המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
האל הנותן נקמות לי הנקמות שאני נוקם מאיבי הוא נותן אותם לי, כלומר נותן לי הכח.
וידבר עמים תחתי: מתרגמינן וינהג (שמות ג א): ודבר. מנהג העמים ממקומם אלי ונותנם תחתי. או הוא מן ותדבר את כל זרע הממלכה (דברי הימים ב כב י) שהוא ענין דבר.
(מח) הא - ל הנותן נקמות לי כו'. האם תאמר נא אלקי באיזה זכות תבקש למהר את הקץ, והלא כמה אויבים יש לך בישראל, והיא שנאת חנם, וגם קמים עליך להורגך שאול ושריו, וגם תראה חמס וריב בעיר כדואג ודומה לו, כי עליך יחשבו רעה לחמוס ולהצר, ובאיזה זכות תמהר את הקץ. הנה אין זה עיכוב, כי אין זה רק על בלתי ראותם גדולתי, אך בראות שאתה הא - ל הנותן נקמות העתידות לי וידבר עמים תחתי, אז (מט) מפלטי מאויבי אף מן קמי הם שאול ושריו תרוממני. ועל ידי כן גם מאיש חמס תצילני, כי בראות כן ישוב מן החמס ויתוקן הכל:
