המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
א) שלפעמים תהיה ההנהגה העליונה מכוונת מול מעשה האדם, שאם הוא חסיד יעשה ה' עמו חסד, ואם הוא במדרגת תמים או נבר כן יתנהג עמו ה' ג"כ לפי הכנתו הן לטוב הן לרע:
ביאור המילות
(כו-כז) "חסיד, תמים, נבר". החסיד הוא העושה כל מעשיו ע"פ דרכי החסידות יתר מן הציוי והחיוב, והתמים ישמור מצות ה' כפי החיוב וגדרו הוא התמימות שיעשה תמיד בלי שינוי ובלי פניה, והנבר הוא הנזהר מרע, כמו כבור ידי, והזכותי בבור כפי, "תתפתל". הוא יותר מן עקש, שעל זה אמר דור עקש ופתלתל, ובשלילה אמר בהפך אין בהם נפתל ועקש (משלי ח'), שהוסיף ה' להתפתל עמו:
כי יש לי טענה, הלא היא (כו) עם חסיד תתחסד כו', כי טענה אחת יש לי מיצרי לאמר למה תרחם על שאול, הלא עם חסיד תתחסד עם גבר כו' (כז) עם נבר כו', אך עם עקש כזה שמתעקש לבקש נפשך תתפתל והבא להורגך השכם והורגו. וזהו אומרו לנגד עיניו עם חסיד כו':
