רמב"ם הלכות כלאים א ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הקדמההמדעאהבהזמניםנשיםקדושההפלאהזרעיםעבודהקרבנותטהרהנזקיםקניןמשפטיםשופטים


<< | משנה תורה לרמב"םספר זרעיםהלכות כלאיםפרק ראשון • הלכה ד | >>
מפרשים על הרמב"ם: כסף משנה מגיד משנהשלימות: 0% משנה למלךשלימות: 0% לחם משנהשלימות: 0%

לשון הרמב"םמפרשי הרמב"ם

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים להלכה זו

רמב"ם

דפוס

אין אסור משום כלאי זרעים אלא הזרעים הראויין למאכל אדם אבל עשבים המרים וכיוצא בהן מן העיקרין שאינן ראויין אלא לרפואה וכיוצא בהן אין בהן משום כלאי זרעים.

מוגה

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.

מפרשי הרמב"ם

מבין פרשני הרמב"ם, ניתן למצוא בוויקיטקסט בינתיים רק את פירוש הכסף משנה על הרמב"ם בשלמותו, מחולק לפי פרקים ולא לפי ההלכות הבודדות של הרמב"ם.
יתר מפרשי הרמב"ם חסרים לנו בוויקיטקסט כרגע. אתם מוזמנים להעלות את החומר אם הוא קיים בידכם. ראו בקטגוריה:מפרשי הרמב"ם. תודה.

קישורים חיצוניים

הלכה זו עם נושאי כלים:


רמב"ם

דפוס

אין אסור משום כלאי זרעים אלא הזרעים הראויין למאכל אדם אבל עשבים המרים וכיוצא בהן מן העיקרין שאינן ראויין אלא לרפואה וכיוצא בהן אין בהן משום כלאי זרעים.

מפרשי הרמב"ם

מבין פרשני הרמב"ם, ניתן למצוא בוויקיטקסט בינתיים רק את פירוש הכסף משנה על הרמב"ם בשלמותו, מחולק לפי פרקים ולא לפי ההלכות הבודדות של הרמב"ם.
יתר מפרשי הרמב"ם חסרים לנו בוויקיטקסט כרגע. אתם מוזמנים להעלות את החומר אם הוא קיים בידכם. ראו בקטגוריה:מפרשי הרמב"ם. תודה.



העריכה בעיצומה
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה כולל תוכן חדש (למעלה) ותוכן ישן (למטה).

יש לשלב ביניהם ואח"כ למחוק תבנית זו.


אין אסור משום כלאי זרעים אלא הזרעים הראויין למאכל אדם. אבל עשבים המרים וכיוצא בהן מן העיקרין שאינן ראויין אלא לרפואה וכיוצא בהן - אין בהן משום כלאי זרעים.


כסף משנה

  • אין אסור מטעם כלאי זרעים וכו' - יש לתמוה על זה, דהאא תנן בסוף פרק ה' (כלאים פרק ה משנה ח): "המקיים קוצים, רבי אליעזר אומר: קידש, וחכמים אומרים: לא קידש אלא דבר שכמוהו מקיימין". ובירושלמי פרק קמא אמרו שהזונין, אף על פי שאינו כלאים בחיטים, הוא כלאים בשאר מינים, אף על פי שאינו אוכל אדם, מפני שרוצים בקיומו להאכילו ליונים. ורבינו בעצמו כתב בפרק ה': "הרואה בכרם עשב שאין דרך בני אדם לזרעו" וכו', "הרי זה לא קידש, עד שיקיים דבר שכמוהו מקיימים רוב העם באותו מקום". לכן נראה לי דלאו דווקא נקט רבינו "מאכל אדם", אלא כל דבר שרוצה בקיומו - אסור זה בזה, ואפילו אם רוצה בקיומו למאכל בהמה; ולא נתכוון רבינו לשלול אלא העשבים המרים בלבד, וכדדייק סיפא דלישניה. ודין זה נראה לי שלמד רבינו ממה שאמרו בירושלמי בריש כלאים גבי זונין :