רד"ק על תהלים יח
<< · רד"ק על תהלים · יח · >>
פסוק א
למנצח לעבד יי. מי ששם כל כחו וכונתו באל יתברך בכל עניניו הוא נקרא עבד יי'.
לדוד. ודוד בכל אשר הלך ובכל אשר פנה היתה כונתו ובטחונו באל יתברך בכל כעבד המצפה אל יד אדניו.
אשר דבר ליי את דברי השירה הזאת ביום הציל יי אותו. והוא היה מציל אותו בכל אשר היה בסכנה כאדון המציל עבדו, לפיכך אמר בזה המזמור: לעבד יי'. וזאת השירה כתובה בספר שמואל (ב כב), אלא שמתחלפת בכמה מקומות במלות; והענין אחד. וזאת השירה חבר אותה בסוף ימיו כשהניח יי' לו מכל אויביו. ואמר:
מכף כל איביו ומיד שאול. כי שאול היה שקול כנגד כל אויביו.פסוק ב
ויאמר ארחמך החי"ת נקראת בקמ"ץ חטוף בשקל אזכרך מארץ ירדן (תהלים מב ז); ופרושו אאהבך. תרגום ויאהב (בראשית כה כח) ורחים. והאהבה הוא סוף מה שיכול האדם לעשות בזה העולם להתקרב אל הבורא; וכן אמר (ישעיהו מא ח) זרע אברהם אהבי. והיראה קודמת לאהבה. וכשירגיל אדם עצמו ביראה יבא לידי אהבה, שיעבד הבורא מאהבה אפילו לא יהיה לו גמול בזה. ויש מפרשים (אבן עזרא וזולתו): ארחמך אבקש רחמים ממך.
יהוה חזקי: החי"ת בחיר"ק, והוא מן חזק; ואם לא נמצא, כי אם מן חזק יאמר חזקי בקמ"ץ חטוף, כמו הלא בחזקנו (עמוס ו יג):פסוק ג
יהוה סלעי ומצודתי כמו הסלע והמצודה שישגב האדם שם מפני איבו. אמר: אני אין לי סלע ומצודה להשגב בהם כי אם שמך, כמו שכתוב (משלי יח י) מגדל עז שם יי' בו ירוץ צדיק ונשגב. ומפלטי כי הסלע והמצודה שישגב אדם בהם פעם ינצל ופעם לא ינצל שם, כי שם יתפשהו איבו; אבל אני נשגבתי בשמך והצלת אותי בכל הפעמים. אלי צורי כפל הענין במלות שונות, כי האל נקרא כן לפי שהוא חזק ויכול. אחסה בו לפיכך הדין עלי שאחסה בו. מגני וקרן ישעי דרך המקרא לכנות החזק בקרן, כמו וקרני ראם קרניו (דברים לג יז); האיל בעל הקרנים (דניאל ח ו), לפי שהאיל והשור והראם חזקים בקרניהם שהם מנגחים בהם. ואמר: כי האל מגני שיגן בשמו מאיביו, והוא קרני שינגח בו אויביו ויושע מהם.
משגבי: כי הוא לי כמו המגדל והסלע שאשגב בהם. ובמדרש (שוחר טוב): לפי שנפלו לפני דוד עשרה שונאים גבורים קלסו בשירה זו בעשרה קלוסין. ואלו הם עשרה שונאים: שאול, דואג ואחיתפל, שבע בן בכרי, שמעי בן גרא, ושלשת אחי גלית וגלית, ואיש מצרי שהכה אותו בניהו בן יהוידע; חמשה מישראל וחמשה מאמות העולם. ואלו הן עשרה קלוסין: חזקי, סלעי, מצודתי, מפלטי, אלי, צורי, מחסי, מגני, קרן ישעי, משגבי.פסוק ד
פסוק ה
חבלי מות בסגו"ל החי"ת, כמו חבלי יולדה (הושע יג יג) וענינם אחד; ויפלו חבלי מנשה (יהושע יז ה) בפת"ח החי"ת והוא ענין אחר. ואמר זה על הצרות הגדולות שהיה בהן קרוב למות כמו שהיה בסלע המחלקות (שמואל א כג כח); ובדבר הפלשתי כשעזרהו אבישי (שם ב כאי ז).
ונחלי בליעל יבעתוני: הצרות הן כנחל השוטף; ובליעל אמר על כל אחד ואחד מאיביו. או יהיה בליעל שם הרשע, ויונתן תרגם בספר שמואל (ב כב ה): משרית וסיעת חיבין* בתרגום שלפנינו כתוב: סיעת חיבין בלבד; ומשרית (רשיעין) הוא התרגום של חבלי שאול (שם ו) כאשר הביא רבנו בעצמו בבאור הפסוק שאחרי זה.. ואפשר לפרש נחלי מן נחלה מכתך (ירמיהו ל יב).פסוק ו
חבלי שאול כבר פרשנוהו; ויונתן תרגם בספר שמואל (שם ו): משרית רשיעין כמו חבל * בתרגום שלפנינו הוא: סיעת ספריא. נבאים (שם א י ה).
סבבוני קדמוני מוקשי מות: שיצאו בפני. ודרש (שוחר טוב) מדבר על ארבע מלכיות: אפפוני חבלי מות בבבל; ונחלי בליעל יבעתוני במדי; חבלי שאול סבבוני ביון; קדמוני מוקשי מות באדום. למה כתב בראשונה וברביעית מות? שזו החריבה בית ראשון וזו החריבה בית שני.פסוק ז
בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אשוע בעת שהיה צר לי לא פניתי אל מושיע אחר זולתו. ישמע מהיכלו קולי מן השמים היה שומע קולי בכל עת שהייתי קורא אליו.
ושועתי לפניו תבוא באזניו: שועתי ששועתי לפניו באה באזניו מיד, והיה מסיעני ומושיעני.פסוק ח
פסוק ט
פסוק י
פסוק יא
פסוק יב
פסוק יג
פסוק יד
פסוק טו
פסוק טז
פסוק יז
פסוק יח
יצילני מאיבי עז לשון יחיד על גלית או ישבי בנב.
ומשנאי כי אמצו ממני:פסוק יט
יקדמוני ביום אידי יונתן תרגם בספר שמואל (ב כב יט): יקדמוני ביום טלטולי. אידי טלטולי; כלומר: ביום שהיה לי איד, והייתי גולה ומטלטל, איבי היו מקדימים אותי ברעותם, כמו שעשו הזפים.
ויהי יהוה למשען לי:פסוק כ
פסוק כא
פסוק כב
כי שמרתי דרכי יהוה יש לפרש בכל המצות, כלומר אני שמרתי דרכיו והוא שמרני מאיבי.
ולא רשעתי מאלהי: לא עשיתי ברשע ובזדון שיצאתי מדרכי יי' אלא אם כן הייתי שוגג. ויש לפרש גם כן על דבר שאול: כי שמרתי דרכי יי' ולא רשעתי מאלהי, שהייתי נדוף מפניו ונרדף ממנו ולא שלחתי בו יד כשהיה לאל ידי ויכלתי עליו כמו שאמר (שמואל א כו ט): כי מי שלח ידו במשיח יי' ונקה? כי עון היה לו אם היה הורגו אף על פי שהיה רודפו, כי שאול מלך היה.פסוק כג
כי כל משפטיו היו לנגדי תמיד ולא הייתי שוכח אותם.
וחקתיו לא אסיר מני: שלא הייתי מפנה לבי לדברים אחרים, אלא כל זמן הייתי נשמר מכל עון בכל כחי.פסוק כד
משוה רגלי כאילות אם הוצרכתי לברוח ולהמלט שם רגלי כאילות.
ועל במתי יעמידני: ואחר כן במקום שהייתי נמלט שם, והם במתי, שם יעמידני בטוח.פסוק כה
וישב יהוה לי כצדקי כבר ידי לפי שנשמרתי מעון השיב יי' לי כצדקי, ושאול הוא ומלכותו וביתו כלו, ואני עמדתי ומלכותי קימת. ואמר
לנגד עיניו: כי הוא יודע מעשי ויודע כונתי לטוב.פסוק כו
עם חסיד תתחסד כי כן דרכך, כי עם החסיד תראה חסידותך ותשיב לו עוד יותר מן הראוי לו.
עם גבר תמים תתמם: גבר איש, כתרגום איש (בראשית ב כד); וכן גבר, אלא שהוא משקל אחר. ועם איש תמים תראה תמימותך וישרך.פסוק כז
עם נבר תתברר כמו וישב יי' לי כצדקי כבר ידי.
ועם עקש תתפתל: תביא עליו כדרכו הנפתלה:פסוק כח
כי אתה עם עני תושיע לעולם אתה סומך את העניים והנרדפים, ותשפיל הגבהים שהם קמים על העניים; וזהו שאמר:
ועינים רמות תשפיל: וסמך הגבהות לעינים כי הן סבת הגבהות והחטאים, כמו שאמר (במדבר טו לט): ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם; וכן אמר (איוב לא ז): ואחר עיני הלך לבי.פסוק כט
פסוק ל
כי בך ארץ גדוד בעזרתך אשבר גדודי איבי. וארוץ משרש רצץ; ובא בשור"ק *לפנינו הרי"ש בקבו"ץ שפתים; ואולם בשור"ק היתה המלה מנקדת לראשונה. כמו (משלי כט ו) ירון ושמח; ישוד צהרים (תהלים צא ו). או פרושו: ארץ לקראת גדוד איבי ולא אירא מהם. וכן
ובאלהי אדלג שור: אדלג חומות ערי איבי לכבשם; ואמר: אדלג למהירות כבשו אותם, כאלו בדלוג יכנס בהן. ובמדרש (שוחר טוב): כי על כבוש ציון נאמר זה הפסוק, והפסוק שלמעלה מזה על מלחמת עמלק. גיס גדול משל עמלק בא על דוד, ודוד עשה עמהם מלחמה שני לילות ויום אחד שנאמר (שמואל א ל יז) ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם. מי היה מאיר לו באותם שני לילות? אמר רבי יהושע בן לוי בברקים היה הקדוש, ברוך הוא, מאיר לו; וזהו כי אתה תאיר נרי. כי בך ארוץ גדוד: בשעה שהלך דוד אל יבוס לעשות עמהם מלחמה התחיל דוד ואמר כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר (דברי הימים א יא ו). מה עשה יואב? הלך והביא ברוש אחד רענן וקבעו בצד החומה וכפף ראשו שהיה רך ואחז בו דוד וקפץ יואב על ראשו של דוד ונתלה בברוש ודלג לחומה. אמר דוד (תהלים קמא ה): יהלמני צדיק חסד ויוכיחני. מה עשה הקדוש, ברוך הוא? קצר את החומה עד שעלה דוד אחריו שנאמר: ובאלהי אדלג שור.פסוק לא
האל תמים דרכו הוא אלי שהיכלת בידו ומה שעושה עושה בתמימות וביושר, ומשלם לאיש כמעשהו והשיב לי כצדקתי ולאיבי כרשעתם. אמרת יהוה צרופה ואמרתו צרופה שאין בכל משפטיו סיג אלא הכל על קו היושר והאמונה צרוף ומזקק מכל סיג.
מגן הוא לכל החסים בו:פסוק לב
האל המאזרני חיל הוא בעל הכח והוא נותן כח.
ויתן תמים דרכי: נותן שלם דרכי שלא נפקד אחד מאנשי במלחמה.פסוק לה
מלמד ידי למלחמה כשהייתי מצליח במלחמה לא הייתי מתהלל בגבורתי, אלא שהוא היה מלמד ומרגיל ידי למלחמה.
ונחתה קשת נחושה זרועתי: כל כך למד ידי עד שיפילו קשת נחושה מאיבי, והיתה נשברת בזרועתי; וזהו דרך הפלגה. או פרושו כאלו שברוה זרועתי כי לא תועיל להם קשתם עמי. ופרוש נחושה: חזקה כנחושה והוא הברזל החזק; וכן ואת ארצכם כנחשה (ויקרא כו יט). ובמדרש (שוחר טוב): שהיה דוד נוטל קשת נחושה וכופפה. דבר אחר: נוח לו לאדם לכוף קשת נחושה ולא לכוף זרועותיו ל דוד.פסוק לו
ותתן לי מגן ישעך בכל המלחמות ישעך היה לי מגן, שלא נגפתי באחת מכל המלחמות, ולא היה זה אלא וימינך תסעדני שימינך תסעדני
וענותך תרבני: כלומר ענותך וחסידותך עשתה זאת. כי לא הייתי ראוי לכך, אלא שחסידותך הרבתה אותי; כי אני הייתי בעם מעט ואיבי בעם רב, וענותך הרבתה אותי והייתי מנצח כאלו הייתי אני רב מהם. ואמר: וענותך דרך משל כאלו השפלת כבודך להשגיח בי.פסוק לז
תרחיב צעדי תחתי כמו בלכתך לא יצר צעדך ואם תרוץ לא תכשל (משלי ד יב); וזהו:
ולא מעדו קרסלי: אם הייתי רץ לפני איבי. ופרוש קרסלי: כרעי, כתרגום אשר לו כרעים (ויקרא יא כא): דיליה קרסולין.פסוק לח
פסוק לט
פסוק מ
ותאזרני חיל למלחמה אזרת מתני בחיל ובכח.
תכריע קמי תחתי: ולא מעדתי, והם מעדו והכרעתם תחתי.פסוק מא
פסוק מב
ישועו ואין מושיע על יהוה על יי' כמו אל יי'; וכן ותתפלל על יי' (שם א י); וכן ונתן הספר על אשר לא ידע ספר (ישעיהו כט יב).
ולא ענם: כי הם קוראים אל יי' ולבם לא נכון עמו.פסוק מג
פסוק מד
תפלטי מריבי עם ובספר שמואל (ב כב מד): מריבי עמי. אמר: תפלטני ממלחמת שאול והסומכים את ידו מבני עמי, גם אבשלום ואשר עמו. תשימני לראש גוים מריבי עם מלטתני ושמתני לראש אמות העולם. עם פרושו: בנים
לא ידעתי יעבדוני: לא ידעתי, שאינם מבני ישראל כמו אדום וארם שהיו עבדים לדוד (שם ח ו; יד).פסוק מה
לשמע אזן ישמעו לי כמו שכתוב ויעש דוד שם בשבו מהכות את ארם (שם יג). ופרוש ישמעו: יתקבצו כמו וישמע שאול את העם (שם א טו ד). והוא לשון קבוץ לפי שקבוץ העם על ידי השמעת קול הכרוז.
בני נכר יכחשו לי מיראתם אותי יכחשו ויכזבו לי. אותם שהיו במלחמה נגדי יאמרו: לא נלחמנו עליך ולא היינו לנגדך. או פרושו: יכחשו לבני בריתם בעבורי כמו ארם שהיו בברית עם בני עמון; וכאשר ראו כי נגפו נאמר (שם ב י יט): וישלמו את ישראל ויעבדום ויראו ארם להושיע עוד את בני עמון.פסוק מו
בני נכר יבלו מיראתם אותי הם כעלה נובל.
ויחרגו ממסגרותיהם: אפילו במקום שהם נסגרים שם מפחדם, אפילו שם יפחדו. ויחרגו מתרגום ומחדרים אימה (דברים לב כה): ומתוניא חרגת מותא.פסוק מז
פסוק מח
האל הנותן נקמות לי הנקמות שאני נוקם מאיבי הוא נותן אותם לי, כלומר נותן לי הכח.
וידבר עמים תחתי: מתרגמינן וינהג (שמות ג א): ודבר. מנהג העמים ממקומם אלי ונותנם תחתי. או הוא מן ותדבר את כל זרע הממלכה (דברי הימים ב כב י) שהוא ענין דבר.פסוק מט
פסוק נ
על כן על כן שעשית לי כל אלה אודך בגוים יהוה לפני כל הגוים שהם נשמעים אלי ועובדים אותי אודה, כי הגבורה והכח מאתך יי' הם לי
ולשמך אזמרה:פסוק נא
מגדל ישועות מגדל ובספר שמואל (ב כב נא): מגדול, והוא תאר; והענין אחד. מלכו ועשה חסד למשיחו מלכו ומשיחו הוא אומר על עצמו.
לדוד ולזרעו עד עולם: וכמו שהגדיל ישועותיו ועשה לו חסד כן יעשה לזרעו עד עולם.<< · רד"ק על תהלים · יח · >>