מלבי"ם על תהלים סט כא
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק ס"ט • פסוק כ"א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
חֶרְפָּ֤ה ׀ שָׁ֥בְרָ֥ה לִבִּ֗י וָאָ֫נ֥וּשָׁה
וָאֲקַוֶּ֣ה לָנ֣וּד וָאַ֑יִן
וְ֝לַמְנַחֲמִ֗ים וְלֹ֣א מָצָֽאתִי׃
"חרפה, החרפה" כבר "שברה את לבי", שהלב הוא מקור החיים והוא נשבר, עד כי "אנושה" שהיא מכת מות אחר שנגע עד לבי, "ואקוה לנוד" מצייר א"ע כמת ורוצה שינחמו וינודו עליו כמו שעושים על מת ואין "מגיד לו ומנחם אותו":
ביאור המילות
"ואנושה". כאב אנוש והא' היא א' איתן ונפלה א' השורש.
"לנוד, ולמנחמים". בארתי (ישעיה מ"ט) כי הנידה הוא מן הקרובים ואין, כי אין קרובים, ומנחמים יהיו גם אחרים, רק הוא לא מצא מנחם:
<< · מלבי"ם על תהלים · סט כא · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.