המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חֶרְפָּ֤ה ׀ שָׁ֥בְרָ֥ה לִבִּ֗י וָאָ֫נ֥וּשָׁה וָאֲקַוֶּ֣ה לָנ֣וּד וָאַ֑יִן וְ֝לַמְנַחֲמִ֗ים וְלֹ֣א מָצָֽאתִי׃
"ואנושה" - ואאנש ואחלה כמו (מיכה א') כי אנושה מכותיה וכמו (שמואל ב י"ב) ויאנש הילד דבת שבע וא"ת היאך האל"ף זו משמשת שורש ומשמשת שימוש המיסב הדיבור אל המדבר כן דרך תיבה שתחלתה אל"ף כגון (מלאכי א') ואהב את יעקב אני אהבי אהב (משלי ח') הרי הוא כמו ואאהב וכן (צפניה א') אסף אסף כמו אאסף
"לנוד" - שיבואו לי אוהבים לנוד לי ולנחמני
"חרפה, החרפה" כבר "שברה את לבי", שהלב הוא מקור החיים והוא נשבר, עד כי "אנושה" שהיא מכת מות אחר שנגע עד לבי, "ואקוה לנוד" מצייר א"ע כמת ורוצה שינחמו וינודו עליו כמו שעושים על מת ואין "מגיד לו ומנחם אותו":
ביאור המילות
"ואנושה". כאב אנוש והא' היא א' איתן ונפלה א' השורש.
"לנוד, ולמנחמים". בארתי (ישעיה מ"ט) כי הנידה הוא מן הקרובים ואין, כי אין קרובים, ומנחמים יהיו גם אחרים, רק הוא לא מצא מנחם: