מ"ג תהלים סט כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג תהלים · סט · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּתְּנוּ בְּבָרוּתִי רֹאשׁ וְלִצְמָאִי יַשְׁקוּנִי חֹמֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּתְּנ֣וּ בְּבָרוּתִ֣י רֹ֑אשׁ
  וְ֝לִצְמָאִ֗י יַשְׁק֥וּנִי חֹֽמֶץ׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויתנו בברותי - בעבור שצם כאשר הזכיר ואבכה בצום נפשי והע' רעב וצמא בברותי מגזרת הברייה.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויתנו וגו'" - המשיל עצמו למי שהוא רעב ללחם וצמא למים ומאכילין אותו עשב מר ומשקין אותו חומץ שנתוסף מכאוב על מכאובו כי כן ישיב האויב שנית ידו להכות ולייסר 

מצודת ציון

"בברותי" - ענין אכילה מועטת כמו הביאי הבריה (שם יג)

"ראש" - שם עשב מר כמו ראש ולענה (דברים כט)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויתנו בברותי ראש" בסעודת הבראה שעושים לו (כמו שעושים להאונן שסעודה זו באה משל אחרים) יתנו בה ראש ולענה, ותחת שהיו נותנים להאבל בסעודה זו יין לשתות, כמ"ש תנו שכר לאובד, "ישקוני חומץ":

ביאור המילות

"בברותי". פעל ברה על האכילה בא על שמאכילים החולה להברותו (ש"ב י"ג), או על סעודת הבראה של האבל, להברות את דוד לחם (שם ג' ל"ה), ולא ברה אתם לחם (שם י"ב י"ז), היו לברות למו (איכה ד'):
 

<< · מ"ג תהלים · סט · כב · >>