רש"י על ישעיהו י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על ישעיהו · י · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חקקי און" - שטרי און שטרות מזוייפין

"ומכתבים" - לשון ערבי הוא כמו מכתבין (שהמ"ם חירק וכ"ף שוא ות' קמוצה) בלשון עברי

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ליום פקודה" - שיפקד הקב"ה עליכם עוניכם

"שואה" - לשון חורבן

"על מי תנוסו לעזרה" - הקב"ה אינו בעזרתכ'

"ואנה תעזבו" - את כל הכבוד אשר אתם קובצים מן הגזל כשתלכו בגולה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בלתי כרע תחת אסיר" - במקום אשר לא כרע ולא יבין אחד מכם שלא היה שם כריעת המרבץ שם באותו המקום תהיו אסורים כלומר חוץ מארצכם תאסרו וכן תירגם יונתן בר מן ארעכון אסירין תתאסרון

"תחת" - מקום כמו שבו איש תחתיו (שמות טז)

"ותחת הרוגים יפלו" - ובאותו מקום יפלו הרוגים

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הוי" - כי עשיתי את אשור שבט אפי לרדות בו את עמי

"ומטה הוא זעמי" - בידם של בני אשור

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בגוי חנף" - ישראל

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והוא" - סנחרב

"לא כן ידמה" - שהגזרה מאתי ואני שולחו ידמה קוויידייר בלע"ז

"ולבבו לא כן יחשוב" - ששלחתיו על עסקי ממון לשלול ולבוז בז כי בלבבו להשמיד את הכל בגאותו

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי יאמר וגו'" - לכך גבה לבו

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הלא ככרכמיש" - כאשר בני כרכמיש שרים ושלטונים כן בני כלנו על כן אם לא כארפד אשר הוא משלטנות חמת שלקחתי מיד ארם ואם לא כדמשק שלקחתי מיד ארם כן עשיתי לשומרון אם לא כארפד חמת דבוק הוא כארפד של חמת לכך נקוד פתח

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כאשר עשיתי לשומרון וגו'" - זאת יאמר לאחר שיכבוש את שומרון

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה כי יבצע וגו'" - אבל לא היה כמו שדימה אלא מאחר שיגמור הקב"ה את כל מעשהו ונקמתו בישראל ובקצה ערי יהודה ומאותה יראה יכנעו בני ציון וירושלים לשוב אלי אודיע למלך אשור כי לא בכוחו גבר

"אפקוד על פרי גודל לבב מלך אשור" - על אשר הפרה והרבה גודל לבב מלך אשור להתהלל בכחו על שקר פרי גודל קריישמנ"ס דגרדיי"א בלע"ז של לב סנחריב

"תפארת רום עיניו" - על שנתפאר בגאותו תפארת ונטמל"ט בלע"ז

"רום עיניו" - גסות רוחו כענין שנאמר גבה עינים ורחב לבב (תהלים קא)

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי אמר בכח ידי עשיתי" - כל גבורתי לא מאת הקב"ה

"נבונותי" - חכמתי

"ועתידותיהם" - מעמדם ומצבם

"ואוריד" - הורדתים מגדולתם

"כביר יושבים" - יושבים רבים כביר פלשור"ש

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כקן" - כקיני עופות הפקר

"וכאסוף ביצים עזובות" - וכאשר יאסוף איש ביצים עזובות שעזבתם אמם ואין מוחה בידם לכסות עליהם

"נודד כנף ופוצה פה ומצפצף" - כל הל' הזה נופל בעופות לפי שדימה אותם הגולים לקן צפרים ולביצים עזובות אמר לשון זה לא צפצפו עליהם האב והאם

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"היתפאר הגרזן" - הקב"ה אומר לא היה לך להתהלל בזאת כי אינך אלא כגרזן שלי ואני החוצב בך נפרע על ידך מאויבי אתה המשור ואני המניפו וכי דרך המשור להתהלל על מניפו משור מגיר"א בלע"ז

"כהניף שבט את מרימיו" - כאלו היה השבט מניף את עצמו ואת יד המרימו והלא אין שבט מניפו אלא האדם

"כהרים מטה לא עץ" - לא העץ הוא המרים אלא האדם הוא המרים

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותחת כבודו" - תחת בגדיהם יהיו נשרפין הבגדים הם מכבדים את האדם

"יקד יקוד" - ישרף שריפה כשריפת אש ומדרש אגדה כאן פרע לבני שם הכבוד שעשה שם לאביו כשכסה ערות נח אביו שנאמר (בראשית טז) ויקח שם ויפת וגו'

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אור ישראל" - התורה שעוסק בה חזקיהו תהיה לאש לסנחריב

"וקדושו הקב"ה" - ד"א וקדושו צדיקים שבדור

"שיתו ושמירו" - שריו וגבוריו

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכבוד יערו וכרמילו" - הם רבוי חיילותיו

"כרמל" - יער גבוה

"כמסוס נוסס" - לפי שדימה אותם לעצי יער דימה פורענותם לתולעת הנוסר בפיו וטוחן העץ וקורהו סס כמו כצמר יאכלם סס (לקמן נא)

"כמסוס נוסס" - כמגור המגורר

"כמסוס נוסס" - כמסוס של נוסס שהוא נטחן דק דק שהתולעת טוחן כך היה האפר ושריפת גופן דק מסוס הוא הנטחן ונופל ע"י תולעת נוסס הוא התולעת

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושאר עץ יערו" - הנותרים בחיילותיו

"מספר יהיו" - נחים לספור כי מעט הם ונער יוכל לכתבם ואמרו רבותינו עשרה נשאר מהם שאין לך קטן שאינו כותב יו"ד קטנה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"להשען על מכהו" - לסמוך על מלכי מצרים שהם היו תחלת המציקים להם

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שאר ישוב" - השארית שבהן ישובו אל הקב"ה

"אל גבור" - שהראה להם גבורה בסנחריב

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי אם יהיה עמך" - לחזקיהו אמר הנביא אם יהיה עמך כחול הים השאר שישוב בו למוטב תשטף את כליון החרוץ לבא עליהם ויעכבנו מלבא בצדקה שיתנהג בה

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי כלה ונחרצה" - תראו שהקב"ה עושה (דין) ברשעים ותכנעו ותשובו אליו לכן לפי שידעתי שתשובו אליו חזקיה וסיעתו (דבר אחר לכן ל' שבועה לכן באמת)

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כה אמר ה' אל תירא מאשור בשבט יככה" - בשבט פיו יחרף ויגדף אתכם על ידי רבשקה

"ומטהו ישא עליך" - לאיים כדרך שעשה למצרים ועוד יש לפרש בשבט יככה אשר עד הנה הכך בשבט והורגל לשאת עליך מטהו ואימתו כדרך המצריים משום ר' מנחם אמר לי ר' יוסף

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי עוד" - ימים מעט מזער וכלה הזעם שלי שניתן למטה ביד אשור כמ"ש למעלה ומטה הוא בידם זעמי

"ואפי" - שהי' לשבט ישוב על תבליתם ל' תבל עשו (ויקרא כ) על חירופים וגידופים אשר גדפו נערי מלך אשור אותי

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועורר עליו" - ולעורר עליו

"שוט" - מכת יסורין

"כמכת מדין" - שנהרגו בלילה אחת והמלכים שברחו מהם ונמלטו נהרגו עורב בצור עורב כדמפורש בספר שופטים אף זה לאחר שישוב לארצו ימות שם בחרב

"ומטהו על הים" - ועוד יעורר עליו את מטהו אשר היה על הים בפרעה ובחילו

"ונשאו" - וטילטלו מן העולם כדרך שנשא את מצרים

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וחובל עול" - סנחריב מפני חזקיהו שהיה נוח לדורו כשמן ורבותינו פירשו מפני שמנו של חזקיהו שהי' דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות שהשיאם לעסוק בתורה כענין שנאמר אשר העתיקו אנשי חזקיהו וגומר (משלי כה)

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בא על עית" - מונה והולך מסעות שנסע סנחרב ובא על ערי יהודה לבא ירושלים ביום מפלתו

"עית מגרון ומכמש רמה גבעת שאול בת גלים לישה ענתות מדמנה גבים" - כולן מקומות הן

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לנו" - לשון לינה

"נסה" - ברחה ברחו כולן מפני חיילותיו

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צהלי קולך" - להזהיר לעם

"הקשיבי לישה" - את קול השופר וברחו לכם וכן עניה ענתות

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"העיזו" - נאספו לברוח ורבותינו דרשו צהלי קולך וכל המקרא במדרש אחר באגדת חלק והעמידו המסעות על עשר אבל יונתן תירגם את כולן שמות מקומות

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עוד היום בנוב לעמוד" - כל הדרך הזה נתלבט כדי לעמוד בעוד היום בנוב לפי שאמרו לו איצטגניניו אם תלחם בה היום תכבשנה וכשעמד בנוב וראה את ירושלים קטנה לא חש לדברי איצטגניניו והתחיל להניף ידו בגאוה וכי על עיר כזו הרגזתי כל החיילות הללו לינו פה הלילה ולמחר ישליך בה איש אבנו

"הר בת ציון" - להר בת ציון

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנה האדון" - בלילה ההוא

"מסעף פארה במערצה" - יפשח פארותיו עיקר[1] ענפי אילנותיו

"במערצה" - במשור המקצץ הענפים אין פארה זו לשון גת שהרי לא נכתב בוי"ו כמו פורה דרכתי (לקמן סג) וכמו לחשוף חמשים פורה (חגי ב') אלא באל"ף כמו ותארכנה פאורותיו (יחזקאל לא) ומסעף הוא לשון מקצץ ענפים אישברצקיי"ר בלע"ז כמו וכלה סעיפיה (לקמן כז) וכן בסעיפיה פוריה (לקמן יז)

"במערצה" - בכלי משחית העורץ ושובר אותם

"ורמי הקומה" - המלכים והשרים

"גדועים" - אין לשון גידוע נופל אלא באילנות ודבר קשה

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונקף" - אף זה לשון קציצה כמו כנוקף זית ונקף לשון ונפעל

"סבכי היער" - הענפים החשובים והגבורים

"והלבנון" - עובי יערו וכרמילו הם מרבית חיילותיו

"באדיר יפול" - על ידי מלאך יפלו ד"א באדיר בזכות חזקיהו שהוא אדירם ומושלם של ישראל כמה שנאמר והיה אדירו ממנו (ירמיהו ל)

  1. ^ יתכן וצ"ל 'עוקר', או שצ"ל עִיקֵּר בק' צרויה: