רש"י על ישעיהו יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על ישעיהו · יא · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויצא חוטר מגזע ישי" - ואם תאמרו הרי תנחומין לחזקיהו ועמו שלא יפלו בידו ומה תהא על הגולה אשר הגלה בחלח וחבור שמא אבד סברם לא אבד סוף שיבא מלך המשיח ויגאלם

"חוטר" - שבט מלוכה

"ונצר" - ל' יונק אילן

"ונצר משרשיו יפרה" - וכל הענין ובסופו והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו הרי שנאמרה נבואה זו לנחמת הגולים מאשור (אמר המעתיק בימי חורפי הקשיתי לשאול לכמה גאונים על מה שכתב א"מ זקני מהרמ"א בהגה"ה בהלכות ר"ה שאגוז בגי' ח"ט והלא הוא גם גי' טו"ב ותרצתי על פי הזוהר מה שהקשה ר"א את אביו רשב"י על שאמרו חז"ל ולא קם נביא בישראל אבל באומות העולם קם ומנו בלעם וכו' והשיב לו מפסוק גם זה לעומת זה וכו' שאפילו שיש קדושה בטומאה אסור ללמוד אותה שנאמר ומעץ הדעת טו"ב ור"ע לא תאכל ויובן אף שאגוז גימטריא טוב הואיל ויש בה קליפה גימטריא ח"ט אין אוכלין אותה בר"ה ונענעו לי ראשיהם הגאונים ההם)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והריחו ביראת ה'" - ימלא רוח יראת ה' (איראנומירלו"י בלע"ז)

"ולא למראה עיניו ישפוט" - כי בחכמת הקב"ה בקרבו ידע ויבין מי זכאי ומי חייב

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"במישור" - לשון נוח ורך

"והכה ארץ בשבט פיו" - כתרגומו וימחי חייבי ארעא

"וברוח שפתיו" - ובממלל שיפוותיה

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה צדק אזור מתניו" - ויהון צדיקיא סחור סחור ליה דבקים בו כאזור

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומריא" - שור פטים

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושעשע" - ושוחק

"על חור פתן" - על חור עפר שהנחש מקנן בתוכו (קרו"ט בלע"ז) פתן נחש משהזקין נעשה חרש ונקרא פתן שוב אין לו לחש שנאמר (תהלים נח) אשר לא ישמע לקול מלחשים

"ועל מאורת צפעוני" - יונתן תירגם חיזו גלגלי עיני חוי חורמן ומנחם פתר בו לשון נקב וחורי עפר וכן אור כשדים (בראשית יא) וכן באורים כבדו את ה' (לקמן כד)

"גמול" - תינוק הגמול משדי אמו

"ידו הדה" - תרגום יונתן ידוהי יושיט כמו הד הרים (יחזקאל ז) וכמו הידד (לקמן טו) שהוא ל' הרמת קול אף זה לשון הרמה וה"א אחרונה באה בתוכה יסוד נופל כמו עשה בנה קנה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דעה את ה'" - לדעת את ה'

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לנס עמים" - להיות עמים מרימים נס להקבץ אליו

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שנית" - כמו שקנאם ממצרים שהיתה גאולתם ברורה מאין שיעבוד אבל גאולת בית שני אינה מן המניין שהרי משועבדים היו לכורש

"ומאיי הים" - הן איי כתים יוונים עכו"ם

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונשא נס" - פרקא בלע"ז והיה לאות לקבץ אליו ולהביא את גליות ישראל מנחה לו

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אפרים לא יקנא את יהודה" - משיח בן יוסף ומשיח בן דוד לא יקנאו זה בזה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועפו בכתף פלשתים ימה" - יעופו וירוצו ישראל שכם אחד על הפלשתים אשר הם במערבה של ארץ ישראל ויכבשו את ארצם כמו דרך ירצחו שכמה (הושע ו) שכם אחד (צפניה ג) וכן תירגם יונתן ויתחברון כתף חד למימחי פלישתאי די במערבא

"ובני עמון משמעתם" - כתרגומו ישתמעון להון מקבלין מצותם עליהם

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והחרים" - ליבשו כדי שיעברו בו גליות ישראל ממצרים

"על הנהר" - נהר פרת לעבור בו גליות אשור

"בעים רוחו" - אין לו דמיון במקרא ולפי הענין יפתר בחוזק רוחו

"לשבעה נחלים" - לשבע גזרים לעבור בו שבע גליות האמורות למעלה מאשור וממצרים וגו' ומאיי הים אינו מאותו צד

"והדריך" - בתוכו את הגליות

"בנעלים" - ביבשה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיתה מסילה" - בתוך המים לשאר עמו