ירושלמי פסחים ד א

<< | ירושלמי · מסכת פסחים · פרק ד · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה א משנה

מתניתין מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות עושין מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין ההולך ממקום שעושין למקום שאינן עושין או ממקום שאינן עושין למקום שעושין נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם ואל ישנה אדם מפני המחלוקת

הלכה א גמרא

כתיב (דברים טז) שם תזבח את הפסח בערב אין לי אלא הוא שלוחו מניין תלמוד לומר ובשלת ואכלת מה תלמוד לומר שם תזבח את הפסח בערב אינו בדין שתהא עסוק במלאכתך וקרבנך קרב אבל אסרו מלעשות מלאכה כהא דתני להן כל איניש דיהוי עלויה אעין וביכורין

האומר הרי עלי עצים למזבח וגיזורים למערכה אסור בהספד ובתענית ומלעשות מלאכה בו ביום אמר רב יונה אילין תמידין קרבנותיהן של כל ישראל אינון אם יהוו כל ישראל עולין לירושלם לית כתיב אלא (שם) שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אם יהיו כל ישראל יושבין ובטילין והכתיב (דברים יא) ואספת דגנך מי אוסף להן את הדגן אלא שהתקינו הנביאים הראשונים עשרים וארבע משמרות על כל משמר ומשמר היה עומד בירושלם של כהנים ושל לוים ושל ישראלים תני עשרים וארבעה אלף עמוד מירושלם וחצי עמוד מיריחו אף יריחו היתה יכולה להוציא עמוד שלם אלא בשביל לחלוק כבוד לירושלם היתה מוציאה חצי עמוד הכהנים לעבודה והלוים לדוכן וישראל מוכיחין על עצמן שהן שלוחיהן של כל ישראל תני רבן שמעון בן אלעזר אומר כהנים ולוים וישראלים ושיר מעכבין את הקרבן רבי אבון בשם רבי אלעזר טעמא דרבי שמעון בן אלעזר (דברי הימים ב כט) כל הקהל משתחוים אלו ישראל והשיר משורר אלו הלוים וחצצרות מחצצרים אלו הכהנים הכל עד לכלות העולה הכל מעכבין את הקרבן רבי תנחומא בשם רבי לעזר שמע לה מן הדא (במדבר ח) ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל אלו הלוים לעבוד את עבדת בני ישראל באהל מועד אלו הכהנים

ולכפר על בני ישראל זה השיר ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש אלו ישראל מניין שהשיר קרוי כפרה חיננה אבוי דרב ינטח בשם ר' בניה ולכפר על בני ישראל זה השיר מניין שהשיר מעכב ר' יעקב בר אחא ר' שמעון בולוטה בשם ר' חנינה ולכפר על בני ישראל זה השיר הרי פסחי הרי קרבנן של כל ישראל הוא ותלו אותו מנהג אמר רבי אבהו שנייא הוא שאין הפסח קרב אלא משש שעות ולמעלן ר' אבהו בעי אמר הרי עלי עולה משש שעות ולמעלן מותר לעשות מלאכה משש שעות ולמטן ר"ר יוסה פסח שהקריבו בשחרית אינו פסח עולה שהקריבוה בשחרית עולה הוא כל הדברים תלו אותן במנהג נשיי דנהיגין דלא למיעבד עובדא באפוקי שובתא אינו מנהג עד יפני סדרה מנהג בתריי' ובחמשתה אינו מנהג עד יתפני תענית' מנהג יומא דערובתה אינו מנהג מן מנחתה ולעיל מנהג יומא דירחא מנהג א"ר זעירה נשייא דנהגן דלא למישתייה מן דאב עליל מנהג שבו פסקה אבן שתייה מה טעם (תהילים יא) כי השתות יהרסון א"ר חיננא כל הדברים מנהג אעין דשיטין הוו במגדל צבעייה אתון ושאלון לר' חנינא חבריהון דרבנן מהו מיעבד בהן עבודה אמר להן מכיון שנהגו בהן אבותיכם באיסור אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש ר"א בשם ר' אבון כל דבר שאינו יודע שהוא מותר וטועה בו באיסור נשאל והן מתירין לו וכל דבר שהוא יודע בו שהוא מותר והוא נוהג בו באיסור נשאל אין מתירין לו יושבין על ספסלו של עכו"ם בשבת מעשה בר"ג שישב לו על ספסל של עכו"ם בשבת בעכו אמרו לו לא היו נוהגין כן להיות יושבין על ספסלו של עכו"ם בשבת ולא ר"ל להן מותר לעשות כן אלא עמד והלך לו מעשה ביהודה ובהלל בניו של רבן גמליאל לרחוץ במרחץ בכבול אמרו להן לא נהגו כאן להיות רוחצין שני אחים כאחת ולא רצו לומר מותר כן אלא נכנסו זה אחר זה ועוד שיצאו לטייל בקורדקיות של זהב בלילי שבת בבירו אמרו להן לא נהגו כאן להיות מטילין בקורקדקיות של זהב בשבת ולא רצו לומר להן מותר כן אלא שלחו ביד עבדיהן ולא סוף דבר פסח אלא אפילו מנהג קיבלו עליהן חרמי טיבריה וגרוסי ציפורין דשושי עכו שלא לעשות מלאכה בחולו של מועד ניחא גרוסי ציפורין דשושי עכו חרמי טיבריה ואינן ממעטין בשמחת הרגל צד הוא בחכה צד הוא במכמורת אפילו כן אינן ממעטין בשמחת הרגל רבי אימי מיקל לון שהן ממעטין בשמחת הרגל גלו ממקום למקום וביקשו לחזור בהן ייבא כהדא דא"ר בא בני מיישא קיבלו עליהן שלא לפרש בים הגדול אתון שאלון לרבי אמרין ליה אבותינו נהגו שלא לפרש בים הגדול אנו מה אנו אמר להן מכיון שנהגו בהן אבותיכם באיסור אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש ואין אדם נשאל על נדרו תמן משנהדר נשאל ברם הכא אבותיכם נדרו כל שכן יהו מותרות א"ר חנניה לא מן הדא אלא מן הדא ר' תלמידיה דר' יודה הוה דר' יודה אמר אסור לפרש בים הגדול ר"ש בן לקיש שאל לר' יוחנן ואינו אסור משום בל תתגודדו א"ל בשעה שאלו עושין כב"ש ואלו עושין כב"ה ב"ש וב"ה אין הלכה כב"ה א"ל בשעה שאלו עושין כר"מ ואלו עושין כר' יוסה ר"מ ור' יוסי אין הלכה כר' יוסי א"ל תרי תניין אינון על דר"מ ותרין תניין אינון על דר' יוסי א"ל הרי ר"ה וי"ה ביהודה נהגו כר"ע ובגליל נהגו כר' יוחנן בן נורי אמר רבי שנייה הוא שאם עבר ועשה ביהודה בגליל ובגליל ביהודה יצא הרי פורים הרי אלו קורין בי"ד ואלו קורין בט"ו א"ל מי שסידר את המשנה סמכה למקרא משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר ניחא ממקום שעושין למקום שאין עושין ממקום שאין עושין למקו' שעושין ויבטל שהרי כמה בטילין יש לו באותו מקום ר' סימון בשם רבי יוחנן במתמיה