רמב"ם הלכות כלאים א ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר זרעים · הלכות כלאים · פרק ראשון · הלכה ה | >>
מפרשים על הרמב"ם: כסף משנה מגיד משנהשלימות: 0% משנה למלךשלימות: 0% לחם משנהשלימות: 0%

לשון הרמב"ם · מפרשי הרמב"ם

נושאי כלים על הלכה זו באתר "הִיבּרוּ-בּוּקְס": לחצו כאן


רמב"ם[עריכה]

דפוס[עריכה]

כלאי האילנות הרי הם בכלל מה שנאמר שדך לא תזרע כלאים כיצד המרכיב אילן באילן כגון שהרכיב ייחור של תפוח באתרוג או אתרוג בתפוח הרי זה לוקה מן התורה בכ"מ בין בארץ בין בחוצה לארץ וכן המרכיב ירק באילן או אילן בירק לוקה בכל מקום.

מפרשי הרמב"ם[עריכה]

כעת קיים בוויקיטקסט רק את פירוש הכסף משנה על הרמב"ם בשלמותו. חילקנו אותו לפרקים ולא לפי ההלכות הבודדות של הרמב"ם. יתר מפרשי הרמב"ם חסרים לנו בוויקיטקסט כרגע. מוזמנים להעלות את החומר אם הוא קיים בידכם. ראו בקטגוריה:מפרשי רמב"ם. תודה.



העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה כולל תוכן חדש (למעלה) ותוכן ישן (למטה).

יש לשלב ביניהם ואח"כ למחוק תבנית זו.


כלאי אילנות הרי הן בכלל מה שנאמר: "שדך לא תזרע כלאים". כיצד? המרכיב אילן באילן, כגון שהרכיב ייחור של תפוח באתרוג או אתרוג בתפוח, הרי זה לוקה מן התורה בכל מקום, בין בארץ בין בחוצה לארץ. וכן המרכיב ירק באילן או אילן בירק לוקה בכל מקום.


כסף משנה[עריכה]

  • כלאי האילנות וכו' - בסוף פרק קמא דקידושין (דף ל"ט): "אמר רבי יוחנן, לוקין על הכלאים דבר תורה" וכו'. "והא אנן תנן: הכלאים מדברי סופרים? לא קשיא, כאן בכלאי הכרם, כאן בהרכבת האילן. כדשמואל, דאמר: 'בהמתך לא תרביע כלאים, שדך לא תזרע כלאים'; מה בהמתך בהרבעה, אף שדך בהרכבה, ומה בהמתך נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ, אף שדך נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ. ואלא הא כתיב 'שדך'? ההוא למעוטי זרעים שבחוצה לארץ" :
  • ומה שכתב וכן המרכיב ירק באילן או אילן בירק - משנה בפרק קמא דכלאים, וכתנא קמא. ואף על גב דבמתניתין תנן דירק בירק נמי אסור, השמיטו רבינו, משום דבהאי בבא אתא לאשמועינן דלוקה בכל מקום, ואילו ירק בירק בחוצה לארץ מישרא שרי, וכדאמרינן ד"שדך" אתי למעוטי זרעים שבחוצה לארץ. וסובר רבינו דמהרכבה נמי ממעט לחוצה לארץ, דהא בהרכבה משתעי קרא. ואכתי קשה, דהוה ליה לרבינו למכתב דאם הרכיב ירק בירק בארץ ישראל לוקה! ויש לומר דהא לא איצטריכא ליה, שאם על זריעת שני מיני זרעים בארץ ישראל לוקה, מכל שכן שלוקה על הרכבתן. ואם תאמר, הא בפרק אלו טריפות (חולין ס א) בעי רבינא, "הרכיב שני דשאים [זה על גב זה] לרבי חנינא בר פפא מהו? כיון דלא כתיב בהו למינהו, לא מחייב, או דילמא כיון דאסכים אידייהו, כמאן דכתיב בהו למינהו דמי? תיקו". במאי איירי? אי בחוצה לארץ, הא אמרת דמיעטיה קרא; ואי בארץ ישראל, הא אמרת דמתניתין אסרה ומאי מבעיא ליה, וי"ל דלעולם בא"י ומתני' דאסרה היינו משום דסברה דכיון דכתיב 'למינהו' במעשה- איכא למימר דכך נצטוו מסתמא, אבל לר"ח בר פפא דאמר דלא נצטוו למינהו- איכא למיבעי לפום ההוא סברה אי אזלינן בתר צווי או מעשה, כיון דאסכים אידייהו. התוס' תירצו דמיבעי ליה בחו"ל דשרי כלאי זרעים ואסירי הרכבת אילן, ומבעיא ליה אי חשיבא הרכבת זרעים או לא, ועוד תירוצים אחרים :
  • ומה שכתב לוקה בכל מקום - הוא מדשמואל שכתבתי בסמוך.