חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ״ג–1993


ק״ת תשנ״ג, 419, 540, 982; תשנ״ד, 225, 916; תשנ״ה, 272, 371; תשנ״ו, 227, 707, 1509; תשנ״ז, 110, 279; תשנ״ח, 94, 404, 1315; תשנ״ט, 334; תש״ס, 273, 768; תשס״א, 303, 422; תשס״ב, 258, 274, 683, 931; תשס״ג, 245, 364, 489; תשס״ד, 92, 199; תשס״ה, 288, 569, 880; תשס״ו, 995; תשס״ז, 202, 700, 855; תשס״ח, 178, 178, 598, 852; תשס״ט, 287, 478, 1332; תש״ע, 138, 365; תשע״א, 433, 710, 954, 1203; תשע״ב, 504, 1086, 1180, 1266; תשע״ג, 362, 665; תשע״ד, 315, 355, 404; תשע״ה, 43, 47, 78, 440; תשע״ו, 682; תשע״ז, 107, 592, 992; תשע״ח, 210, 908, 1719, 1924.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 12(ב) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:


תוכן עניינים

פרק א׳: פרשנות

1.
הגדרות [תיקון: תשס״ב־3, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו]
בתקנות אלה –
”אזרח ותיק“ – כמשמעותו בחוק האזרחים הותיקים, התש״ן–1989;
”ארנונה כללית“ – כמשמעותה בסעיף 8(א) לחוק;
”בעל“ – כהגדרתו בפקודת העיריות, למעט המילים ”וכולל שוכר או שוכר משנה ששכר נכס לתקופה שלמעלה משלוש שנים“;
”גזבר“ ו”מנהל מחלקת רווחה“ – גזבר או מנהל מחלקת רווחה של הרשות המקומית או מי שכל אחד מהם הסמיכו לענין תקנות אלה;
”גימלת הבטחת הכנסה“ – גימלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980;
”הוראת קבע“ – הוראה בלתי חוזרת לבנק שנתן מי שהוטלה עליו ארנונה כללית, לניכויה מחשבונו בבנק, בתשלומים חודשיים או דו חודשיים, באותה שנה, לזכות הרשות המקומית;
”הנחה“ – הפחתה מסכום הארנונה הכללית שהיתה מוטלת על הנכס באותה שנת כספים, אלמלא ההפחתה;
”מועצה“ – מועצת הרשות המקומית;
”מועצה אזורית“ – מועצה מקומית שהוקמה על פי צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958;
”מרשם אוכלוסין“ – כמשמעותו בחוק מרשם אוכלוסין, התשכ״ה–1965;
”משפחת אומנה“ – משפחה שאישר משרד העבודה והרווחה, כמשפחת אומנה לצורך תקנות אלה;
”מחזיק“, ”בנין“ – כמשמעותם בסעיפים 1 ו־269 לפקודת העיריות;
”נכס“ – דירה המשמשת למגורים בלבד;
”נכס נוסף“ – למעט נכס נוסף המוחזק בידי בן ממשיך;
”פדוי שבי“ – כמשמעותו בחוק תשלומים לפדויי שבי, התשס״ה–2005;
”שירות התעסוקה“ – כמשמעותו בחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959;
”רשות מקומית“ – עיריה או מועצה מקומית.

פרק ב׳: הנחות כלליות

2.
זכאים להנחה [תיקון: תשנ״ד, תשנ״ד־2, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשנ״ח־2, תשנ״ח־3, תשס״ב־2, תשס״ב־3, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ה־2, תשס״ו, תשס״ז־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״ה, תשע״ז־2, תשע״ח־2]
(א)
מועצה רשאית לקבוע הנחה מסכום הארנונה הכללית שהוטלה באותה שנת הכספים על מחזיק בנכס שנתקיימו לגביו אחד התנאים כמפורט להלן, בשיעורים שפורטו להלן:
(1)
אזרח ותיק –
(א)
המקבל על־פי חוק הביטוח אחת מקיצבאות אלה: קיצבת זיקנה, קיצבת שאירים, קיצבת תלויים או נכות בשל פגיעה בעבודה – הנחה שאינה עולה על 25 אחוזים לגבי 100 מ״ר בלבד משטח הנכס;
(ב)
אם בנוסף לקיצבה שבפסקת משנה (א) הוא מקבל גימלת הבטחת הכנסה – הנחה בשיעור עד 100 אחוזים לגבי 100 מטרים רבועים בלבד משטח הנכס.
(2)
(א)
נכה הזכאי לקיצבה חודשית מלאה כמשמעותה בסעיף 127לו לחוק הביטוח, אשר דרגת אי כושר השתכרותו היא בשיעור 75 אחוזים ומעלה – הנחה שאינה עולה על 80 אחוזים;
(ב)
נכה אשר טרם קבלת קיצבת הזיקנה נקבעה לו לצמיתות דרגת אי־כושר השתכרות בשיעור של 75% ומעלה על־פי סעיף 127לו לחוק הביטוח – הנחה שאינה עולה על 80 אחוזים.
(3)
נכה אשר דרגת נכותו הרפואית המוכחת על פי כל דין היא בשיעור 90 אחוזים ומעלה, או מי שטרם קבלת קצבת הזקנה נקבעה לו נכות כאמור – הנחה שאינה עולה על 40 אחוזים.
(4)
הזכאי לאחת הגמלאות המפורטות להלן – הנחה שלא תעלה על 66 אחוזים לגבי 70 מטרים רבועים משטח הנכס;
עלה מספר בני המשפחה הגרים עם הזכאי על ארבעה – הנחה, כאמור, לגבי 90 מטרים רבועים משטח הנכס:
(א)
גמלה כאסיר ציון או כבן משפחה של הרוג מלכות לפי חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992;
(ב)
(ג)
גמלת נכות המשולמת על ידי ממשלת גרמניה בשל רדיפות הנאצים בהתאם לחוק הפדרלי לפיצויים (BEG) מהשנים 1953-65, למי שהוכחה זכאותו כאמור, להנחת דעתה של הרשות המקומית;
(ד)
גמלת נכות המשולמת על ידי ממשלת הולנד בשל רדיפות הנאצים בהתאם לחוק הגמלאות ההולנדי לנפגעי רדיפות 1940-1945 (WUV), למי שהוכחה זכאותו כאמור, להנחת דעתה של הרשות המקומית;
(ה)
גמלת נכות המשולמת על ידי ממשלת אוסטריה בשל רדיפות הנאצים בהתאם לחוק האוסטרי לתמיכה בקרבנות (OFG) שנחקק בהקשר לחוק התגמולים עבור קרבנות המלחמה (סעיף 4 KOVG‏ 57);
(ו)
גמלת נכות המשולמת על ידי ממשלת בלגיה לפי החוק הבלגי משנת 1954 בהקשר לקצבאות פצועים של הקרבנות האזרחיים של המלחמה 1940-1945.
(5)
בעל תעודת עיוור לפי חוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958 – הנחה שאינה עולה על 90 אחוזים.
(6)
(א)
עולה – הנחה שאינה עולה על 90 אחוזים לגבי 100 מטרים רבועים בלבד משטח הנכס למשך 12 חודשים מתוך 24 החודשים המתחילים ביום שנרשם במרשם האוכלוסין כעולה על פי חוק השבות, התש״י–1950;
(ב)
מי שניתנה לו תעודה של אזרח עולה מהמשרד לקליטת העלייה – הנחה שאינה עולה על 90 אחוזים לגבי 100 מטרים רבועים בלבד משטח הנכס וזאת למשך 12 חודשים מתוך 24 חודשים המתחילים ביום קבלת המעמד כקבוע בתעודה האמורה.
(6א)
עולה התלוי בעזרת הזולת הזכאי, על פי אישור המוסד לביטוח לאומי, לגמלה מיוחדת לעולה או לגמלת סיעוד לעולה, לפי הסכם למתן גמלאות מיוחדות שנערך בין המוסד לביטוח לאומי לבין ממשלת ישראל, לפי סעיף 9 לחוק הביטוח – הנחה שאינה עולה על 80 אחוזים; המוסד לביטוח לאומי ימציא למחזיק, על פי בקשתו, תעודה המעידה על זכאות לפי פסקה זו.
(6ב)
איש צד״ל – הנחה שאינה עולה על 90 אחוז לגבי 100 מטרים רבועים למשך 12 חודשים מתוך 36 חודשים המתחילים ביום שבו הגיע לישראל אחרי חודש מאי 2000; בפסקה זו, ”איש צד״ל“ – איש צבא דרום לבנון, מנגנון הביטחון, גורמי הסיוע האזרחי וגורמים אחרים, שעמד בקשר עם זרועות הביטחון, ואשר הוכר כ”זכאי שיקום“ על ידי המינהלה הביטחונית לסיוע (המנב״ס), ובן זוגו.
(7)
הזכאי לאחת הגמלאות המפורטות להלן – הנחה שלא תעלה על 70 אחוזים:
(א)
(נמחקה);
(ב)
(נמחקה);
(ג)
גימלת סיעוד, לפי פרק ו׳ לחוק הביטוח.
(8)
(א)
בעל הכנסה חודשית ממוצעת שפורטה בתוספת הראשונה, לפי מספר הנפשות המתגוררות איתו בנכס – הנחה בשיעור שנקבע לפי טורי ההכנסה שבתוספת האמורה;
(ב)
בתקנה זו –
”הכנסה“ – הכנסה ברוטו של המחזיק בנכס ושל אלה המתגוררים אתו, לרבות ילד במשפחת אומנה, מכל מקור הכנסה שהוא, לרבות תשלומים שהמוסד לביטוח לאומי משלם להם, למעט –
(1)
(נמחקה);
(1א)
(2)
מחצית מהכנסתם החודשית של בן או בת המתגוררים עם המחזיק בנכס; לעניין זה לא תובא בחשבון, לגבי בן אחד או בת אחת בלבד, הכנסה חודשית עד גובה שכר המינימום, ואם אותה הכנסה חודשית עולה על גובה שכר המינימום, לא יובא בחשבון החלק מההכנסה החודשית השווה לגובה שכר המינימום; בפסקת משנה זאת, ”שכר מינימום“ – שכר המינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987, בשיעורו המעודכן ל־1 בינואר של שנת הכספים שבעדה מבוקשת ההנחה;
(3)
דמי שכירות שמקבל אדם בעד השכרת דירתו – בסכום שאינו עולה על דמי שכירות שהוא משלם בעד דירה אחרת ששכר למגוריו;
(4)
תגמול מיוחד ותגמול נוסף כמשמעותם בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008;
”הכנסה חודשית ממוצעת“ –
(1)
בשכיר – (בשנת 2018: ממוצע ההכנסה החודשית בשלושת החודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר שלפני שנת הכספים שבעדה נדרשת ההנחה או, לבקשת המחזיק בנכס), ממוצע ההכנסה החודשית בשנים עשר החודשים שלפני שנת הכספים שבעדה נדרשת ההנחה, ממקורות הכנסה כמפורט בסעיף 1(א) לטופס 1 שבתוספת השניה, וממקורות נוספים כמפורט בסעיף 1(ב) לטופס האמור;
(2)
בעצמאי – ממוצע, כאמור בפסקת משנה (1) שחושב על פי הכנסתו החייבת במס כפי שנקבעה בשומת מס ההכנסה השנתית האחרונה שבידו, כשהיא מחולקת ב־12 ומתואמת למדד הממוצע של החודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר שלפני שנת הכספים שבעדה נדרשת ההנחה, בתוספת הכנסה ממוצעת לחודשים האמורים ממקורות כמפורט בסעיף 1(ב) לטופס 1 האמור שאינם כלולים בהודעת השומה.
(9)
חסיד אומות העולם לרבות בן זוגו או מי שהיה בן זוגו, היושב בישראל – הנחה שאינה עולה על 66 אחוזים; בפסקה זו, ”חסיד אומות העולם“ – מי שהוכר כחסיד אומות העולם בידי רשות הזכרון ”יד ושם“.
(10)
הוא הורה יחיד כהגדרתו בחוק משפחות חד־הוריות, התשנ״ב–1992, או שהוא הורה יחיד לילד המתגורר איתו המשרת שירות סדיר כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986, או מתנדבת בשירות הלאומי כהגדרתה בתקנה 14ד לתקנות אלה, כל עוד הם משרתים כאמור, ובתנאי שגילם אינו עולה על 21 שנה – הנחה עד 20%.
(11)
בן או בת, לרבות ילד במשפחת אומנה, של המחזיק בנכס זכאי לגמלה לפי תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010, או שהוא מעל גיל 18 ומשתלמת בעדו ובשל נכותו גמלה על ידי המוסד לביטוח לאומי ובלבד שהשתלמה בעדו גמלת ילד נכה – הנחה עד 33% לגבי 100 מטרים רבועים משטח הנכס.
(12)
פדוי שבי הזכאי לתשלום לפי חוק תשלומים לפדויי שבי, התשס״ה–2005 – עד 20%.
(ב)
(בוטלה).
(ג)
(בוטלה).
(ד)
(בוטלה).
מבחני משנה לזכאים להנחה [תיקון: תשנ״ד]
בקביעת שיעור ההנחה על פי המבחנים שבתקנה 2(1) עד (10), רשאית המועצה להתחשב במצבו החומרי של המחזיק ולצורך זה אף לקבוע תנאים ומבחני משנה לזכאות להנחה לפי כל אחת מהפסקאות האמורות.
3.
תשלום בהוראת קבע [תיקון: תשנ״ד, תשנ״ו, תשנ״ח, תשס״ה]
(במקור תקנה 3א, סומנה כתקנה 3).
המועצה רשאית לקבוע הנחה עד 2 אחוזים מסכום הארנונה הכללית שהוטלה באותה שנת כספים על מחזיק שנתן הוראת קבע לתשלום הארנונה הכללית שהוטלה עליו כאמור, בדרך שקבעה הרשות המקומית.
הנחות לקרית שמונה ושלומי [תיקון: תשנ״ו־3, תש״ס־2, תשס״ב־2]
(א)
מועצת עיריית קרית שמונה תקבע למחזיק בתחומה, הנחה בשיעור של 50% לנכסים מסוג מגורים, תעשיה, משרדים, שירותים ומסחר ומלאכה לכל אחת משנות הכספים 2000 עד 2002.
(ב)
המועצה המקומית שלומי תקבע למחזיק בתחומה הנחה בשיעור של 20% לנכס מסוג תעשיה לשנים 2000 עד 2002.
(ג)
בתקנה זו, ”נכס“ – כמשמעותו בסעיף 269 לפקודת העיריות.
הנחה מארנונה לאזור שדרות ועוטף עזה [תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח, תשס״ח־4, תשס״ט, תשע״ב־2, תשע״ג, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ז, תשע״ז־2]
(א)
עיריית שדרות, המועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב והוועדים המקומיים של היישובים סובבי עזה, לפי העניין, יקבעו למחזיק בנכס בתחומם הנחה בשיעור של 45% לנכסים מסוג מגורים והנחה בשיעור של 39% לנכס אחר, לשנות הכספים 2015 עד 2018.
(ב)
בתקנה זו –
”יישובים סובבי עזה“ – עיריית שדרות ויישובים כפי שנקבעו בהחלטות הממשלה, המפורטים בתוספת השלישית;
”נכס“ – כהגדרתו בסעיף 269 לפקודת העיריות, למעט נכס המוחזק על ידי המדינה, שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
מצוי בתחום היישובים סובבי עזה;
(2)
מצוי במרחק של עד 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, הכול בהתאם למרחק האווירי הקצר ביותר שבין גדר המערכת לבין הנכס.
הנחה מארנונה לאדמה חקלאית בשנת שמיטה [תיקון: תש״ע]
בשנת כספים שתחילתה במהלך שנת שמיטה (להלן – שנת הכספים), תקבע מועצה הנחה למחזיק של אדמה חקלאית שלא נעשה בה שימוש חקלאי מטעמים של שמירת שמיטה במשך שמונה חודשים לפחות של אותה שנת כספים, ושהוכח לגביה כי נעשה בה שימוש חקלאי בשנתיים מתוך שלוש השנים שקדמו לשנת הכספים – בשיעור של 90 עד 100 אחוזים מסכום הארנונה הכללית שהיתה מוטלת על אדמה זו באותה שנת כספים, אלמלא ההנחה; בתקנה זו –
”אדמה חקלאית“ – כהגדרתה בסעיף 269 לפקודת העיריות;
”שימוש חקלאי“ – שימוש כאמור בהגדרה ”אדמה חקלאית“ שבסעיף 269 לפקודה האמורה.
הנחה מארנונה במתחם פינוי ובינוי [תיקון: תשע״א־4]
(א)
מועצה רשאית לקבוע הנחה מסכום הארנונה הכללית שהוטלה באותה שנת כספים על מחזיק בדירת מגורים שהזכויות בה התקבלו כנגד מכירת זכויות ביחידת מגורים אחרת ליזם, במתחם פינוי ובינוי או במתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי (להלן בתקנה זו – הדירה החלופית).
(ב)
הנחה כאמור בתקנת משנה (א) תינתן בשל דירה חלופית אחת בלבד בעד שטח השווה להפרש שבין השטח החייב בארנונה בדירה החלופית לבין השטח שבעדו חויב המחזיק בארנונה בדירת המגורים הקודמת, קודם מכירת הזכויות בה, וזאת עד תום 4 שנים מהמועד שבו ניתן להטיל ארנונה על הדירה החלופית (להלן בתקנה זו – המועד הקובע), עד שיעור מרבי כדלקמן:
(1)
עד תום שנה מהמועד הקובע – 100%;
(2)
עד תום שנתיים מהמועד הקובע – 75%;
(3)
עד תום שלוש שנים מהמועד הקובע – 50%;
(4)
עד תום ארבע שנים מהמועד הקובע – 25%.
(ג)
בתקנה זו –
”יזם“, ”יחידת מגורים“, ”מתחם פינוי בינוי“, ”מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי“ – כהגדרתם בסעיף 49יט(א) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963.
הנחה לחייל מילואים פעיל [תיקון: תשע״ח־3, תשע״ח־4]
מועצה רשאית לקבוע הנחה בשיעור של עד 5% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה באותה שנת הכספים על מחזיק בנכס שהוא חייל מילואים פעיל; לעניין זה, ”חייל מילואים פעיל“ – חייל מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008, המחזיק בתעודת משרת מילואים פעיל תקפה שנתן לו צבא הגנה לישראל או באישור תקף שנתן לו צבא הגנה לישראל על כך שהוא משרת מילואים פעיל.
4.
בקשה למתן הנחה [תיקון: תשנ״ד]
(א)
הנחות שקבעה המועצה לפי תקנה 2(3) עד (6) ו־(8) עד (10), וכן לפי תקנה 3 או הנחות שקבעה בהסתמך על תנאים או מבחני משנה שנקבעו כאמור בתקנה 2א, יינתנו על פי בקשה חתומה שהמציא המבקש לרשות המקומית לפי טופס 1 שבתוספת השניה לרבות פרטים שנכללו בו לפי תקנה 19.
(ב)
לא ניתנה הנחה או חלה טעות בקביעת שיעור ההנחה לזכאי לפי תקנה 2(1)(2) או (7), רשאי גם הוא להגיש בקשה כאמור.

פרק ג׳: ועדת הנחות

5.
מינוי ועדה
מועצה תמנה לענין פרקים ד׳ ו־ה׳ ועדת הנחות (להלן – הועדה).
6.
הרכב הועדה [תיקון: תשנ״ו]
(א)
הרכב ועדת ההנחות יהיה –
(1)
בעיריה – כמפורט בסעיף 149ד לפקודת העיריות;
(2)
במועצה מקומית או במועצה אזורית –
(1)
שני חברי המועצה אשר אחד מהם לפחות חבר בסיעה שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה; היו הסיעות כולן מיוצגות בועדת ההנהלה – יהיה חבר ועדה אחד לפחות, מי שאינו חבר בועדת ההנהלה;
(2)
הגזבר, מנהל מחלקת הרווחה, או מי שכל אחד מהם הסמיכו לענין תקנה זו מבין עובדי המועצה המקומית;
(3)
היועץ המשפטי שמינתה המועצה לפי חוק הרשויות המקומיות (יעוץ משפטי), התשל״ו–1975, או עורך דין ממשרדו או מלשכתו, ובמועצה שלא מינתה יועץ משפטי כאמור – עורך דין שמינתה המועצה לענין זה.
(ב)
(נמחקה).
(ג)
המועצה תמנה מבין חבריה שמונו לועדה, את יושב ראש הועדה וממלא מקומו.
(ד)
מנין חוקי בישיבות הועדה יהיה נוכחות של יושב ראש הועדה או ממלא מקומו, היועץ המשפטי והגזבר.
(ה)
החלטות הועדה אינן טעונות אישור המועצה אך תונחנה על שולחנה.

פרק ד׳: מבקש נזקק

7.
הנחה לנזקק [תיקון: תשנ״ד, תשע״א]
הועדה תהא מוסמכת לתת הנחה בשיעור עד 70 אחוזים למחזיק בנכס שהוא נזקק; לענין זה, ”נזקק“ – מחזיק:
(1)
שנגרמו לו הוצאות חריגות גבוהות במיוחד בשל טיפול רפואי חד־פעמי או מתמשך, שלו או של בן משפחתו;
(2)
שקרה לו אירוע אשר הביא להרעה משמעותית בלתי צפויה במצבו החומרי.
8.
טופס הבקשה
המבקש הנחה לפי פרק זה ימציא לרשות המקומית בקשה חתומה לפי טופס 2 שבתוספת השניה.
9.
חוות דעת מנהל מחלקת הרווחה
טופס הבקשה יועבר לגזבר, ולמנהל מחלקת הרווחה שיעבירו להחלטת הועדה, בצירוף חוות דעת בכתב.
החלטת הועדה
(א)
הועדה תקבע את זכאותו של מבקש הנחה, ואת שיעורי ההנחה בכפוף לאמור בתקנה 7, בהסתמך על טופס הבקשה וחוות הדעת כאמור בתקנה 9.
(ב)
הועדה תיתן החלטתה, בכתב, בצירוף נימוקים.
פרטים נוספים
מבקש ימציא פרטים או מסמכים נוספים לצורך דיון בבקשתו, לפי דרישת הגזבר או מנהל מחלקת הרווחה או הועדה, לפי הענין.

פרק ה׳: הנחות לבנין ריק ולתעשיה

הנחה לבנין חדש [תיקון: תשנ״ד, תשס״ב־2, תשס״ד, תשס״ה]
(א)
בכפוף לאמור בתקנה 13(3), המועצה רשאית לקבוע הנחה בשיעור כמפורט להלן, למחזיק שהוא הבעל הראשון של בנין חדש ריק, שמיום שהסתיימה בנייתו והוא ראוי לשימוש, אין משתמשים בו במשך תקופה רצופה, כמפורט להלן:
(1)
עד שנים עשר חודשים – הנחה עד 100 אחוזים;
(2)
(נמחקה).
(ב)
(בוטלה).
הנחה לבנין ריק [תיקון: תשנ״ג, תשנ״ד, תשס״ד, תשס״ד־2]
(א)
מועצה רשאית לקבוע הנחה בשיעור כמפורט להלן, למחזיק של בנין ריק שאין משתמשים בו במשך תקופה מצטברת, כמפורט להלן:
(1)
עד 6 חודשים – עד 100%;
(2)
מהחודש ה־7 עד החודש ה־12 – עד 66.66%;
(3)
מהחודש ה־13 עד החודש ה־36 – עד 50%.
(ב)
תחילת חישוב התקופה המצטברת הנזכרת בתקנת משנה (א) תהא ביום תחילתה של תקנה זו (1 במרס 2005).
(ג)
הנחה כאמור בתקנת משנה (א) תינתן לתקופה המצטברת הנזכרת בפסקאות שבה (להלן – התקופה המצטברת), משך תקופת בעלותו של אדם בבנין, וכל עוד לא שונתה הבעלות בו; להוכחת היותו של הבנין בנין ריק שאין משתמשים בו, כאמור בתקנה 12 ובתקנת משנה (א), ימציא המחזיק בבנין ראיות על פי הוראות המועצה.
(ד)
במנין התקופה המצטברת לא תובא בחשבון תקופה הפחותה משלושים ימים שבה עמד הבנין ריק ברציפות.
(ה)
נעשה שימוש מחדש בנכס שמחזיק בו היה זכאי להנחה על פי תקנות משנה (א) עד (ד), יודיע על כך המחזיק או בעל הנכס לרשות המקומית, בדרך שתורה הרשות המקומית, 7 ימים בטרם נעשה שימוש מחדש בנכס; לא ניתנה הודעה כאמור, רשאית הרשות המקומית לבטל הנחה שניתנה על פי תקנה זו לתקופה הרצופה האחרונה שבה עמד הבנין ריק, אם ההנחה ניתנה לאותו מחזיק אשר עשה שימוש מחדש בנכס, או לבעל הנכס.
הנחות לתעשיה [תיקון: תשנ״ג, תשס״ה]
(א)
רשאית המועצה לקבוע הנחה בשיעור המרבי המפורט להלן, למחזיק בבנין המשמש לתעשיה חדשה, בהתייחס לשנת האחזקה שלו בבנין, ולשיעור האבטלה באותה רשות מקומית:
שנת אחזקהשיעור האבטלה באחוזים ושיעור ההנחה
מעל 10.5% ועד 12%מעל 12%
ראשונה או חלק ממנההנחה עד 50%הנחה עד 75%
שניה או חלק ממנההנחה עד 25%הנחה עד 50%
שלישית או חלק ממנההנחה עד 10%הנחה עד 25%
(ב)
בתקנה זו –
”תעשיה חדשה“ – מפעל תעשייתי חדש שהוקם בתחום הרשות המקומית או שהעותק [צ״ל: שהועתק] מתחום רשות מקומית אחרת;
”שיעור האבטלה“ – ממוצע של שיעור האבטלה בשלושת החודשים האחרונים שקדמו להגשת הבקשה להנחה, לפי שיעור האבטלה החודשי בהם, כפי שפרסם שירות התעסוקה.
[תיקון: תשנ״ו]

פרק ה׳1: הנחות לעסקים

הגדרות [תיקון: תשנ״ו]
”עסק“ – בנין או קרקע שאינו משמש למגורים;
”בעל עסק“ – בעל השליטה בעסק, למעט עסק שמנהל חבר־בני־אדם כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה.
ועדת הנחות לעסקים [תיקון: תשנ״ו]
ועדת הנחות שמינתה המועצה לפי תקנה 5, תדון גם במתן הנחה לפי פרק זה.
זכאים להנחה [תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־2]
(א)
הועדה רשאית לתת הנחה למחזיק בעסק שנתקיימו לגביו כל האלה:
(1)
הוא בעל העסק ואין הוא בעל עסק נוסף;
(2)
שטחו של העסק אינו עולה על 75 מטרים רבועים;
(3)
מלאו לו 65 שנים ובאשה – 60 שנה;
(4)
הוא עוסק שמחזור העסקאות שלו בכל עסקיו אינו עולה על 240,000 שקלים חדשים נכון לשנת 2003); הסכום האמור יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הידוע בתחילת כל שנת כספים; בפסקה זו, ”עוסק“ ו”מחזור עסקאות של עוסק“ – כמשמעותם בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976;
(5)
הוא זכאי להנחה מארנונה, לפי תקנה 2(8), בעד דירת המגורים שבה הוא מחזיק.
(ב)
ההנחה שתינתן למי שזכאי לכך לפי תקנת משנה (א) תהיה עד השיעור שניתן לו באותה שנת כספים על דירת המגורים שבחזקתו, ותינתן לגבי 40 המטרים הרבועים הראשונים של שטח העסק.
[תיקון: תשנ״ח]

פרק ה׳2: הנחות לחיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים ומשפחותיהם

הגדרות [תיקון: תשנ״ח, תשס״ג־2, תשס״ט־3, תשע״ג־2, תשע״ה־3]
”חייל“ – מי שמשרת שירות סדיר בצבא הגנה לישראל לפי חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 (להלן – חוק שירות ביטחון);
”מחזיק“ – לרבות דייר משנה;
”משרת בשירות אזרחי–ביטחוני“ – מי שמשרת בשירות אזרחי–ביטחוני כהגדרתו בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014 (להלן – חוק שירות לאומי–אזרחי), ושהמנהל כהגדרתו בחוק שירות לאומי–אזרחי (להלן – המנהל) או מי מטעמו אישר כי הוא משרת במסלול זה;
”משרת בשירות אזרחי–חברתי“ – מי שמשרת בשירות אזרחי–חברתי כהגדרתו בחוק שירות לאומי–אזרחי, ושהמנהל או מי מטעמו אישר כי הוא משרת במסלול זה;
”משרת בשירות האזרחי“ – מופנה לשירות כהגדרתו בתקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (שירות אזרחי), התשס״ז–2007 (להלן – תקנות שירות אזרחי), המשרת בשירות אזרחי כהגדרתו בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002, ושהמפקח כהגדרתו בתקנות שירות אזרחי אישר כי הוא עומד בתנאים המפורטים בתקנות 2 ו־3 לתקנות האמורות;
”משרת בשירות האזרחי המשמר“ – מי שמשרת בשירות אזרחי משמר כמשמעותו בהחלטת הממשלה 5275 מיום כ״ה בכסלו התשע״ג (9 בדצמבר 2012) ושמפקח מטעם ראש מינהלת השירות האזרחי–לאומי אישר כי הוא עומד בתנאים הנדרשים לפי החלטת הממשלה האמורה;
”מתנדבת בשירות לאומי“ – יוצאת צבא שלא נקראה לשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון או שקיבלה דחייה או פטור מחובת שירות ביטחון לפי החוק האמור, המשרתת בשירות לאומי כהגדרתו בתקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס״ב–2002, ומתקיימים בה התנאים שבתקנה 2(א)(1) עד (6) לתקנות האמורות וניתן אישור על שירותה האמור על ידי גוף מוכר, כמשמעותו באותן תקנות.
זכאים להנחה [תיקון: תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשס״ג־2, תשס״ט־3, תשע״ג־2, תשע״ה־3]
מחזיק בנכס שנתקיימו לגביו התנאים המפורטים להלן, יהיה זכאי להנחה מארנונה כללית שהוטלה על הנכס באותה שנת כספים, בשיעורים כמפורט להלן:
(1)
הנחה של 100 אחוזים למחזיק שהוא –
(א)
חייל – כל עוד הוא חייל, עד תום ארבעה חודשים מיום שחרורו;
(ב)
הורה של חייל המוכיח, להנחת דעתה של הרשות המקומית שבמקום מגוריו, כי פרנסתו היתה על החייל סמוך לפני תחילת שירותו, וכי אין לו פרנסה למחייתו ואין הוא מסוגל להשיגה כל עוד הוא מצוי במצב האמור, ובתנאי שהחייל פטור מתשלום מארנונה [צ״ל: פטור מתשלום ארנונה] לפי פסקת משנה (א);
(ג)
מתנדבת בשירות לאומי – כל עוד היא משרתת;
(ד)
משרת בשירות האזרחי במסלול מלא כמשמעותו בתקנה 3 לתקנות שירות אזרחי – כל עוד הוא משרת;
(ה)
משרת בשירות האזרחי המשמר במסלול מלא הכולל שירות של 40 שעות שבועיות בממוצע בתקופה של 12 חודשים – כל עוד הוא משרת;
(ו)
משרת בשירות אזרחי–ביטחוני – כל עוד הוא משרת.
(1א)
הנחה של שלושה רבעים למחזיק שהוא משרת בשירות אזרחי–חברתי המשרת 30 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים – כל עוד הוא משרת.
(2)
הנחה של שני שלישים למחזיק שהוא –
(א)
נכה הזכאי לתגמולים או למענק לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב];
(ב)
נכה הזכאי לתגמולים לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954;
(ג)
(ד)
בן משפחה של חייל שנספה במערכה הזכאי לתגמולים לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950;
(ה)
(ו)
(ז)
ביום תחילתן של תקנות אלה, היה זכאי להנחה לפי סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), התשנ״ג–1993 (להלן – חוק הפטור), כל עוד הוא זכאי לפי סעיף זה בחוק הפטור – גם אם יבוטל.
(3)
הנחה של 50 אחוזים למחזיק שהוא –
(א)
משרת בשירות האזרחי במסלול מפוצל כמשמעותו בתקנה 3 לתקנות שירות אזרחי – כל עוד הוא משרת;
(ב)
משרת בשירות האזרחי המשמר במסלול מפוצל הכולל שירות של 20 שעות שבועיות בממוצע בתקופה של 24 חודשים – כל עוד הוא משרת;
(ג)
משרת בשירות אזרחי–חברתי המשרת 20 שעות שבועיות בממוצע במשך שלוש שנים – כל עוד הוא משרת.
סייג לדירות גדולות [תיקון: תשנ״ח]
המחזיק בנכס ששטחו עולה על 70 מטרים רבועים לא יהיה זכאי להנחה לפי תקנה 14ה, אלא לגבי 70 מטרים רבועים בלבד; עלה מספר בני משפחתו של המחזיק והגרים עמו על ארבעה – תינתן הנחה, כאמור, לגבי 90 מטרים רבועים בלבד.
פטור על בתי עסק [תיקון: תשנ״ח]
מחזיק בבנין או בחלק ממנו שאינם משמשים למגורים בלבד, שנתקיימו לגביו התנאים המפורטים בתקנה 14ה(1) או (2), יהיה זכאי להנחה מארנונה בשיעורים שנקבעו בפסקאות האמורות בהתאמה, אם באותה שנת כספים לא היה חייב בתשלום מקדמה למס הכנסה לפי סעיפים 174 עד 181 לפקודת מס הכנסה, ופקיד השומה נתן לו, על פי בקשתו, תעודה על כך; היה חייב בתשלום המקדמה, אך נקבע בשומה כי אין הוא חייב במס הכנסה לשנת הכספים הנדונה, תחזיר לו הרשות המקומית את סכום הארנונה ששילם על אותו נכס לאותה שנה.
סייג לתחולת התקנות [תיקון: תשנ״ח]
הוראות תקנות 16, 17(ב), 18, 20 ו־21 לא יחולו על מתן הנחה לפי פרק זה.

פרק ו׳: הוראות כלליות

הממונה
גזבר הרשות המקומית יהיה ממונה על ביצוע מתן הנחות לפי תקנות אלה, למעט הנחות שבסמכות הועדה.
ביטול ההנחה
זכאי להנחה שלא פרע במלואה את יתרת הארנונה שהוטלה על הנכס בשנת הכספים, עד יום 31 בדצמבר של אותה שנה, תהיה ההנחה שנקבעה לו בטלה מאותו יום ותיווסף ליתרת הארנונה.
מניעת כפל ההנחות והנחה חלקית [תיקון: תשנ״ד]
(א)
קיימת זכאות להנחות שונות על פי תקנות אלה, תינתן לזכאי להנחה, הנחה אחת בלבד, הגבוהה מביניהן, ולא תינתן כל הנחה למחזיק נוסף בנכס שלגביו ניתנה הנחה.
(א1)
קיימת זכאות להנחה לפי תקנות אלה ולפי תקנות שהותקנו לפי סעיף 12(א) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992, רשאית המועצה לתתן במצטבר.
(ב)
זכאי להנחה המחזיק בשני נכסים או יותר – תינתן הנחה לנכס אחד בלבד, לפי הגבוהה מביניהן.
(ג)
זכאי להנחה אשר החזיק בנכס בחלק משנת הכספים שעליה הוטלה הארנונה – תינתן ההנחה בשיעור יחסי למספר החודשים שבהם החזיק בנכס.
פרסום ההחלטה [תיקון: תשנ״ד]
(א)
החליטה המועצה על מתן הנחות מארנונה ושיעורן, לפי תקנות אלה, תפרסם הודעה על כך בתחום הרשות המקומית, ביחד עם הודעתה בדבר הטלת שיעורי הארנונה ומועדי תשלומה.
(ב)
פרסום ההנחות מארנונה ושיעורן שלא כאמור בתקנת משנה (א) לא יגרע מתקפן של אלה, ובלבד שמיד לאחר שהחליטה עליהן המועצה, תפרסמן באותה דרך בה פרסמה את שיעורי הארנונה ומועדי תשלומה.
פרטים נוספים לטופס
המועצה רשאית לכלול פרטים נוספים בטופס הבקשה שתכין לפי דוגמת טפסים 1 ו־2 שבתוספת השניה.
תנאי לקבלת הנחה [תיקון: תשס״ה, תשס״ה־2]
לא תינתן הנחה לפי תקנות אלה אלא אם כן שולמה יתרת הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בתשלום אחד מראש, בהוראת קבע או לפי הסדר תשלומים אחר להנחת דעתה של הרשות המקומית.
מועדים
המועצה תקבע מועד להגשת בקשה להנחה וכן תקבע מועד למתן החלטה בידי מי שהוסמך לכך לפי תקנות אלה.
סייג לביטול הנחה קודמת
לא תבוטל הנחה שניתנה על פי דין למי שערב תחילתן של תקנות אלה כבר שילם את הארנונה הכללית לשנת 1993 בתשלום מראש או בהוראת קבע.
[תיקון: תשס״ב־4]

פרק ז׳: הוראות שעה

[תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ה]
(בוטלה).
הנחה לאדמה חקלאית ב־2001 [תיקון: תשנ״ד־2, תש״ס־2]
(א)
בשנת הכספים 2001 תקבע המועצה הנחה למחזיק של אדמה חקלאית, כהגדרתה בסעיף 269 לפקודת העיריות, שלא נעשה בה שימוש חקלאי, כאמור באותה הגדרה, מטעמים של שמירת שמיטה במשך שמונה חודשים לפחות של אותה שנה – בשיעור של 90 עד 100 אחוזים מסכום הארנונה הכללית שהיתה מוטלת על אדמה זו באותה שנה, אלמלא ההנחה.
(ב)
הנחה כאמור בתקנת משנה (א) תינתן לאדמה חקלאית שהוכח לגביה כי נעשה בה שימוש חקלאי בשנתיים מתוך שלוש השנים שקדמו לשנת הכספים 2001.
הנחה מיוחדת לשנת 2003 [תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ג־3]
(א)
בתקנה זו –
”במזומן“ – לרבות בשיק שהתאריך הנקוב בו הוא יום הוצאתו או בכרטיס אשראי;
”חוב לשנת 2002“ – סך כל סכומי הארנונה הכללית שהטילה המועצה על בנין או קרקע לשנת 2002, בתוספת תשלומי פיגורים, שטרם שולמו בידי החייב בתשלומם או שטרם נעשה הסדר לתשלומם;
”סכום החוב הקודם“ – סך כל סכומי הארנונה הכללית שהטילה המועצה על בנין או קרקע עד יום ט״ז בטבת התשס״ב (31 בדצמבר 2001) בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980, ושטרם שולמו בידי החייב בתשלומם או שטרם נעשה הסדר לתשלומם;
”תשלומים חודשיים“ – תשלומים חודשיים שווים ורצופים באמצעות שיקים דחויים או הוראת חיוב בכרטיס אשראי.
(ב)
מועצה רשאית עד יום כ״ו באדר א׳ התשס״ג (28 בפברואר 2003) להחליט על הפחתת סכום החוב הקודם של חייב שמילא אחר התנאים, כמפורט להלן, בשיעור המרבי המפורט לצדם (להלן – שיעור ההפחתה) –
(1)
פרע בתשלום אחד במזומן את סכום החוב הקודם בניכוי שיעור ההפחתה –
(א)
עד יום י״ב באייר התשס״ג (14 במאי 2003) – עד 25 אחוזים מסכום החוב הקודם;
(ב)
עד יום ט״ו בסיון התשס״ג (15 ביוני 2003) – עד 20 אחוזים מסכום החוב הקודם.
(2)
פרע בתשלום אחד במזומן את מחצית החוב הקודם ומחצית ממנו בתשלומים חודשיים, שאינם נושאים ריבית והפרשי הצמדה, ושזמן פירעונם לא יאוחר מ־ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003), בניכוי שיעור ההפחתה –
(א)
עד יום י״ב באייר התשס״ג (14 במאי 2003) – עד 20 אחוזים מסכום החוב הקודם;
(ב)
עד יום ט״ו בסיון התשס״ג (15 ביוני 2003) – עד 15 אחוזים מסכום החוב הקודם.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (ב), חוב ארנונה לרשות המקומית הכולל, נוסף על סכום החוב הקודם, חוב לשנת 2002 או שהוא חוב לשנת 2002 בלבד – תהיה ההפחתה המרבית של החוב לשנת 2002, שתקבע מועצת הרשות המקומית כאמור בתקנת משנה (ב) – 12 אחוזים מסכום החוב לשנת 2002, והיא תבוא במקום שיעורי ההפחתה הנקובים בתקנת משנה (ב) לגבי חוב קודם.
(ד)
לא פרע זכאי להפחתה על פי תקנה זו את יתרת הארנונה שהתחייב בתשלומה על פי תקנה זו במלואה עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003), יתבטל באותו יום שיעור ההפחתה שנקבע לו, וייווסף ליתרת הארנונה.
(ה)
הוראות תקנה זו לא יחולו בתחום רשות מקומית, שמועצתה קבעה בשנים 2001 ו־2002 הוראות הפחתה בתשלומי ארנונה הדומות להוראות תקנה זו.
הנחות לבתי מלון [תיקון: תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ג]
(א)
בשנת הכספים 2001 רשאית מועצה, באישור שר הפנים או מי שהסמיך, ועל פי תנאים וכללים שיקבע השר, לקבוע למחזיק בנכס מסוג בתי מלון הנחה בשיעור של עד 66 אחוזים מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בשנת 2001.
(ב)
בשנת הכספים 2002 רשאית מועצה, באישור ובתנאים וכללים כאמור בתקנת משנה (א), לקבוע למחזיק בנכס מסוג בתי מלון הנחה בשיעור של עד 50 אחוזים מסכום הארנונה כללית שהוטלה על הנכס בשנת 2002 ובלבד שמחצית מהנחה כאמור תמומן מקופת הרשות המקומית.
הנחה מיוחדת בשנים 2006 ו־2007 [תיקון: תשנ״ה־2, תשס״ה, תשס״ז, תשס״ז־2]
(א)
בתקנה זאת –
”במזומן“ – לרבות בשיק שהתאריך הנקוב בו הוא יום הוצאתו או בכרטיס אשראי;
”דוח מבוקר“ – לענין עיריה – כהגדרתו בסעיף 140ג לפקודת העיריות;
לענין מועצה מקומית – כהגדרתו בסעיף 35ג לפקודת המועצות המקומיות;
”חייב“ – מי שעל פי דין חייב בתשלומו של סכום החוב הקודם ושטרם שילמו, או מי שחייב כאמור ייפה את כוחו להתחייב בשמו;
”מדרג כלכלי–חברתי“ – כמשמעותו בסעיף 142א(ב) לפקודת העיריות;
”נכס נושא החוב“ – בנין או קרקע שלגביהם ניתנה הפחתה על פי תקנה זאת;
”נפרע“ – לרבות תשלום בשיק דחוי או התחייבות לתשלום עתידי על פי הסדר תשלומים או בהוראת קבע מכל סוג;
”סכום החוב הקודם“ – סך כל סכומי הארנונה הכללית שהטילה המועצה על בנין או קרקע עד יום ו׳ בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004) בתוספת תשלומי פיגורים, ושטרם נפרעו בידי החייב בתשלומם;
”שיעור הגביה“ – היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה שגבתה הרשות המקומית בשנת כספים מסוימת, בשל חיובי הארנונה לאותה שנה, לבין סך כל הסכומים המגיעים לעיריה בשל חיובים אלה לאותה שנה, בניכוי סכומי ההנחות שניתנו;
”תכנית הבראה“ – לענין עיריה – כהגדרתה בסעיף 140ג לפקודת העיריות, ולענין מועצה מקומית – כהגדרתה בסעיף 35ג לפקודת המועצות המקומיות;
”תשלומי פיגורים“ – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980 (להלן – חוק ההצמדה);
”תשלומים“ – תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בלא תוספת ריבית והצמדה.
(ב)
מועצה רשאית להחליט על הפחתת סכום החוב הקודם בשיעורים המפורטים להלן, לחייב שבתקופה שמיום י״ג בניסן התשס״ז (1 באפריל 2007) עד יום י״ד בתמוז התשס״ז (30 ביוני 2007), נתקיימו בו התנאים המפורטים לצדם:
(1)
הפחתה בשיעור של 50% מסכום החוב הקודם – לחייב שפרע בתשלום אחד במזומן את סכום החוב הקודם בניכוי שיעור ההפחתה (להלן – יתרת החוב) עד יום י״ד בתמוז התשס״ז (30 ביוני 2007);
(2)
הפחתה בשיעור 45% מסכום החוב הקודם – לחייב שפרע עד יום י״ד בתמוז התשס״ז (30 ביוני 2007) את יתרת החוב, באחת מאלה:
(א)
עד 12 תשלומים ששולמו בשקים דחויים, למעט הראשון שבהם, לטובת הרשות המקומית;
(ב)
עד 24 תשלומים, ובלבד שניתנה הוראה בלתי חוזרת בידי החייב לניכוי התשלומים מחשבון הבנק שלו לטובת הרשות המקומית או שניתנה הוראה לביצוע התשלומים כאמור, באמצעות כרטיס אשראי של החייב;
(ג)
עד 36 תשלומים, בתנאים שנקבעו בפסקת משנה (2), אם התשלומים ניתנים לטובת רשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 עד 3 למדרג החברתי–כלכלי.
(ג)
מועצה רשאית לקבוע את מספר התשלומים לפי תקנת משנה (ב) או (ד) בהתייחס לגובה יתרת החוב.
(ד)
על אף האמור בתקנת משנה (ב) –
(1)
הפחתה כאמור בה תיקבע בידי מועצת רשות מקומית הנמצאת בתכנית הבראה, או ששיעור הגביה של הארנונה הכללית בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר הוא 75% או פחות;
(2)
כלל סכום החוב הקודם סכומי ארנונה שהטילה המועצה על בנין או קרקע בעבור תקופה שמיום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003) עד יום י״ט בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004) בלבד – תהיה ההפחתה בשיעור 30%, ואם נפרע בתשלום אחד במזומן – הפחתה בשיעור 35%;
(ה)
הפחתה לפי תקנת משנה (ב) או (ד) תתבטל אם לא פרע זכאי להפחתה על פי תקנה זאת לפחות אחד מאלה:
(1)
שני תשלומים מצטברים או יותר מהתשלומים שהתחייב בהם על פי תקנת משנה (ב) או (ד);
(2)
יתרת החוב במלואה שהתחייב בתשלומה על פי תקנת משנה (ב) או (ד).
(ו)
לא תינתן הפחתה, לפי תקנות משנה (ב) או (ד) אלא אם כן –
(1)
נפרע או הוסדר כדין, סכום הארנונה הכללית שהוטל על הנכס נושא החוב לשנות הכספים 2005 ו־2006, כולל תשלומי פיגורים, אם הוטלו;
(2)
החייב, למעט חייב שפרע את יתרת החוב במזומן, חתם על התחייבות לפי הטופס שבתוספת הרביעית שבו הוא מתחייב לפרוע במועד תשלומי הארנונה הכללית שהתחייב בהם לפי תקנת משנה (ב) או (ד).
(ז)
תקנות משנה (ב) ו־(ד) לא יחולו לגבי בנין או קרקע שהמחזיק בהם הוא המדינה, חברה ממשלתית, תאגיד סטטוטורי או מי שקיבל הנחה מארנונה לפי סעיפים 4 ו־5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938.
הנחה מיוחדת לשנת 2017 [תיקון: תשע״ז־3, תשע״ח]
(א)
בתקנה זו –
”במזומן“ – לרבות בשיק שהתאריך הנקוב בו הוא יום הוצאתו או בכרטיס אשראי;
”חייב“ – מי שעל פי דין חייב בתשלומו של סכום החוב הקודם ושטרם שילמו, או מי שחייב כאמור ייפה את כוחו להתחייב בשמו;
”מדרג חברתי–כלכלי“ – כמשמעותו בסעיף 142א(ב) לפקודת העיריות;
”נכס נושא החוב“ – בניין או קרקע שלגביהם ניתנה הפחתה לפי תקנה זו, מכח החלטת המועצה לפי תקנת משנה (ד);
”סכום החוב הקודם“ – סך כל סכומי הארנונה הכללית שהטילה המועצה על נכס נושא החוב, עד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014) בתוספת תשלומי פיגורים, ושטרם שולמו בידי החייב בתשלומים או שטרם נעשה הסדר לתשלומם;
”תשלומים“ – תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בלא תוספת ריבית והצמדה.
(ב)
מועצה רשאית להחליט על הפחתת סכום החוב הקודם בשיעורים המפורטים להלן, לחייב שבתקופה שמיום ז׳ בסיון התשע״ז (1 ביוני 2017) עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017), התקיימו בו התנאים המפורטים לצדם:
(1)
הפחתה בשיעור של 50% מסכום החוב הקודם – לחייב שפרע בתשלום אחד במזומן את סכום החוב הקודם בניכוי שיעור ההפחתה (להלן – יתרת החוב) עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017);
(2)
הפחתה בשיעור 45% מסכום החוב הקודם – לחייב שפרע עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) את יתרת החוב, באחד מאלה:
(א)
עד 12 תשלומים ששולמו בשיקים דחויים, למעט הראשון שבהם, לטובת הרשות המקומית;
(ב)
עד 24 תשלומים, ובלבד שניתנה הוראה בלתי חוזרת בידי החייב לניכוי התשלומים מחשבון הבנק שלו לטובת הרשות המקומית או שניתנה הוראה לביצוע התשלומים כאמור, באמצעות כרטיס אשראי של החייב;
(ג)
עד 36 תשלומים, בתנאים שנקבעו בפסקת משנה (ב), אם התשלומים ניתנים לטובת רשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 עד 3 למדרג החברתי–כלכלי.
(ג)
מועצה רשאית לקבוע את מספר התשלומים לפי תקנת משנה (ב) בהתייחס לגובה יתרת החוב.
(ד)
מועצה רשאית להחליט על הפחתת סכום החוב הקודם כאמור בתקנה משנה (ב) לגבי כלל הנכסים או לגבי נכסים למגורים בלבד.
(ה)
הפחתה לפי תקנת משנה (ב) תתבטל אם לא פרע זכאי להפחתה על פי תקנה זו אחד לפחות מאלה:
(1)
שני תשלומים מצטברים או יותר מהתשלומים שהתחייב בהם על פי תקנת משנה (ב);
(2)
יתרת החוב במלואה שהתחייב בתשלומה לפי תקנת משנה (ב).
(ו)
לא תינתן הפחתה לפי תקנת משנה (ב) אלא אם כן התקיימו בה כל אלה:
(1)
נפרע או הוסדר כדין, לרבות תשלום בשיק דחוי או התחייבות לתשלום עתידי על פי הסדר תשלומים או בהוראת קבע מכל סוג, סכום הארנונה הכללית שהוטל על הנכס נושא החוב לשנות הכספים 2015 ו־2016, כולל תשלומי פיגורים, אם הוטלו;
(2)
החייב, למעט חייב שפרע את יתרת החוב במזומן, חתם על התחייבות לפי הטופס שבתוספת החמישית שבה הוא מתחייב לפרוע במועד את תשלומי הארנונה הכללית שהתחייב בהם לפי תקנת משנה (ב).
(ז)
תקנת משנה (ב) לא תחול לגבי נכס נושא החוב שהמחזיק בו הוא המדינה, חברה ממשלתית, תאגיד סטטוטורי או מי שקיבל פטור חלקי מארנונה לפי סעיפים 4 ו־5 לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938.
[תיקון: תשס״ב־4]

פרק ח׳: הנחות לבתי עסק בירושלים בשנת 2002

הגדרות [תיקון: תשס״ב־4]
”המועצה“ – מועצת עיריית ירושלים;
”נכס הזכאי להנחה“ – בית מלאכה, בית מסחר לרבות חנות, מסעדה, בית קפה, בית קולנוע, מרכול, בית מרקחת, מספרה, מכבסה, חניון, אולם שמחות וכדומה, הנכלל באזור ההנחה, למעט משרד, בנק, תחנת דלק, חברת ביטוח או סוכנות ביטוח, תעשיה, מערכת עיתון, מרפאה, שירות רפואי וכדומה, הנכלל באזור האמור;
”חניון“ – בין מקורה ובין שאינו מקורה שהחניה בו נעשית בתשלום;
”אזור ההנחה“ – השטח שגבולותיו מסומנים בקו כחול במפה הערוכה בקנה מידה 1:15,000 שאישר שר הפנים, ושהעתקים ממנה מופקדים לעיון הציבור במשרד הפנים בירושלים ובמשרדי עיריית ירושלים.
שיעור ההנחה [תיקון: תשס״ב־4]
המועצה תעניק הנחה מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על מחזיק בנכס הזכאי להנחה, בעד התקופה מ־1 בינואר 2002 עד 30 ביוני 2002, בשיעורים אלה:
(1)
נכס הזכאי להנחה, למעט חניון – 50% לגבי 100 מטרים רבועים בלבד משטחו;
(2)
חניון – 50% לגבי מחצית משטח החניון עד לשטח של 3,000 מטרים רבועים בלבד.
טופס הבקשה [תיקון: תשס״ב־4]
בקשה להנחה לפי פרק זה תוגש לפי הטופס שתורה עליו המועצה, ורשאית היא להורות על צירוף מסמכים לבקשה.
החלת הוראות כלליות [תיקון: תשס״ב־4]
תקנות 16, 17(א) ו־(א1) ו־(ג) ו־20 יחולו על פרק זה, ולענין זה יראו כאילו במקום ”נכס“ נאמר שם ”נכס הזכאי להנחה“.

תוספת ראשונה

(תקנה 2(א)(8))

[תיקון: תשנ״ד, תשנ״ה־2, תשנ״ו, תשנ״ז־2, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס, תשס״א, תשס״ב־2, תשס״ג־2, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז־3, תשס״ח־2, תשס״ט־2, תש״ע־2, תשע״א, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ה־4, תשע״ו, תשע״ז־2, תשע״ח־2]
מס׳ נפשותהכנסה חודשית ממוצעת בשקלים חדשים בשנת הכספים 2017
1עד 2,838מעל 2,838 עד 3,263מעל 3,263 עד 3,689מעל 3,689 עד 5,000
2עד 4,256מעל 4,256 עד 4,895מעל 4,895 עד 5,533מעל 5,533 עד 7,500
3עד 4,938מעל 4,938 עד 5,678מעל 5,678 עד 6,419מעל 6,419 עד 8,700
4עד 5,619מעל 5,619 עד 6,462מעל 6,462 עד 7,304מעל 7,304 עד 9,901
5עד 6,962מעל 6,962 עד 8,006מעל 8,006 עד 9,050מעל 9,050 עד 12,266
6עד 8,304מעל 8,304 עד 9,550מעל 9,550 עד 10,795מעל 10,795 עד 14,632
שיעור ההנחהעד 80%עד 60%עד 40%עד 20%
7עד 9,647מעל 9,647 עד 11,094מעל 11,094 עד 12,541מעל 12,541 עד 16,998
8עד 10,990מעל 10,990 עד 12,638מעל 12,638 עד 14,286מעל 14,286 עד 19,364
9עד 12,332מעל 12,332 עד 14,182מעל 14,182 עד 16,032מעל 16,032 עד 21,730
10 ומעלהעד 1,346 לנפשעד 1,548 לנפשעד 1,750 לנפשעד 2,559 לנפש
שיעור ההנחהעד 90%עד 70%עד 50%עד 30%

תוספת שניה

[תיקון: תשנ״ד, תשנ״ה־2, תשנ״ו, תשנ״ז־2, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס, תשס״א, תשס״ב־2, תשס״ג־2, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז־3, תשס״ח־2, תשס״ט־2, תש״ע־2, תשע״א, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה־4, תשע״ו, תשע״ז־2, תשע״ח־2]
טופס 1: בקשה לקבלת הנחה מתשלום ארנונה כללית לדירת מגורים (תקנות 2(א)(8)(ב), 4 ו־19)
טופס 2: בקשה לקבלת הנחה מתשלום ארנונה כללית לדירת מגורים – למחזיק שהוא ”נזקק“ (תקנות 8 ו־19)
[תיקון: תשס״ה־3]

תוספת שלישית

(תקנה 3ג)

1.
[תיקון: תשע״ב־2, תשע״ז]
(בוטל).
2.
[תיקון: תשס״ח, תשס״ח־2, תשע״ב־2, תשע״ב־4]
יישובים סובב עזה:

(1) אבשלום
(2) אור הנר
(3) איבים
(4) ארז
(5) בארי
(6) גבים
(7) גברעם
(8) דקל
(9) זיקים
(10) זמרת
(11) חולית
(12) יבול
(13) יד מרדכי
(14) יכיני
(15) ישע
(16) יתד
(27) ניר עוז
(17) כיסופים
(18) כפר מימון
(19) כפר עזה
(20) כרם שלום
(21) כרמיה
(22) מבטחים
(23) מגן
(24) מפלסים
(25) נחל עוז
(26) ניר יצחק
(28) ניר עם
(29) נירים
(30) נתיב העשרה
(31) סופה
(32) סעד
(33) עין הבשור
(34) עין השלושה
(35) עלומים
(36) עמי עוז
(37) פרי גן
(38) רעים
(39) שדה אברהם
(40) שובה
(41) שוקדה
(42) תושיה
(43) תלמי יוסף
(44) תקומה
(45) חוות השקמים
(46) שלומית

[תיקון: תשס״ז]

תוספת רביעית

(תקנה 16(ו)(2))

התחייבות לתשלום ארנונה כללית

בגין נכס ברח׳ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . גוש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . חלקה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מס׳ הדירה . . . . . . . . . . . . . . . . . זיהוי אחר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – הנכס) מס׳ חשבון בפנקסי הרשות המקומית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . המצוי בתחום (שם הרשות המקומית) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – הרשות המקומית)
אנו הח״מ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ת״ז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ת״ז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
יחד ולחוד
חברה/עמותה/תאגיד אחר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (שם התאגיד) מס׳ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., באמצעות נציגה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (שם הנציג ומס׳ זהות), המוסמך לחתום בשם התאגיד
החייבים ארנונה כללית בגין הנכס, מסכימים להשתתף במבצע הפחתת חובות הארנונה, בהתאם להחלטת מועצת הרשות המקומית, ועל פי הכללים שנקבעו בתקנה 26 לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ״ג–1993 (להלן – התקנות).
הובהר לנו כי חוב הארנונה החל על הנכס עד יום י״ט בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004) בתוספת תשלומי פיגורים, נכון להיום (להלן – חוב הארנונה המלא) הוא בסך . . . . . . . . . . . . . . ., וכי סכום החוב, לאחר ההפחתה על פי התקנות (להלן – יתרת החוב) הוא בסך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ידוע לנו כי תשלום יתרת החוב הבא לסלק את החוב המלא, מותנה במילוי התנאים המפורטים להלן.
אי לכך אנו מתחייבים ומסכימים כדלקמן:
1.
(א)
לשלם את יתרת החוב במלואה עד יום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ב-. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (מספר התשלומים) תשלומים כמפורט בסעיף קטן (ב), כסדרם ובמועדם.
(ב)
לצורך מילוי ההתחייבות שלפי סעיף קטן (א), אנו נוקטים בזה אחד מאלה:
(1)
הפקדת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שקים חודשיים שווים ורצופים לטובת הרשות המקומית, כל אחד על סך . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים.
(2)
נתינת הוראה בלתי חוזרת לניכוי מחשבון הבנק שעל שמנו ב. . . . . . . . . . . . . . . . (מס׳ התשלומים) חודשיים שווים ורצופים לטובת הרשות המקומית כל אחד על סך . . . . . . . . . . . שקלים חדשים.
(3)
נתינת הוראה לתשלום יתרת החוב באמצעות כרטיס אשראי הרשום על שמנו ב. . . . . . . . . . . . . . . . (מספר התשלומים) תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כל אחד על סך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים.
2.
(א)
אנו מסכימים לכך, כי אם לא נפרע שני תשלומים מצטברים שהתחייבנו בתשלומם לפי סעיף 1(ב), או אם לא נפרע את יתרת החוב בתום המועד לפירעון התשלומים כאמור – תבוטל ההפחתה שניתנה לנו על פי התקנות (להלן – ההפחתה) ותיווסף ליתרת החוב.
בוטלה ההפחתה בידי הרשות המקומית לפי סעיף זה, ייזקפו הסכומים ששילמנו על פי כתב התחייבות זה עד מועד הביטול, על חשבון חוב הארנונה המלא שנהיה חייבים בתשלומו.
ולראיה באנו על החתום היום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
נחתם בפני שם ותפקיד ברשות המקומית: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., היום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
[תיקון: תשע״ז־3]

תוספת חמישית

(תקנה 26א(ו)(2))

בעד נכס נושא החוב ברח׳ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . גוש . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חלקה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מס׳ הדירה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . זיהוי אחר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – הנכס) מס׳ חשבון בפנקסי הרשות המקומית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . המצוי בתחום (שם הרשות המקומית) (להלן – הרשות המקומית)
אנו הח״מ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ת״ז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ת״ז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
יחד ולחוד
חברה (שם התאגיד) מס׳ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., באמצעות נציגה (שם הנציג ומס׳ זהות), המוסמך לחתום בשם התאגיד החייבים ארנונה כללית בעד הנכס, מסכימים להשתתף במבצע הפחתת חובות הארנונה, לפי החלטת מועצת הרשות המקומית, ועל פי הכללים שנקבעו בתקנה 26א לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ״ג–1993 (להלן – התקנות).
הובהר לנו כי חוב הארנונה החל על הנכס עד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014) בתוספת תשלומי פיגורים, נכון להיום (להלן – חוב הארנונה המלא) הוא בסכום של . . . . . . . . . . . . . . . ., שקלים חדשים. וכי סכום החוב, לאחר ההפחתה על פי התקנות (להלן – יתרת החוב) הוא . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים.
ידוע לנו כי תשלום יתרת החוב הבא לסלק את החוב המלא, מותנה במילוי התנאים המפורטים להלן.
אי לכך אנו מתחייבים ומסכימים כדלקמן:
1.
(א)
לשלם את יתרת החוב במלואה עד יום . . . . . . . . . . . . . . . . ב . . . . . . . . . . . . . . . . (מספר התשלומים) תשלומים כמפורט בסעיף קטן (ב), כסדרם ובמועדם.
(ב)
לצורך מילוי ההתחייבות שלפי סעיף קטן (א), אנו נוקטים בזה אחד מאלה:
(1)
הפקדת . . . . . . . . . . . . . . . . שיקים חודשיים שווים ורצופים לטובת הרשות המקומית, כל אחד על סך . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים.
(2)
נתינת הוראה בלתי חוזרת לניכוי מחשבון הבנק שעל שמנו ב(מס׳ התשלומים) חודשיים שווים ורצופים לטובת הרשות המקומית כל אחד על סכום של . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים.
(3)
נתינת הוראה לתשלום יתרת החוב באמצעות כרטיס אשראי הרשום על שמנו ב . . . . . . . . . . . . . . . . (מספר התשלומים) תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כל אחד על סכום של . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים.
2.
(א)
אנו מסכימים לכך, כי אם לא נפרע שני תשלומים מצטברים שהתחייבנו בתשלומם לפי סעיף 1(ב), או אם לא נפרע את יתרת החוב בתום המועד לפירעון התשלומים . . . . . . . . . . . . . . . . כאמור – תבוטל ההפחתה שניתנה לנו על פי התקנות (להלן – ההפחתה) ותיווסף ליתרת החוב.
בוטלה ההפחתה בידי הרשות המקומית לפי סעיף זה, ייזקפו הסכומים ששילמנו על פי כתב התחייבות זה עד מועד הביטול, על חשבון חוב הארנונה המלא שנהיה חייבים בתשלומו.
ולראיה באנו על החתום היום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
נחתם בפני . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (שם ותפקיד ברשות המקומית), היום . . . . . . . . . . . . . . . .


י״ז בשבט התשנ״ג (8 בפברואר 1993)
  • אריה דרעי
    שר הפנים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.