קטגוריה:שמות כג יג
ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך.
וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ.
וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָמַ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם תִּשָּׁמֵ֑רוּ וְשֵׁ֨ם אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ לֹ֣א תַזְכִּ֔ירוּ לֹ֥א יִשָּׁמַ֖ע עַל־פִּֽיךָ׃
וּבְכֹ֛ל וּ - ו' החיבור
בְ - מילת יחס
כֹ֛ל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/b/3605
מורפ': HC/R/Ncmsa אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־אָמַ֥רְתִּי אָמַ֥רְתִּי - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 559
מורפ': HVqp1cs אֲלֵיכֶ֖ם אֲלֵי - מילת יחס
כֶ֖ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp2mp תִּשָּׁמֵ֑רוּ תִּשָּׁמֵ֑רוּ - פועל, נפעל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 8104
מורפ': HVNi2mp וְשֵׁ֨ם וְ - ו' החיבור
שֵׁ֨ם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/8034
מורפ': HC/Ncmsc אֱלֹהִ֤ים אֱלֹהִ֤ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpa אֲחֵרִים֙ אֲחֵרִים֙ - תואר, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 312
מורפ': HAampa לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn תַזְכִּ֔ירוּ תַזְכִּ֔ירוּ - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 2142
מורפ': HVhi2mp לֹ֥א לֹ֥א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn יִשָּׁמַ֖ע יִשָּׁמַ֖ע - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 8085
מורפ': HVNi3ms עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־פִּֽיךָ פִּֽי - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6310
מורפ': HNcmsc/Sp2ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וּבְכֹ֛ל תביר (משנה, דרגא 3)
אֲשֶׁר־אָמַ֥רְתִּי מרכא (משרת, דרגא 5) אֲלֵיכֶ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
תִּשָּׁמֵ֑רוּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְשֵׁ֨ם קדמא (משרת, דרגא 5) אֱלֹהִ֤ים מהפך (משרת, דרגא 5) אֲחֵרִים֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) תַזְכִּ֔ירוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) יִשָּׁמַ֖ע טפחא (מלך, דרגא 2)
עַל־פִּֽיךָ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ. וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ אין להזכירם למשל בלשון שבועה, לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּבְכֹל דַּאֲמַרִית לְכוֹן תִּסְתַּמְרוּן וְשׁוֹם טָעֲוָת עַמְמַיָּא לָא תִדְכְרוּן לָא יִשְׁתְּמַע עַל פּוּמְּכוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּבְכָל פִּקּוּדַיָא דְאָמְרִית לְכוֹן תִּסְתַּמְּרוּן וְשׁוּם טַעֲוַות עַמְמַיָא לָא תִדְכְּרוּן לָא יִשְׁתְּמַע עַל פּוּמְכוֹן: |
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
רכא. ושם אלהים אחרים לא תזכירו שלא תשבע לכותי ביראתו.
ושם אלהים אחרים לא תזכירו שלא תעשנו בית ועד. לא יאמר היכן אתה שרוי, במקום עבודת אלילם פלונית. אתה ממתין לי אצל עבודת אלילים פלונית. רבי נתן אומר, הרי הוא אומר הבה נבנה לנו עיר (בראשית יא) ונאמר להלן שם ונאמר כאן שם. מה (להלן) [כאן] עבודת אלילים, אף (כאן) [להלן] עבודת אלילים. רבי אומר, ושם אלהים אחרים לא תזכירו לשבח. אבל לגנאי (תלמוד לומר), שקץ תשקצנו (דברים ז). עבודת אלילם נקראת בלשון (פגימה) [מגונה] חרם (שקץ) תועבה פסל מסכה אלילים תרפים עצבים גלולים שקוצים (חמנים). אבל המקום קרוי לשון שבח, אל אלהים שדי צבאות אהיה אשר אהיה חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ואמת (חסין) להגיד כי ישר ה' צורי ולא עולתה בו (תהלים צב).
מלבי"ם - התורה והמצוה
רכ. ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו כבר בארתי בפ' בא [על פסוק והיה לכם למשמרת] שהשמירה יאמר על הגדר והסייג שעושים אל המצווה לבל יפגע במצווה גופא. הרי צוותה תורה לעשות משמרות וסייגים. מזה למדו לאסור את השבותים שהם סייג בל יפגע במלאכה גופא. ובשבת (דף יח) לרבות שביתת כלים.
ובילקוט ראיתי דברים נוספים במכלתא זו, וזו לשונו. לפי שהוא אומר ושמת את השלחן, אם שינה עובר בלא תעשה, לכך נאמר ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו [והביא זה הרמב"ן בסוף ספר המצוות]. רבי מאיר אומר, לעשות דברי תורה עליך כחוב [רצונו לומר שתשמרו ללמוד מה שאמרתי אליכם. וכמו שאמרו שמרם בתוך לבבך (משלי ד). וכמו שכתבתי בפי' משלי ובספרא בכמה מקומות שבא השמירה על הלמוד]. רבי אלעזר אומר, לעשות מצוות עשה ומצוות לא תעשה. [הוא כמאן דאמר דהשמר דעשה נמי לאו הוא]. רבי אליעזר בן יעקב אומר, אין לי אלא מה שפרט הכתוב, שאר דקדוקי הפרשה מנין. תלמוד לומר ובכל אשר אמרתי אליכם.
וכפי הנראה היה להם עוד מכלתא בפני אחרים בפסוקים אלה. שכן ברמב"ם בסה"מ (עשה קלד) מביא לשון מכלתא על מה שנאמר כן תשעה לכרמך לזיתך, והלא הכרם והזית בכלל היו, ולמה יצאו, להקיש אליהם, מה כרם מיוחד שהוא בשעה ועוברים עליו בל"ת, ושם מפרש דברי המכילתא ולא נמצא בנוסחתנו.
רכא. ושם אלהים אחרים לא תזכירו פעל זכר בקל מציין הזכירה בלב [ אם לא כשכפל זכור אל תשכח. וכמו שאמרו בספרא ( בחקותי ב ) עיין בפי' שם]. ובבנין הפעיל מציין הזכירה בפה. בין בפני עצמו בין לפני אחרים. ועל כן במה שאמר לא תזכירו, היינו שלא ישבעו בשמם ושלא יעשנו בית ועד שכל זה נכלל בלשון זה.
ובסנהדרין (דף סג) לא תזכירו שלא יאמר לחברו שמור לי בצד עבודה זרה פלונית. ולא ישמע על פיך, שלא ידור בשמו ולא יגרום לאחרים שידורו בשמו. מה שאמרו שלא ידור נשמע גם מלשון לא תזכירו בהפעיל. רק מה שאמרו שלא יגרום לאחרים נשמע מלא ישמע על פיך. כמו שאמרו בבכורות (דף ב ע"ב) ועיין בתוס' סנהדרין שם ועיין בסמ"ג סי לב.
ומה שאמרו ר' נתן אומר, מובא בסנהדרין (דף קט). ומה שמאר רבי אומר, בעבודה זרה (דף מה). ובתמורה (דף כח) למד מן ואבדתם את שמם. ומה שאמר עבודה זרה נקראת בלשון מגונה וכו', התבאר בפרשת קדושים ( קדושים ז ). עיי"ש.
רש"י
"לא תזכירו" - (ע"ז ג) שלא יאמר לו שמור לי בצד ע"א פלונית או תעמוד עמי ביום ע"א פלונית ד"א ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו ללמדך ששקולה ע"א כנגד כל המצות כולן והנזהר בה כשומר את כולן
"לא ישמע" - מן הנכרי
"על פיך" - שלא תעשה שותפות עם נכרי וישבע לך בע"א שלו נמצאת שאתה גורם שיזכר על ידך
[י] שלא יאמר שמור לי בצד עבודה זרה פלונית. נראה שדרשו (סנהדרין דף סג:) כך, ולא דרשו שלא יזכיר שם עבודה זרה כלל, דהוי למכתב 'ושם אלקים לא תזכור', אבל מדכתיב "ושם אלקים אחרים לא תזכירו" לשון הפעיל, היינו שלא יקבע את העבודה זרה להיות מתועדים, שדרך להוועד במקום מסוים, לפיכך כתב "לא תזכירו" שהוא מזכיר אותו לאחר, כמו "והזכרתני לפרעה" (ר' בראשית מ, יד), כי לשון הפעיל משמע כך שהוא מזכיר אותו לאחר. ואין לפרש כי דווקא בהאי גוונא הוא דאסור, מפני שעושה אותה מקום מסויים, וכן משמע לשון המכילתא (כאן), דקאמר שלא יעשנה בית ועד שיאמר לו שמור לי בצד עבודה זרה פלונית, דהא בפרק ארבע מיתות (סנהדרין דף סג:) בהדיא קאמר דאסור להזכיר שמה לגמרי, אלא לכך נקט 'שלא יאמר שמור לי בצד עבודה זרה פלונית', מפני שבלשון הכתוב "לא תזכירו" משמע שהוא מזכיר אותה לסימן. והא דלא כתיב בקרא 'לא תזכור', דזכירה הוא במחשבה גם כן, וכן אמרו (מגילה דף יח.) אצל "זכור את אשר עשה לך עמלק" (דברים כ"ה, י"ז), 'יכול בלב', משמע דלשון "זכור" הוא בלב גם כן:
אך קשה מנא לן לומר כך, שמא דווקא 'שמור לי בצד עבודה זרה' הוא דאסר, אבל הזכרה בעלמא שרי, ונראה דסבירי ליה כי 'שמור לי בצד עבודה זרה פלונית' הוא רבותא, לא מבעיא הזכרת שם בעלמא דאסור, דהזכרת שם הוא לה כבוד, כי זוכר את שמה תמיד בפיו, אבל לומר 'שמור לי בצד עבודה זרה פלונית' דלא הזכיר אותה רק בשביל צרכו, לא בשביל העבודה זרה, הווה אמינא דשרי טפי, כל שכן כשמזכיר את שמה כך, כיון שזוכר את שמה, הוא חשיבות לה להזכיר את שמה. ואותן המטבעות הידועים הנקראים על שם עבודה זרה, אסור להזכירם, שהם נקראים על שם עבודה זרה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לֹא תַזְכִּירוּ – שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ: שְׁמֹר לִי בְּצַד עֲבוֹדָה זָרָה פְּלוֹנִית, אוֹ: תַּעֲמֹד עִמִּי בְּיוֹם עֲבוֹדָה זָרָה פְּלוֹנִית (סנהדרין ס"ג ע"ב). דָּבָר אַחֵר: וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ – לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁקוּלָה עֲבוֹדָה זָרָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְוֹת כֻּלָּן, וְהַנִּזְהָר בָּהּ כְּשׁוֹמֵר אֶת כֻּלָּן (ראו חולין ה' ע"א).
לֹא יִשָּׁמַע – מִן הַגּוֹי.
עַל פִּיךָ – שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה שֻׁתָּפוּת עִם גּוֹי, וְיִשָּׁבַע לְךָ בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ; נִמְצֵאתָ שֶׁאַתָּה גּוֹרֵם שֶׁיִּזָּכֵר עַל יָדְךָ (סנהדרין ס"ג ע"ב).
רשב"ם
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 3 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 3 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "שמות כג יג"
קטגוריה זו מכילה את 16 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 16 דפים.