רמב"ם הלכות כלאים א ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר זרעים · הלכות כלאים · פרק ראשון · הלכה ו | >>
מפרשים על הרמב"ם: כסף משנה מגיד משנהשלימות: 0% משנה למלךשלימות: 0% לחם משנהשלימות: 0%

לשון הרמב"ם · מפרשי הרמב"ם

נושאי כלים על הלכה זו באתר "הִיבּרוּ-בּוּקְס": לחצו כאן


רמב"ם[עריכה]

דפוס[עריכה]

ואסור לישראל להניח לנכרי שירכיב לו אילנות כלאים ומותר לזרוע זרעים וזרע אילן כאחד וכן מותר לערב זרעי אילנות ולזורען כאחד שאין לך כלאים באילנות אלא הרכבה בלבד.

מפרשי הרמב"ם[עריכה]

כעת קיים בויקיטקסט רק את פירוש הכסף משנה על הרמב"ם בשלמותו. חילקנו אותו לפרקים ולא לפי ההלכות הבודדות של הרמב"ם. יתר מפרשי הרמב"ם חסרים לנו בוויקיטקסט כרגע. מוזמנים להעלות את החומר אם קיים בידכם. ראו בקטגוריה:מפרשי רמב"ם. תודה.



העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה כולל תוכן חדש (למעלה) ותוכן ישן (למטה).

יש לשלב ביניהם ואח"כ למחוק תבנית זו.


ואסור לישראל להניח לנכרי שירכיב לו אילנות כלאים. ומותר לזרוע זרעים וזרע אילן כאחד. וכן מותר לערב זרעי אילנות ולזורען כאחד, שאין לך כלאים באילנות אלא הרכבה בלבד.


כסף משנה[עריכה]

  • ואסור לישראל להניח לנכרי שירכיב לו וכו' - אין לומר שטעמו מדאמרינן בירושלמי פרקא קמא דכלאים , דנכרי אסור להרכיב כלאים וכיון שכן אסור לומר שירכיב כלאים- שאותו ירושלמי כרבי אלעזר דאמר בפרק ארבע מיתות דבני נח הוזהרו אף על הרכבת האילן, ורבינו פ"ט מהלכות מלכים פסק דלא כוותיה. אבל טעמיה מההיא ד]' ה]ועלים שכתבתי לעיל. וסובר רבינו דנקטינן בה לחומרא כמו שכתב בפרק ט"ז מהא"ב לעניין סירוס ופי"ג מהל' שכירות לעניין חסימה :
  • ומותר לזרוע זרעים וכו' - נלמד מהא דשמואל שכתבתי בסמוך, ואיתיה בהדיא בירושלמי פ"ק דפאה, ור"פ מעשה בהמה אמרינן דתירוש ויצהר אינם כלאים זה בזה והיינו דווקא במערב זרעים וזורע :
  • ומ"ש שמותר לזרוע זרעים וזרע אילן כאחד - היינו לומר שלקח אחד מן הזרעים וזרע אילן, אבל שני זרעים אפילו בלא זרע אילן אסורים בא"י משום כלאי זרעים. והכי איתא בתוספתא פ"ק 'זורעים זרע וזרעוני אילן כאחד' כלומר מין זרע אחד בלבד עם זרע אילן- דאילו שני זרעים עם זרע אילן אחד, כתב הר"ן על רבינו, דלענין איסור הפירות בחד מינא נמי אסור אפילו לדעת ר' יאשיה. ובעל כפתור ופרח כתב בו סברות וצ"ל דהא דשרי לזרוע זרע ואילן ביחד דווקא בשאר אילנות חוץ מן הגפן, דגרסינן בירושלמי פ"א דפאה 'זורעים זרעים וזרעי אילן כאחד, והזורע מן החרצנים לוקה ארבעים. אמר ר' (זירא) כתיב "לא תזרע כרמך כלאים" (עכ"ל הירושלמי)- ונראה דדייק מדלא כתיב "כרמך לא תזרע כלאים", כדכתיב "שדך לא תזרע כלאים", ש"מ מדסמיך כלאים לכרמך דאפילו עיקר כרמך שהם החרצנים. ויש לתמוה על רבינו שהשמיט זה ואין לומר שטעמו מפני שאמרו 'לוקה' ומשמע אפילו על מין אחד מהזרעים עם החרצנים, ולא קי"ל הכי אלא כרבי יאשיה שאע"פ שלא יהא הלכה כמותו במאי דאמר לוקה- למה לא יהא הלכה כמותו לענין איסור? וצ"ע !