ירושלמי מעשרות ב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת מעשרות · פרק ב · הלכה ב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ב משנה[עריכה]

המעל' פירות מגליל ליהודה או עולה לירושלים אוכל עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך וכן בחזירה רבי מאיר אומר עד שהוא מגיע למקום השביתה הרוכלים המחזירין בעיירות אוכלין עד שהן מגיעין למקום הלינה רבי יהודה אומר הבית הראשון הוא ביתו

הלכה ב גמרא[עריכה]

פירות שלקטן שלא לצורך השבת וקדשה עליהן השבת רבי יוחנן אומר השבת טובלת רבי שמעון בן לקיש אומר אין השבת טובלת מתיב רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן על [דעתך] דתימר השבת טובלת והתנינן המעלה פירות מן הגליל ליהודה או עולה לירושלים אוכל עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך וכן בחזירה ותני עלה אפילו לן אפילו שבת אמר ליה ברוצה לשבות תדע לך שהוא כן דתני עלה אפילו שבת בשני ויש שביתה בשני אלא ברוצה לשבות אף הכא ברוצה לשבות הכל מודים בלינה שאינה טובלת מה בין לינה מה בין שביתה אדם מגלגל בלינה ואין אדם מגלגל בשביתה בכל מקום אדם לן ואין אדם שובת בכל מקום תני מעשה ברבי יהושע שהיה מהלך אחר רבן יוחנן בן זכאי לבני חיל והיו בני אותן העיירות מביאין להם פירות אמר להן רבי יהושע אם לנו כאן אנו חייבין לעשר ואם לאו אין אנו חייבין לעשר אמר רבי זעירא רבי יהושע דעתו נקיה אמר ליה רבי מנא וכל עמא שטיי אלא רבי יהושע דלווייתיה שכיחא ליה הוי דו אמר הלינה טובלת ושאר בני אדם דלית אלווייתיה שכיחא לון אין לינה טובלת והתנינן רוכלים המחזירין בעיירות אוכלין עד שהן מגיעין למקום הלינה מהו מקום הלינה ביתו רבי שמעון בן לקיש אמר בשם רבי הושעיה כגון אילין דכפר חנניה דנפקין וסחרין ארבע וחמש קוריין ועיילין דמיכין בבתיהון תני רבי חלפתא בן שאול רוצה הוא אדם לפלח עסקיו בבית הראשון שהוא פוגע בו וללון שם