רמב"ם הלכות אישות א
ספר המצוות עשה ריג: "המצוה לקחת אישה"
ספר המצוות לאו שנה: "המצוה שלא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל"
דפוס[עריכה]
הלכה א[עריכה]
קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא לישא אותה מכניסה לתוך ביתו ובועלה בינו לבין עצמו ותהיה לו לאשה. כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אשה יקנה אותה תחלה בפני עדים ואח"כ תהיה לו לאשה שנאמר "כי יקח איש אשה ובא אליה" (דברים כב, יג).
הלכה ב[עריכה]
וליקוחין אלו מצות עשה של תורה הם. ובאחד משלשה דברים אלו האשה נקנית. בכסף. או בשטר. או בביאה. בביאה ובשטר מהתורה. ובכסף מדברי סופרים. וליקוחין אלו הן הנקראין קידושין או אירוסין בכ"מ. ואשה שנקנית באחד מג' דברים אלו היא הנקראת מקודשת או מאורסת.
הלכה ג[עריכה]
וכיון שנקנית האשה ונעשית מקודשת אע"פ שלא נבעלה ולא נכנסה לבית בעלה הרי היא אשת איש והבא עליה חוץ מבעלה חייב מיתת ב"ד ואם רצה לגרש צריכה גט.
הלכה ד[עריכה]
קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא נותן לה שכרה ובועל אותה על אם הדרך והולך. וזו היא הנקראת קדשה. משנתנה התורה נאסרה הקדשה שנאמר לא תהיה קדשה מבנות ישראל. לפיכך כל הבועל אשה לשם זנות בלא קידושין לוקה מן התורה לפי שבעל קדשה.
הלכה ה[עריכה]
כל שאסר ביאתו בתורה וחייב על ביאתו כרת והם האמורות בפרשת אחרי מות הן הנקראות עריות וכל אחת מהן נקראת ערוה כגון אם ואחות ובת וכיוצא בהן.
הלכה ו[עריכה]
ויש נשים אחרות שהן אסורות מפי הקבלה ואיסורן מדברי סופרים והן הנקראות שניות מפני שהן שניות לעריות וכל אחת מהן נקראת שנייה. ועשרים נשים הן ואלו הן:
- א) אם אמו וזו אין לה הפסק אלא אפילו אם אם אם אמו עד מעלה מעלה אסורה:
- ב) אם אבי אמו בלבד:
- ג) אם אביו וזו אין לה הפסק אלא אפילו אם אם אם אביו עד למעלה אסורה:
- ד) אם אבי אביו בלבד:
- ה) אשת אבי אביו וזו אין לה הפסק אפילו אשת יעקב אבינו אסורה על אחד ממנו:
- ו) אשת אבי אמו בלבד:
- ז) אשת אחי האב מן האם:
- ח) אשת אחי האם בין מן האם בין מן האב:
- ט) כלת בנו וזו אין לה הפסק אפילו כלת בן בן בן בנו עד סוף כל העולם אסורה עד שתהיה אשת אחד ממנו שנייה על יעקב אבינו:
- י) כלת בתו בלבד:
- יא) בת בת בנו בלבד:
- יב) בת בן בנו בלבד:
- יג) בת בת בתו בלבד:
- יד) בת בן בתו בלבד:
- טו) בת בן בן אשתו בלבד:
- טז) בת בת בת אשתו בלבד:
- יז) אם אם אבי אשתו בלבד:
- יח) אם אב אם אשתו בלבד:
- יט) אם אם אם אשתו בלבד:
- כ) אם אב אבי אשתו בלבד.
נמצאו השניות שאין להן הפסק ד'. אם האם עד למעלה. ואם האב עד למעלה. ואשת אבי האב עד למעלה. ואשת בן בנו עד למטה.
הלכה ז[עריכה]
כל שאסר ביאתו בתורה ולא חייב עליו כרת הן הנקראים איסורי לאוין. ועוד נקראין איסורי קדושה ותשעה הן. ואלו הן:
- אלמנה לכהן גדול.
- גרושה או זונה או חללה בין לכהן גדול בין לכהן הדיוט.
- וממזרת לבן ישראל.
- ובת ישראל לממזר.
- ובת ישראל לעמוני ומואבי.
- ובת ישראל לפצוע דכא.
- וכרות שפכה.
- וגרושתו אחר שנשאת לאחר.
- ויבמה שנשאת לזר ועדיין רשות היבם עליה.
החלוצה הרי היא כגרושה והיא אסורה לכהן מדברי סופרים. והנתינים הרי הם כממזרים אחד זכרים ואחד נקבות ואיסורם מדברי סופרים. ובהלכות איסורי ביאה יתבאר לך מה הם הנתינים.
הלכה ח[עריכה]
ויש שאיסור ביאתן בעשה ואינו מחייבי לאוין ושלשה הם. מצרי ואדומי דור ראשון ודור שני אחד זכרים ואחד נקבות. ובעולה לכהן גדול. לפי שלא נאמר באלו לא יבוא או לא יקח אלא מכלל שנאמר דור שלישי יבוא להם בקהל ה' אתה למד שדור ראשון ושני לא יבוא. ומכלל שנאמר והוא אשה בבתוליה יקח אתה למד שאינה בתולה לא יקח. ולאו הבא מכלל עשה הרי הוא כעשה.
הגהה[עריכה]
לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.