תולדות תנאים ואמוראים/א/ר' אבין - רבין - ר' בון
ר' אבין - רבין - ר' בון[עריכה]
דבר זה מוסכם שרבין או ר' אבין - ר' אבון ור' בון הוא שם של אמורא אחד ואך בבבלי נקרא ע"פ רוב רבין ובירושלמי ר' בון או אבון, כמפורש בפסחים ע. ששם רבין היה אבין שאמרו שם כי אתא רבין - אמר אביי אבין תכלא.
והנה אודות משפחתו ומי היו אבותיו מצינו גרסאות שונות, בקה"ר פ"א פסוק וזרח השמש אמרו יום שמת רב המנונא נולד ר' אבין בריה, ובמ' שמואל פ"ח-ט ליתא תיבת "בריה", ובב"ר פ"נח-ב גרס יום שמת רב אדא בר אהבה נולד ר' אבון, יום שמת ר' אבון נולד ר' אבון בריה, ומכל הגרסאות לא נוכל לידע את שם אביו, אך נאמנו עליו דברי עצמו מה שאמר בירושלמי קידושין פ"א ה"ז-יש. אמר ר' אבין פטור אני מכבוד אב ואם, אמרין כד עברת אמו מת אביו, כד ילידתיה מתה אמו, ומפורש באגדת דר"שג ח"ח פ"ג שהיה בבלי, וכפי הנראה שעוד בימי עלומיו עלה לא"י וזכה עוד לראות את ר' יוחנן וגם את ר"ל כקידושין מד. ר' אסי לא על לבי מדרשא אשכחיה לר"ז א"ל אף אנא לא עייל, ר' אבין הוא דעייל ואמר חברותא כולה כר' יוחנן וצוח ר"ל כי כרוכיא וליכא דאשגח ביה, א"ל (ר' אסי לר"ז) ר' אבין בר סמכא הוא? (יען שהיה אז צעיר לימים) א"ל אין, כמין ימא לטיגני הוא (שלא היה לו שהות לשכחה, רש"י), וכן אמר הלכות רבות בשם ר' יוחנן וכאשר נביא להלן.
והנה יען שהיה צעיר לימים בימי ר' יוחנן לכן נחשב לתלמיד דתלמידי ר' יוחנן, כדמצינו שהיה תלמידו דר' אבהו כפסחים פד. שא"ל ר' ירמיה כי אזלת לקמיה דר' אבהו רמי ליה, ואמר בשמו כגיטין ט:, שה"שר פ"ג-ח, פליג עמו ב"ב קמב:.
וכן ר' אבין א"ר אילעאר (או אלעא - אולא) כשבת ה., כתובות לג:, ב"ק עא. קז:, ב"מ יז., ע"ז נא., כתובות פ"ב ה"ה.
בשם ר' אחא ש"ר פ"יד-ד, תנחומא וירא-ט (עם ר' סימון) תולדות-כד, בשם ר' בנימין בר לוי כפסחים פ"ז ה"ו, הוריות פ"א ה"ו, וכן קיבל מר' זירא כשקלים ספ"ד שבעי קומי ר"ז, וביצה לח. כי סליק ר' אבא אשכחיה לר' אבין (כן הוא הגרסא האמיתית והגרסא ר' יוחנן הוא ט"ס) ור' חנינא בר פפי ור"ז.
בשם ר' יהודה בן פזי קידושין רפ"א-ג., מד' תהלים פ"קלו.
בשם ר' יוחנן ברכות לז:, שבת ה..
ר' אבין א"ר יוסי בר' חנינא שבת צד:.
בשם ר' שמואל בר יצחק שקלים פ"ג ה"א.
בשם ר' שמואל קפוטקאי קה"ר פ"ז-כג, תנחומא חוקת-טו.
בשם רש"בל ברכות ר"פו.
וכן היה בידו קבלות מדורות הראשונים כדמצינו שאמר בשם ר' מאיר כב"ר פ"מה-ד, פ"מח-יד.
בשם ר' אבא כהן ברדלא ש"השר פ"כ-יד.
בשם ר' חנינא ב"ר פ"מד-ב.
בשם רי"בל ברכות פ"ה סה"ג, מע"ש פ"ה סה"ב.
ר' אבין אמר רב נדרים מ. כמה מאמרים, ובברכות מז. בתוס' ד"ה אין מביאין מירושלמי, ר' בון בשם רב (ובירושלמי שלנו שם פ"א ה"א גרס ר' אבא אמר רב).
ובימי ר' אמי ור' אסי בא"י, ורבה ורב יוסף בבבל שהיה אז כבר גדול הדור, נתמנה אז מהישיבות להיות אחד מהנחותי להביא תורת א"י לבבל ותורת הבבלים לא"י.
וכבר בארנו בערך רב דימי שהוא היה ג"כ מהנחותי בזמן אחד עם רבין שהוסכם שמקודם ירד רב דימי לבבל עם ההלכות שבידו כל מה שהכריעו בישיבתם בהלכות ר' יוחנן ושאר גדולי הדור והוא ימסרם לראשי ישיבות דבבל ושם ישב זמן מה וקיבץ בידו הלכות הבבלים ועלה לא"י, ואח"כ שלחו את רבין לבבל כי לפעמים חזרו בהן בשמועותהין מה שאמרו בשם ר' יוחנן, ולכן מצינו בכל הש"ס הלשון "כי אתא רב דימי" ואח"כ "כי אתא רבין" (כל המקומות תמצא בערך רב דימי), חוץ מברכות מד: וע"ז סז. שאמרו מקודם כי אתא רבין ואח"כ כי אתא רב דימי, וזה שמצינו קידושין יב. סבר רב יוסף למימר - א"ל אביו הא כי אתא רב דימי - וכי אתא רבין - א"ל רב יוסף אי הכי וכו', ומזה אנו רואין כמו שאמרנו שהם היו מהנחותי בימי רבה ורב יוסף.
וכבר הארכנו בערך רב דימי והבאנו כל המקומות שנמצא כי אתא רב דימי - כי אתא רבין ושאר הנחותי, ובערך זה נביא אך המקומות שנמצא כי אתא רבין לבדו.
כי אתא רבין אמר (בלי שם האומרו) שבת קיב:, פסחים ע:, סוכה לב:, כתובות סב., ע"ז נד:.
כי אתא רבין א"ר אבהו שבת קלד:, ב"מ קה:, זבחים לג:.
כי אתא רבין א"ר אילעא ב"ב קעא:.
כי אתא רבין א"ר אלעזר עירובין עח:, פסחים עא., גיטין פו:, ע"ז יד..
כי אתא רבין אמר רב חנן בר רבא אמר רב שבת קיד: (וכבר בארנו בערך רב חנן בר רבא שהיה בר א"י, ורבין הביא משמו מה ששמע בא"י).
כא"ר א"ר חייא בר אבא קידושין עה..
כי אתא רבין א"ר יוחנן שבת ט: נד., פסחים כה., סוכה מח:, ביצה לה., ר"ה טו:, מו"ק כ. כב:, חגיגה ח:, יבמות יב: לב: לד: פט: צה: קז:, כתובות סו., גיטין נד: נז., ב"ק לו., ב"מ מה. קיח:, ב"ב נא. נה. קלט: קעו., שבועות כ: לח:, חולין לב. קיא:, בכורות נב:, תמורה יב:.
כא"ר אמר יתיב ר' יוסי בר' חנינא ואמר, נדה יח:.
כא"ר א"ר יעקב שבת ג..
כא"ר א"ר יעקב בר אידי סוף ר"ה.
כא"ר א"ר ירמיה שבועות כא., זבחים כ. (והיו חברים וכאשר נבאר להלן).
כא"ר פירשה משמיה דר' יונתן יומא מא:.
כא"ר פירש משמיה דבר פדא קידושין נד:.
כא"ר אר"ל פסחים נו:, כתובות נג. פב., ב"מ קג., ע"ז יג: לג..
כא"ר א"ר שמעון בן פזי כתובות נז., זבחים סא:.
ובירושלמי מצינו כמה פעמים ר' אבין בשם רבנן דתמן כפאה פ"ז ה"ג, תרומות פ"ו ה"ו, שבת פ"ו סה"ב, פסחים פ"ד ה"ג, גיטין פ"ה ה"ב, ע"ז פ"ג הי"ג.
וכן מצינו שמסר לר' ירמיה תורת חכמי בבל כפסחים לד., זבחים ס:, בכורות כה:, והיה עם ר' ירמיה כתבר גמור עוד בחיי ר' אלעזר (שאז היו עוד שניהם עולי ימים) כחולין ל. שאמר שם א"ל ר' ירמיה לר' אלעזר - א"ל ר' אבא לר' ירמיה - א"ל ר' אבין לר' אבא, ובחולין כ. סבר ר' אבין למימר א"ל ר' ירמיה וכו', אבל ר' ירמיה שגדל והצליח מאוד בלמודו ועוד בחיי רבו ר"ז היה כבר גדול הדור כמבואר בערכו לכן מצינו שבת סג: יתיב רבין ורב (וצ"ל ור') הונא קמיה דר' ירמיה - א"ל יישר, ופסחים פד. א"ל ר' ירמיה כי אזלת קמיה דר' אבהו רמי ליה, ובשבת קח: רבין הוה שקיל ואזיל בתריה דר' ירמיה אגורא דמיא דסדום, וב"ב קמב: ר' אבין ור' מיישא ור' ירמיה פליגי עם ר' אבהו ור"ח בר פפי ור' יצחק נפחא, (עיין ערכם), ומה שמצינו ב"ק קיב. שר' ירמיה אתא לקמיה דר' אבין לדינא, צ"ל שם כגרסת הרי"ף והרא"ש לקמיה דר' אבא. וכן כשהיה ר' אבין בא"י וע"פ איזה סיבה לא היה יכול לירד לבבל היה שולח אגרות שמה עם הלכות א"י כב"ב קלט. שלח רבין באיגרתא א"ר יהודה בן אחותו של ר' יוסי בר' חנינא וכו'. וכן גיטין ט: שלח רבין משמיה דר' אבהו, וב"ב קמד: שלח משמיה דר' אלעא, ומנחות נז., חולין מט: שלח משמיה דר' יוחנן, ובסנהדרין נא., חולין קא: שלח משמיה דר' יוסי בר' חנינא.
ואח"כ בזמן אביי ורבא כשנתרבו הגזירות בא"י ולא יכלו עמוד שם וירדו אז כמה מחכמי א"י לבבל אז ירד רבין ורב דימי בראשם וכמפורש באגרת דר"שג ח"ב פ"ג וז"ל ואח"כ בימי אביי ורבא ותרב הגזירה בא"י ונתמעטה שם ההוראה ושבו אלה שהיו מן הבבלים כמו רבין ורב דימי וכולם ירדו הנה. וזה באמת מפורש חולין קכד., נדה י: לט: כי אתא רבין וכל נחותי וכו'.
ואז כבר היה אביי הריש מתיבתא בפומבדיתא וריש הדור ולכן מצינו ברכות טז. שרבין ואביי הוו קאזלי באורחא, קדמיה חמריה דרבין לדאביי ולא א"ל ניזל מר (ברישא) אמר, מדסליק האי מרבנן ממערבא גס ליה דעתיה, כי מטא לפתחא דבי כנישתא א"ל רבין ניזל מר א"ל ועד השתא לאי מר אנא? א"ל הכי א"ר יוחנן אין מכבדין בדרכים.
ובאמת היה כתבר גמור לאביי כשבת כ: רבין ואביי הוו יתבי קמיה דרבנא נחמיה אחוה דריש גלותא, וב"ב קכט. כי אתא רבין אר"י - א"ל אביי אנחתת לן חדא וכו', וכתובות נג. אמר אביי זילו אמרי ליה לרבין שקילא טיבותך שדאי אחיזרי, ובחולין קי. רבין ורב יצחק בר יוסף אילקעו לבי רב פפי - אמר אביי אבין תכלא וכו', ואביי החשיבו מאוד כעדות רבא ביבמות סד: שאביי אמר על רבין שהוא בר סמכא, וישנו בחזרה (ועיין ערך רב יצחק בר יוסף).
האומרים בשמו מצינו ר' אלעזר בר' יוסי (האמורא) כמעשרות פ"ב ה"ב, וכן מה שמצינו בפסחים פ"ד ה"א, גיטין פ"ב ה"א, שבועות פ"ו ה"ד שר' אלעזר אמר בשם ר' אבין הוא ר' אלעזר בר' יוסי האמורא, (והר"הח ר"ר ליינער בסה"ד שלו ערך ר' אבין לא ידע מזה ולכן כדא מלכו שהיה ר' אבין בזמן רבי).
וכן ר' ברכיה בשמו מד' תהלים פ"קג.
ר' הונא הכהן בשמו מד' תהלים פ"קו.
ר' חונה בשמו פאה פ"ז ה"ג.
ר' יודן בשמו ב"ר פ"יב-ו.
ר' פנחס בשמו ב"ר פ"מ-ד.
רבא אמר רבין שבת יב:.
ר' תנחומא בשמו בד' תהלים פ"ב.
וכן ר' יוסי (חבירו דר' יונה) החשיבו מאוד, כפסחים פ"ד ה"ג שר' חני בעי קומי ר' יוסי - א"ל כבר קדמוך ר' אבין, דאמר ר' אבין בשם רבנן דתמן וכו'.
וקרוב מאוד לומר שר' יוסי בר בון א) חבירו דר' יוסי בר זבידא הוא בנו של רבין, ונשאר בא"י, ורבין ירד לבבל וכפי הנראה נשאר שם.