ירושלמי פסחים ז ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת פסחים · פרק ז · הלכה ו | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


מתניתין

ניטמא קהל או רובו או שהיו הכהנים טמאים והקהל טהור יעשו בטומאה ניטמא מיעוט הקהל הטהורין עושין את הראשון והטמאין עושין את השני

גמרא

מאן תנא רוב ר"מ דתני ר"מ אומר היא מחצית כל השבטים היא מחצית כל שבט ושבט ובלבד רוב ר' יודה אומר חצי כל שבט ושבט ובלבד רוב שבטים שלימים שבט אחד גורר כל השבטים ר"מ אומר כל השבטים קרויים קהל ר' יודה אומר כל שבט ושבט קרוי קהל מה נפק מביניהון גרירה ר"מ אומר אין שבט אחד גורר כל השבטים ר' יודה אומר שבט אחד גורר כל השבטים אתיא דר' יודה כר"ש כמה דר"ש אמר שבט אחד גורר כל השבטים כן רבי יודה אומ' שבט אחד גורר כל השבטים אע"ג דרבי יודה אמר שבט אחד גורר כל השבטים מודה הוא שתהא הוריה מלשכת הגזית א"ר יוסה טעמא דהן תנייה (דברים טז) מן המקום ההוא אשר יבחר ה' מה טעם דר' יודה (במדבר טו) ונסלח לכל עדת בני ישראל מה טעמא דר"ש (שם) כי לכל העם בשגגה מה מקיים ר"ש טעם דר' יודה ונסלח לכל עדת בני ישראל פרט לנשים ולקטנים מה מקיים ר' יודה טעם דר"ש כי לכל העם בשגגה פרט לשתחילתה בזדון וסופה בשגגה ר' אבון בשם ר' בנימין בר לוי קרייא מסייע למ"ד כל שבט ושבט קרוי קהל (בראשית לד) גוי וקהל גוים יהיה ממך ואדיין לא נולד בנימין א"ר חייה בר בא כשם שהן חולקין כאן כך הם חלוקין בטומאה דתני היה הציבור חציים טהורין וחציין טמאים הטהורין עושין את הראשון והטמאים השני דברי ר"מ ר' יהודה אומר הטהורין עושין לעצמן והטמאין עושין לעצמן אמרו לו אין הפסח בא חציין אלא או כולם יעשו בטהרה או כולם יעשו בטומאה מנו אמרו לו כר' יודה דתנינן תמן נטמאת אחת מן החלות או אחד מן הסדרים ר' יהודה אומר שניהם יצאו לבית השריפה שאין קרבן ציבור חלוק וחכמים אומרים הטמא בטומאתו והטהור יאכל ר' יוסה בי ר' בון בשם ר' יוחנן מני אמרו לו חכמים שהן כשיטת ר' מאיר על דעתיה דרבי מאיר ההן מחצה על מחצה מה את עבד ליה כרובה במיעוט אין תימר כרוב הטהורים אינן עושין את הראשון אין תימר במיעוט הטמאין אין עושין את השני אמר רבי יוסה לא אמר רוב טהורים אינן עושין את הראשון ורוב טמאין אינן עושין את השני לא אמר אלא רוב טמאין לא ידחו לפסח שני על דעתיה דרבי יודה ההן מחצה על מחצה מה את עבד ליה רבי בא משם רב מטמאין אחד בשרץ שמואל אמר משלחין אותו לדרך רחוקה אתיא כמאן דאמר היחיד מכריע על הטומאה ברם כמ"ד אין היחיד מכריע על הטומאה משלחין שנים דרב כר"א כמה דא"ר לעזר היה הציבור מגעי נבילות מגעי שרצים עושים בטומאה שאין שם מים לטבול אבל אם יש מים לטבול אינן עושין בטומאה א"ר לעזר הבא בטומאת כלי שרת הבא בטומאה הוא בא בטומאת כלי שרת הבא בטומאת ידים הבא בטומאת סכינין היה ציבור שליש זבין שליש טמאין שליש טהורין ר' מנא בשם חזקיה זבין וטמאין רבין על הטהורין ועושין בטומאה וזבין אינן עושין לא הראשון ולא את השני א"ר זעירא הזב עשו אותו כמומר בהורייה כמה דתימר תמן מומר בהורייה אינו לא מעלה ולא מוריד אוף הכא אינו לא מעלה ולא מוריד בני חבורה שנטמא אחד מהן ואין ידוע איזהו צריכין לעשות פסח שני ציבור שנטמא אחד מהן ואין ידוע איזהו ר' זעיר' אמר יעשו בטומא' תני ר' הושעיה יעשו בספיקן לא מסתברא דלא כהדא דתני ר' הושעיה שלא לענוש ליחיד כרת רבי אימי בשם רבי שמעון בן לקיש להורייה הילכו אחר ישיבת ארץ ישראל לטומאה הילכו אחר רוב נכנסין לעזרה מה בכל כת וכת משערין או אין משערין אלא כת הראשונה בלבד אמר רבי יוסה ברבי בון עד שהן מבחוץ הן משערין עצמן א"ר יהושע בן לוי דראייה הילכו מלבוא חמת עד נחל מצרים רבי תנחומא בשם ר' חונה טעמא דר' יהושע בן לוי (מלכים א ח) ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו וגו'