רש"י מנוקד על התורה/ספר שמות/יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(ב) פֶּטֶר כָּל רֶחֶם – שֶׁפָּתַח אֶת הָרֶחֶם תְּחִלָּה (משלי יז,יד), כְּמוֹ: "פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן". וְכֵן (תהלים כב,ח): "יַפְטִירוּ בְשָׂפָה", יִפְתְּחוּ שְׂפָתַיִם.
לִי הוּא – לְעַצְמִי קָנִיתִי, עַל יְדֵי שֶׁהִכֵּיתִי בְכוֹרֵי מִצְרַיִם.


(ג) זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה – לִמֵּד שֶׁמַּזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם.


(ד) בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב – וְכִי לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִין בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ? אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהֶם: רְאוּ חֶסֶד שֶׁגְּמַלְכֶם, שֶׁהוֹצִיא אֶתְכֶם בְּחֹדֶשׁ שֶׁהוּא כָשֵׁר לָצֵאת, לֹא חַמָּה וְלֹא צִנָּה וְלֹא גְּשָׁמִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים כח,ז): "מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת", חֹדֶשׁ שֶׁהוּא כָּשֵׁר לָצֵאת.


(ה) אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי... – וְאַל עַל פִּי שֶׁלֹּא מָנָה אֶלָּא חֲמִשָּׁה עֲמָמִין, כָּל שִׁבְעָה גּוֹיִם בְּמַשְׁמָע, שֶׁכֻּלָּן בִּכְלַל "כְּנַעֲנִי" הֵם. וְאַחַת מִמִּשְׁפַּחַת כְּנַעַן הָיְתָה שֶׁלֹּא נִקְרָא לָהּ שֵׁם אֶלָּא "כְּנַעֲנִי".
נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ... – בְּאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר (בראשית טו,יח): "בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם...". וּבְיִצְחָק הוּא אוֹמֵר (בראשית כו,ג): "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת...". וּבְיַעֲקֹב הוּא אוֹמֵר (בראשית כח,יג): "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵב עָלֶיהָ...".
זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ – חָלָב זָב מִן הָעִזִּים, וְהַדְּבַשׁ זָב מִן הַתְּמָרִים וּמִן הַתְּאֵנִים (כתובות קי"א ע"ב).
אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת – שֶׁל פֶּסַח. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר לְמַעְלָה "וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ..." (לעיל יב,כה), וְלָמָּה חָזַר וּשְׁנָאָהּ? בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בָּהּ. בְּפַרְשָׁה רִאשׁוֹנָה נֶאֱמַר (לעיל יב,כו): "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם", בְּבֵן רָשָׁע הַכָּתוּב מְדַבֵּר שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל. וְכַאן (להלן פסוק ח): "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ", בְּבֵן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל. וְהַכָּתוּב מְלַמֶּדְךָ שֶׁתִּפְתַּח לוֹ אַתָּה בְּדִבְרֵי אַגָּדָה הַמּוֹשְׁכִין אֶת הַלֵּב (שבת פ"ז ע"א).


(ח) בַּעֲבוּר זֶה – בַּעֲבוּר שֶׁאֲקַיֵּם מִצְוֹתָיו, כְּגוֹן פֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר הַלָּלוּ.
עָשָׂה ה' לִי – רָמַז תְּשׁוּבָה לְבֵן רָשָׁע, לוֹמַר: "עָשָׂה ה' לִי" – וְלֹא לְךָ, שֶׁאִלּוּ הָיִיתָ שָׁם לֹא הָיִיתָ כְדַאי לִגָּאֵל.


(ט) וְהָיָה לְךָ לְאוֹת – יְצִיאַת מִצְרַיִם תִּהְיֶה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, שֶׁתִּכְתּוֹב הַפָּרָשִׁיּוֹת הַלָּלוּ, וְתִקְשְׁרֵם בָּרֹאשׁ וּבַזְּרוֹעַ.
עַל יָדְךָ – עַל יַד שְׂמֹאל. לְפִיכָךְ "יָדְכָה" מָלֵא בְּפָרָשָׁה שְׁנִיָּה (להלן פסוק טז), לִדְרוֹשׁ בָּהּ: "יָד שֶׁהִיא כֵהָה" (מנחות ל"ו ע"ב).


(י) מִיָּמִים יָמִימָה – מִשָּׁנָה לְשָׁנָה (מנחות ל"ו ע"ב).


(יא) [וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ – יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ שֶׁלָּמְדוּ מִכַּאן שֶׁלֹּא קָדְשׁוּ בְּכוֹרוֹת הַנּוֹלָדִים בַּמִּדְבָּר. וְהָאוֹמֵר קָדְשׁוּ, מְפָרֵשׁ בִּיאָה זוֹ: אִם תְּקַיְּמוּהוּ בַמִּדְבָּר, תִּזְכּוּ לִכָּנֵס לָאָרֶץ וּתְקַיְּמוּהוּ שָׁם (בכורות ד' ע"ב).]
נִשְׁבַּע לְךָ – וְהֵיכָן נִשְׁבַּע לְךָ? "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי..." (לעיל ו,ח).
וּנְתָנָהּ לָךְ – תְּהֵא בְעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ נְתָנָהּ לָךְ בּוֹ בַיּוֹם וְאַל תְּהִי בְעֵינֶיךָ כִּירֻשַּׁת אָבוֹת.


(יב) וְהַעֲבַרְתָּ – אֵין "וְהַעֲבַרְתָּ" אֶלָּא לְשׁוֹן הַפְרָשָׁה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר כז,ח): "וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ".
שֶׁגֶר בְּהֵמָה – נֵפֶל שֶׁשִּׁגְּרַתּוּ אִמּוֹ, וְשִׁלְּחַתּוּ בְּלֹא עִתּוֹ. וְלִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁהוּא קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה לִפְטוֹר אֶת הַבָּא אַחֲרָיו (חולין ס"ח ע"א). וְאַף שֶׁאֵין נֵפֶל קָרוּי "שֶׁגֶר", כְּמוֹ (דברים ז,יג): "שְׁגַר אֲלָפֶיךָ". אֲבָל זֶה לֹא בָא אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַנֵּפֶל, שֶׁהֲרֵי כְבָר כָּתַב "כָּל פֶּטֶר רֶחֶם". וְאִם תֹּאמַר: אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּמַשְׁמָע, בָּא וּפֵרַשׁ בְּמָקוֹם אַחֵר (דברים טו,יט): "בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ". לָשׁוֹן אַחֵר יֵשׁ לְפָרֵשׁ, "וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם" – בִּבְכוֹר אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר.


(יג) פֶּטֶר חֲמוֹר – וְלֹא פֶּטֶר שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה. וּגְזֵרַת הַכָּתוּב הִיא, לְפִי שֶׁנִּמְשְׁלוּ בְכוֹרֵי מִצְרַיִם לַחֲמוֹרִים. וְעוֹד: שֶׁסִּיְּעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּיצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם, שֶׁאֵין לְךָ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא נָטַל הַרְבֵּה חֲמוֹרִים טְעוּנִים מִכַּסְפָּם וּמִזְּהָבָם שֶׁל מִצְרַיִם (בכורות ה' ע"ב).
תִּפְדֶה בְשֶׂה – נוֹתֵן שֶׂה לַכֹּהֵן, וּפֶטֶר חֲמוֹר מֻתָּר בַּהֲנָּאָה, וְהַשֶּׂה חֻלִּין בְּיַד כֹּהֵן (בכורות ט' ע"ב).
וַעֲרַפְתּוֹ – עוֹרְפוֹ בְּקוֹפִיץ מֵאֲחוֹרָיו וְהוֹרְגוֹ. הוּא הִפְסִיד מָמוֹנוֹ שֶׁל כֹּהֵן, לְפִיכָךְ יַפְסִיד מָמוֹנוֹ (בכורות י"ג ע"א).
וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶה – חָמֵשׁ סְלָעִים פִּדְיוֹנוֹ קָצוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (במדבר יח,טז).


(יד) כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר – יֵשׁ "מָחָר" שֶׁהוּא עַכְשָׁיו, וְיֵשׁ "מָחָר" שֶׁהוּא לְאַחַר זְמַן, כְּגוֹן זֶה וּכְגוֹן (יהושע כב,כד): "מָחָר יֹאמְרוּ בְנֵיכֶם לְבָנֵינוּ" דִּבְנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן.
מַה זֹּאת – זֶה תִּינוֹק טִפֵּשׁ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַעֲמִיק שְׁאֵלָתוֹ, וְסוֹתֵם וְשׁוֹאֵל: "מַה זֹּאת". וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר (דברים ו,כ): "מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים...", הֲרֵי זֹאת שְׁאֵלַת בֵּן חָכָם. דִּבְּרָה תוֹרָה כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים: רָשָׁע, וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל, וְהַשּׁוֹאֵל דֶּרֶךְ סְתוּמָה, וְהַשּׁוֹאֵל דֶּרֶךְ חָכְמָה.


(טז) וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ – "תְּפִלִּין" (אונקלוס). וְעַל שֵׁם שֶׁהֵם אַרְבָּעָה בָתִּים קְרוּיִין טוֹטָפוֹת – "טָט" בְּכַתְפִּי שְׁתַּיִם, "פַּת" בְּאַפְרִיקֵי שְׁתַּיִם (סנהדרין ד' ע"ב). וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם "וְהַטֵּף אֶל דָּרוֹם" (יחזקאל כא,ז), "אַל תַּטִּיפוּ" (מיכה ב,ו), לְשׁוֹן דִּבּוּר, כְּמוֹ "וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ" (לעיל פסוק ט), שֶׁהָרוֹאֶה אוֹתָם קְשׁוּרִים בֵּין הָעֵינַיִם יִזְכּוֹר הַנֵּס וִידַבֵּר בּוֹ.


(יז) וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה... וְלֹא נָחָם – [וְלֹא] נְהָגָם, כְּמוֹ: "לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם" (להלן לב,לד), "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ" (משלי ו,כב).
כִּי קָרוֹב הוּא – וְנוֹחַ לָשׁוּב בְאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ לְמִצְרַיִם. וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה יֵשׁ הַרְבֵּה.
בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה – כְּגוֹן מִלְחֶמֶת "וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי..." (במדבר יד,מה), אִם הָלְכוּ דֶּרֶךְ יָשָׁר הָיוּ חוֹזְרִים. וּמַה אִם כְּשֶׁהִקִּיפָם דֶּרֶךְ מְעֻקָּם אָמְרוּ "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" (שם יד,ד), אִם הוֹלִיכָם בִּפְשׁוּטָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
פֶּן יִנָּחֵם – יַחְשְׁבוּ מַחֲשָׁבָה עַל שֶׁיָּצְאוּ, וְיִתְּנוּ לֵב לָשׁוּב.


(יח) וַיַּסֵּב – הֱסִבָּם מִן הַדֶּרֶךְ הַפְּשׁוּטָה לַדֶּרֶךְ הָעֲקוּמָה.
יַם סוּף – כְּמוֹ "לְיַם סוּף”. וְ"סוּף" הוּא לְשׁוֹן אֲגַם שֶׁגְּדֵלִים בּוֹ קָנִים, כְּמוֹ: "וַתָּשֶׂם בַּסּוּף" (לעיל ב,ג), "קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ" (ישעיהו יט,ו).
וַחֲמֻשִׁים – אֵין חֲמוּשִׁים אֶלָּא מְזֻיָּנִים. [לְפִי שֶׁהֱסִבָּן בַּמִּדְבָּר הוּא גָּרַם לָהֶם שֶׁעָלוּ חֲמוּשִׁים, שֶׁאִלּוּ הֱסִבָּן דֶּרֶךְ יִשּׁוּב, לֹא הָיוּ מְחֻמָּשִׁים לָהֶם כָּל מַה שֶּׁצְּרִיכִין, אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּבְדַעְתּוֹ לִקְנוֹת שָׁם מַה שֶּׁיִּצְטָרֵךְ, אֲבָל כְּשֶׁהוּא פוֹרֵשׁ לַמִּדְבָּר צָרִיךְ לְזַמֵּן לוֹ כָּל הַצּוֹרֶךְ. וּמִקְרָא זֶה לֹא נִכְתַּב כִּי אִם לְשַׂבֵּר אֶת הָאֹזֶן, שֶׁלֹּא תִּתְמַהּ בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וּבְמִלְחֲמוֹת סִיחוֹן וְעוֹג וּמִדְיָן, מֵהֵיכָן הָיוּ לָהֶם כְּלֵי זַיִן שֶׁהִכּוּ אוֹתָם יִשְׂרָאֵל לְפִי חָרֶב.] וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע א,יד): "וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים". וְכֵן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס "וּמְזָרְזִין", כְּמוֹ (בראשית יד,יד): "וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו" – "וְזָרֵיז”. דָּבָר אַחֵר: "חֲמֻשִׁים" – אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה יָצְאוּ, וְאַרְבָּעָה חֲלָקִים מֵתוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה.


(יט) הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ – הִשְׁבִּיעָם שֶׁיַּשְׁבִּיעוּ לִבְנֵיהֶם. וְלָמָּה לֹא הִשְׁבִּיעַ אֶת בָּנָיו שֶׁיִּשָּׂאוּהוּ לְאֶרֶץ כְּנַעַן מִיָּד, כְּמוֹ שֶׁהִשְׁבִּיעַ יַעֲקֹב? אָמַר יוֹסֵף: אֲנִי שַׁלִּיט הָיִיתִי בְמִצְרַיִם, וְהָיָה סִפֵּק בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת, אֲבָל בָּנַי לֹא יַנִּיחוּם מִצְרַיִם לַעֲשׂוֹת. לְכָךְ הִשְׁבִּיעָם לִכְשֶׁיִּגָּאֲלוּ וְיֵצְאוּ מִשָּׁם שֶׁיִּשָּׂאוּהוּ.
וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם – לְאֶחָיו הִשְׁבִּיעַ כֵּן. לִמְּדָנוּ שֶׁאַף עַצְמוֹת כָּל הַשְּׁבָטִים הֶעֱלוּ עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִתְּכֶם".


(כ) וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת – בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, שֶׁהֲרֵי בָרִאשׁוֹן בָּאוּ מֵרַעְמְסֵס לְסֻכּוֹת (לעיל יב,לז).


(כא) לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ – נָקוּד פַּתָּח, שֶׁהוּא כְּמוֹ "לְהַנְחוֹתָם”, כְּמוֹ (דברים א,לג): "לַרְאוֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ", שֶׁהוּא כְּמוֹ "לְהַרְאוֹתְכֶם”. אַף כַּאן לְהַנְחֹתָם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. וּמִי הוּא הַשָּׁלִיחַ? עַמּוּד הֶעָנָן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ מוֹלִיכוֹ לִפְנֵיהֶם. וּמִכָּל מָקוֹם אֶת עַמּוּד הֶעָנָן הֵכִין לְהַנְחוֹתָם עַל יָדוֹ, שֶׁהֲרֵי עַל יְדֵי עַמּוּד הֶעָנָן הֵם הוֹלְכִים. עַמּוּד הֶעָנָן אֵינוֹ לְאוֹרָה אֶלָּא לְהוֹרוֹתָם הַדֶּרֶךְ.


(כב) לא יָמִישׁ – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה. מַגִּיד שֶׁעַמּוּד הֶעָנָן מַשְׁלִים לְעַמּוּד הָאֵשׁ, וְעַמּוּד הָאֵשׁ מַשְׁלִים לְעַמּוּד הֶעָנָן, שֶׁעַד שֶׁלֹּא יִשְׁקַע זֶה עוֹלֶה זֶה (שבת כ"ג ע"ב).

הערות[עריכה]