ירושלמי פסחים ז ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת פסחים · פרק ז · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


מתניתין

ניטמא הבשר והלב קיים אינו זורק את הדם ניטמא החלב והבשר קיים זורק את הדם ובמקדשין אינו כן אלא אע"פ שניטמא הבשר והחלב קיים זורק את הדם

גמרא

ודלא כר' נתן דר' נתן אמר יוצאין בזריקה בלא אכילה מ"ט (שמות יב) ושחטו אותה כל קהל עדת ישראל בין הערבים אותו אע"פ שאין שם אלא פסח אחד כולהון יוצאין בזריקה אחת ואיפשר כזית לכל אחד ואחד פשיטא דא מילתה נטמא הבשר והאימורים קיימים זורק את הדם על האימורים נטמאו האימורים והבשר קיים זורק את הדם על האימורים נטמאו האימורים והבשר קיים זורק את הדם על הבשר נטמא הבשר ואבדו האימורים א"ר שמי ההן קיימא לא כמו שנטמא הבשר ואבדו האימורין הוא את אמר קומץ אוף הכא זורק אמר רבי תיפתר כרבי ליעזר דר' ליעזר אמר אע"פ שאין שירים יש קומץ בטומאת עובדין היך עבידה שחטו אותו בעלי מומין וזרקו אותו טהורין א"ר הילא והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל הרי לא יגע בו טמא והבשר כל טהור יאכל בשר הרי יש כאן טהורים שיאכלוהו רבי זעירא מאחר שאילו הפסח הבא בטומאה ונאכלת בטומאה והכא כמי שבא בטומאה ויידא אמר דאמר רבי היך עבידא מאחר שאין מתרין לו לזרוק כמי שבא בטומאה או מאחר שאילו עבר וזרק הורצה כמי שלא בא בטומאה נישמעינה מן הדא דא"ר הושעיה (שמות כח) ונשא אהרן את עון הקדשים עון הקריבים לא עון המקריבים הפריש בין קריבים ליחיד לקריבים לצבור הקריבין ליחיד אם יש לו אומרין לו הבא ואם לאו אין מתירין לו לזרוק את דמו עבר וזרק הורצה המקריבים ליחיד בין שיש לו בין שאין לו לא הורצה הקריבין לצבור אם יש אומרים לו הבא ואם לאו מתירין לו לזרוק בתחילה המקריבין לצבור בין שיש לו בין שאין לו עבר וזרק הורצה אמר רבי לעזר מתניתא בבא בטומאה משעה ראשונה אבל אם בא בטהרה ונטמא אינו נאכל בטומאה שחטו בטהרה ונטמא הציבור יזרק הדם בטהרה ואל יאכל הבשר בטומאה רבי לא בשם רבי יוחנן רבי נתן היא דרבי נתן אמר יוצאין בזריקה אבל אכילה שחטו בטהרה ונטמא הדם הציבור יזרק הדם בטומאה ואל יאכל הבשר בטומאה רבי ירמיה בשם ר"י מפני מראית העין שלא יאמרו ראינו פסח בא בטהרה ונזרק בטומאה מעתה לא יזרק הדם בטומאה שלא יהו אומר ראינו פסח שבא בטהרה ונזרק בטומאה הא סופך מימר דר' נתן היא מודה רבי נתן בחולה ובזקן מודה רבי נתן היא בחבורה שנטמא עובד שלהן שהן נדחין לפסח השני מודה רבי נתן בחבורה שנמצאת יבולת בעור' שהן נדחין לספח השני חמש חבורות שנתערבו עורות פסחיהן ונמצאת יבולת בעורה של אחת מהן כולהון יצאו לבית השריפה ופטורין מלעשות פסח שני סברי מימר דרבי נתן היא תיפתר דברי הכל במיטמא בספק קבר התהום וכרבי נתן זורק את הדם רבי יוחנן רבי ישמעאל בשם רבי יהושע כתוב אחד אומר (במדבר יח) אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז וגו' וכתוב אחד אומר (ויקרא יז) וזרק הכהן את הדם על מזבח ה' פסח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח לה' עד שיהא שם או בשר לאכילה או אימורין להקטר תמן תנינן נטמאו שיריה נשרפו שיריה עבדו שיריה כמידת רבי אליעזר כשירה וכמידת רבי יהושע פסולה שלא בכלי שרת פסולה רבי ישמעאל מכשיר הקטיר קמצו פעמים כשירה על דעתיה דרבי אליעזר אם אין דם אין בשר אע"פ שאין בשר יש דם אם אין קומץ אין שיריים אע"פ שאין שיריים יש קומץ על דעתיה דר' יהושע אם אין דם אין בשר אם אין בשר אין דם אם אין קומץ אין שיריים אם אין שיריים אין קומץ א"ר מנא תיפתר כר' אליעזר דרבי אליעזר אמר אף על פי שאין שיריים יש קומץ א"ר יוסה בי רבי בון רב ורבי יוחנן תריהון אמרין מודה רבי יהושע שאם עבר וזרק את הדם שהורצה