחד יצא מעצמו, וזה "ולקחתם" בחזקה, ב] מה שהראשון היה האחד שיצא ולא הורע מזלו, ועתה תקחו "גם את זה", אחר שנעדר אחיו והורע מזלו. ג] "מעם פני", למקום רחוק. ד] "וקרהו אסון", כי דרך זה מוכן לסכנות הרבה חוץ מחיה רעה: