רמב"ם הלכות כלאים א ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר זרעים · הלכות כלאים · פרק ראשון · הלכה ד | >>
מפרשים על הרמב"ם: כסף משנה מגיד משנהשלימות: 0% משנה למלךשלימות: 0% לחם משנהשלימות: 0%

לשון הרמב"ם · מפרשי הרמב"ם

נושאי כלים על הלכה זו באתר "הִיבּרוּ-בּוּקְס": לחצו כאן


רמב"ם[עריכה]

דפוס[עריכה]

אין אסור משום כלאי זרעים אלא הזרעים הראויין למאכל אדם אבל עשבים המרים וכיוצא בהן מן העיקרין שאינן ראויין אלא לרפואה וכיוצא בהן אין בהן משום כלאי זרעים.

מפרשי הרמב"ם[עריכה]

כעת קיים בויקיטקסט רק את פירוש הכסף משנה על הרמב"ם בשלמותו. חילקנו אותו לפרקים ולא לפי ההלכות הבודדות של הרמב"ם. יתר מפרשי הרמב"ם חסרים לנו בוויקיטקסט כרגע. מוזמנים להעלות את החומר אם קיים בידכם. ראו בקטגוריה:מפרשי רמב"ם. תודה.



העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה כולל תוכן חדש (למעלה) ותוכן ישן (למטה).

יש לשלב ביניהם ואח"כ למחוק תבנית זו.


אין אסור משום כלאי זרעים אלא הזרעים הראויין למאכל אדם. אבל עשבים המרים וכיוצא בהן מן העיקרין שאינן ראויין אלא לרפואה וכיוצא בהן - אין בהן משום כלאי זרעים.


כסף משנה[עריכה]

  • אין אסור מטעם כלאי זרעים וכו' - יש לתמוה על זה, דהאא תנן בסוף פרק ה' (כלאים פרק ה משנה ח): "המקיים קוצים, רבי אליעזר אומר: קידש, וחכמים אומרים: לא קידש אלא דבר שכמוהו מקיימין". ובירושלמי פרק קמא אמרו שהזונין, אף על פי שאינו כלאים בחיטים, הוא כלאים בשאר מינים, אף על פי שאינו אוכל אדם, מפני שרוצים בקיומו להאכילו ליונים. ורבינו בעצמו כתב בפרק ה': "הרואה בכרם עשב שאין דרך בני אדם לזרעו" וכו', "הרי זה לא קידש, עד שיקיים דבר שכמוהו מקיימים רוב העם באותו מקום". לכן נראה לי דלאו דווקא נקט רבינו "מאכל אדם", אלא כל דבר שרוצה בקיומו - אסור זה בזה, ואפילו אם רוצה בקיומו למאכל בהמה; ולא נתכוון רבינו לשלול אלא העשבים המרים בלבד, וכדדייק סיפא דלישניה. ודין זה נראה לי שלמד רבינו ממה שאמרו בירושלמי בריש כלאים גבי זונין :