מ"ג תהלים יח כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים יח · כו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עִם־חָסִ֥יד תִּתְחַסָּ֑ד
  עִם־גְּבַ֥ר תָּ֝מִ֗ים תִּתַּמָּֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עם חסיד תתחסד" - כלומר לפי שכן דרכיו לגמול מדה כנגד מדה חסיד תמים נבר כנגד שלש אבות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עם חסיד", באר בזה ג' ענינים

  • א) שלפעמים תהיה ההנהגה העליונה מכוונת מול מעשה האדם, שאם הוא חסיד יעשה ה' עמו חסד, ואם הוא במדרגת תמים או נבר כן יתנהג עמו ה' ג"כ לפי הכנתו הן לטוב הן לרע:


ביאור המילות

(כו-כז) "חסיד, תמים, נבר". החסיד הוא העושה כל מעשיו ע"פ דרכי החסידות יתר מן הציוי והחיוב, והתמים ישמור מצות ה' כפי החיוב וגדרו הוא התמימות שיעשה תמיד בלי שינוי ובלי פניה, והנבר הוא הנזהר מרע, כמו כבור ידי, והזכותי בבור כפי, "תתפתל". הוא יותר מן עקש, שעל זה אמר דור עקש ופתלתל, ובשלילה אמר בהפך אין בהם נפתל ועקש (משלי ח'), שהוסיף ה' להתפתל עמו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עם חסיד" - כי כן דרכך להתנהג בחסד עם החסיד

מצודת ציון

"גבר" - איש כמו דרך גבר בעלמה (משלי לשון)

<< · מ"ג תהלים · יח · כו · >>