רד"ק על תהלים/יז
א
[עריכה]תפלה לדוד שמעה יהוה צדק הקשיבה רנתה האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה: שמעה תפלתי שהיא בצדק, שמעה אותה כי פי ולבי שוים; וזהו צדק, וזהו בלא שפתי מרמה.
וכל הפסוק הוא כפל ענין במלות שונות.
ורנתי הוא כמו צעקתי, כי המתפלל פעמים צועק בקול רנה, ופעמים מתפלל בקול דממה.
וכל לשון רנה הוא לשון צעקה: ויש מהם לשירה ולשמחה, ויש מהם להכרזה, ויש לתפלה ולבקשה, ויש לבכי ואנקה; וכל אחד יתפרש לפי מקומו.
ב
[עריכה]מלפניך משפטי יצא פרש אדני אבי, זכרו לברכה: כי התפלה הזאת על מעשה בת שבע; ובקש מלפני הקדוש, ברוך הוא, ואמר: מלפניך משפטי יצא, זה המשפט יצא מלפניך, שלא תשפטני בו.
עיניך תחזינה מישרים: ראה מישרים שעשיתי, ואל תחזה בזה העון, ושפטני ברב זכיותי ולא בזה העון.
ואמר:
ג
[עריכה]בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא באותו הלילה בחנת ופקדת לבי וצרפתני ולא מצאתני נקי.
ואמר: זמתי בל יעבר פי: מה שחשבתי לומר בחנני יי' ונסני (שם כו ב), הלואי שלא יעבר פי ולא הייתי אומר אותו הדבר שנתגאתי בו ונכשלתי בו.
ואמר:
ד
[עריכה]לפעלות אדם בדבר שפתיך במה שצוית ומנעת אני שמרתי ארחות פריץ: כלומר: עשיתי כמעשה הרשע והפריץ.
והחכם רבי אברהם בן עזרא פרש: מלפניך משפטי יצא שתענישני אם עיניך לא תחזינה במישרים; וכל זה רחוק בעיני.
והקרוב אלי כי הוא כמו כי עשית משפטי ודיני (שם ט ה) שפרושו: שתקח משפטי מאויבי; וכן הוא מלפניך משפטי יצא, שתשפטני מאויבי.
עיניך תחזינה מישרים: תראה שהמישרים עמי והעול והחמס עמהם.
וכן רוב המזמור על האויבים כמו שאמר (למטה ז) ממתקוממים בימינך.
ואמר (שם ט): מפני רשעים זו שדוני.
תראה כי המזמור על אויביו ידבר, ובעבורם היה מבקש רחמים; ואמר שיראה האל יושר מעשיו, וכי אויביו שונאים אותו חנם.
ואמר: בחנת לבי כי אתה בוחן לבבות וידעת אם דברי אמת.
פקדת לילה.
ובלילה בעת שיחשוב האדם בכמה ענינים שהוא פנוי מעסקי העולם ואין לו מעשה בלילה ובזמן שהוא ער הוא חושב, ואתה פקדת לבי ומחשבתי וצרפתני ולא מצאת בי רק טוב.
וממחשבתי לא עבר דבר אלא כפי לבי, כמו שאמר: בלא שפתי מרמה; וזהו שמתי בל יעבר פי.
וכמו שאני נזהר בעצמי כן אני מזהיר אחרים במה שאני רואה.
וזהו שאמר: לפעלות אדם בדבר שפתיך במה שצוית והזהרת אני מתבונן לפעלות אדם ומונע מהם העברות.
וזהו: אני שמרתי אחרות פריץ, מנעתי שלא ילך אדם בארחות פריץ ורשע.
וכמוהו לשמר את דרך עץ החיים (בראשית ג כד), שלא ילך בה.
וכן שמר הפרדס (נחמיה ב ח).
ואמר שספר לפני האל יושר פיו ולבו ומעשיו התחנן לפני האל שיתמוך אשוריו שלא ימושו לפני אויביו ואמר:
ה
[עריכה]תמך מקור במקום צווי כמו שמור את יום השבת (דברים ה יב) ; הלוך וקראת (ירמיהו ב ב).
ואמר: אשרי במעגלותיך כלומר אשרי שהם ילכו במעגלותיך ובדרכך תמך אותם.
בל נמטו פעמי: ומלת נמטו מחלוקת בקריאתה: יש ספרים שהיא דגושה בטי"ת [1], ואם כן היא מבעלי הכפל, ויש ספרים שאיננה דגושה, ואם כן היא מנחי העי"ן.
ו
[עריכה]אני קראתיך כי תענני אל לפיכך קראתיך כי בטחתי בך שתענני ואתה יכול לעזרני.
וזהו טעם הט אזנך לי שמע אמרתי:
ז
[עריכה]הפלה הפרש, כמו והפליתי ביום ההוא (שמות ח יח) ; ונפלינו אני ועמך מכל העם (שם לג טז).
חסדיך מושיע חוסים אמר: אתה שאתה מושיע חוסים הפרש והעבר חסדיך
ממתקוממים בימינך: מאותם אנשים שהם מתקוממים בימינך, כי כלם ידעו כי המלוכה לי מאתך והמורדים בי מורדים בך.
ח
[עריכה]שמרני כאישון בת עין כמו ששומר אדם אישון עינו, והוא השחור שממנו האור; ונקרא אישון לפי שנראת בו צורת איש.
והוא"ו והנו"ן להקטין, לפי שהצורה היא קטנה.
וכן וא"ו נו"ן שבתון שענינו על תוספת קדשה [2].
וכן תוספת יו"ד [כאן חסרות כמה מילים] אישון אל בת, והוא דבר אחד; בת הוא שם עצם, גלגל העין שממנו האור, ואישון הוא שם התואר לפי שנראית בו צורת איש.
}} ובצל [3] כנפיך תסתירני:
ט
[עריכה]מפני רשעים זו שדוני שמרני מפני האויבים אשר שדדו אותי.
ומלת זו כענין אשר; וכן זו חטאנו לו (ישעיהו מב כד).
איבי בנפש יקיפו עלי: ושמרני מפני איבי אשר יקיפו ויסובבו עלי בנפשי, כלומר: לקחת נפשי.
י
[עריכה]חלבמו סגרו פימו דברו בגאות: רוב שמנם סגר פיהם, על כן דברו בגאות מרוב תענוגם.
יא
[עריכה]אשרינו בדגש השי"ן; וכן אם תטה אשרי מני הדרך (איוב לא ז).
עתה סבבונו סבבוני כתיב ביו"ד [4] וקרי בוא"ו; והוא לשון רבים עליו ועל חבריו, שהתלקטו עמו בברחו מפני שאול, ולשון יחיד על עצמו, כי הוא העקר.
ואמר: אשרינו, כשידעו דרכנו שאנחנו בה עתה סבבונו, תכף ילכו אחרינו ויסובבו עלינו.
עיניהם ישיתו לנטות בארץ: עיניהם ישיתו על דרכנו לנטות לנו רשתם בארץ ללכדנו.
יב
[עריכה]דמינו כאריה יכסף לטרף וככפיר ישב במסתרים: דמינו לשון יחיד על שאול.
אמר כמו שאמר עליו במזמור על דברי כוש בן ימיני (ז ג) פן יטרף כאריה נפשי.
יג
[עריכה]קומה יהוה כשיבא לרדפני ולטרפני.
קדמה פניו הכריעהו שלא יהיה בו כח להרע לי.
פלטה נפשי מרשע חרבך: מרשע שהוא חרבך כמו שנאמר (ישעיהו י ה): הוי אשור שבט אפי וגומר; כי החרב והפלטה ממנה מאתך הוא הכל.
כמו שכתוב: מחצתי ואני ארפא (דברים לב לט).
יד
[עריכה]ממתים ידך יהוה ופלטה נפשי ממתים שהם ידך, רצונו לומר מכתך, כמו היה יד יי' הויה (שמות ט ג).
וכמו שקראם חרבך קראם ידך.
ממתים מחלד ממתים שהם מזה העולם, שכל תאותם וחפצם בזה העולם.
חלקם בחיים וצפינך [5] תמלא בטנם חלקם הוא בחיי העולם הזה, כי לא יצפו לעולם הבא, אלא שצפונך וטובך תמלא בטנם בעולם הזה.
ישבעו בנים ושישבעו בניהם בחייהם עמהם.
והניחו יתרם לעולליהם: אחר מותם והם בני בניהם.
ובדרש (בבלי ברכות סא ב): מפרש הפסוק על רבי עקיבא וחבריו הרוגי מלכות: אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, ממתים ידך יי' ממתים מחלד? אמר להם הקדוש, ברוך הוא, חלקם בחיים: חלקם בחיי העולם הבא!
טו
[עריכה]אני בצדק אחזה פניך אמר דוד: הרשעים אין להם חפץ בעולם הבא, ולא כך אני כי אני מצפה ומיחל לחזות פניך בעולם הבא.
ומה שאמר: אני בצדק; כי אני מצפה ומיחל לחזות פניך לעולם הבא בצדק שאעשה בעולם הזה, לא לאכול ולהתענג כמוהם.
אשבעה אמר אשבעה כנגד ישבעו בנים: הם ישבעו בעולם הזה, ואני אשבעה לעולם הבא.
בהקיץ כי לא תמות ותישן נפשי, הפך וישנו שנת עולם (ירמיהו נא לט נז).
תמונתך: על דרך ותמנת יי' יביט (בדבר יב ח) שהוא כמו תמנת יי' ראה; והוא השגת השכל, מכבוד האל כפי כח הנשמה אחרי הפרדה מהגוף.
ומשה רבנו, עליו השלום, היה לו זה עם חיי הגוף, מה שלא היה כן לשאר הביאים, כי שכלו היה שכל בפועל, כשנתבטלו לו כלי הגוף, כלם לחם לא אכל ומים לא שתה (שמות לד כח) ; ואז תמנת יי' יביט.
ולא כן אליהו שנאמר בו בכח האכילה ההיא כמו שפרשנו במלכים (א יט ח).
ולשאר הנביאים יהיה להם זה אחר מיתה.
והחכם רבי אברהם בן עזרא פרש הפסוק הזה: בעולם הזה; וכן פרש אותו: יש לי חפץ לחזות פניך, כי הצדק ששמרתי היתה סבה להתענגי בראותי פניך.
והטעם להכיר ולהביט מעשי יי' שהם כללים בחכמה עשוים ולנצח עומדים.
ואני שבע מתענוג תמונתך, לא כמו הרשעים שהם מתים מחלד, שהם שבעים כאשר תמלא בטנם; וזה איננו בחלום רק בהקיץ.
וזאת המחזה איננה במראות העין רק במראות שקול הדעת שהן מראות אלהים באמת.
- ^ *הערת המדפיס: וכן היא בכתב יד ישן נושן המסומן: Mm. 5 27 (משנת דתרטז) ; וגם כן בכתב יד המסומן Add. 652 (מסוף המאה השלש עשרה או מתחלת מאה הארבע עשרה למנין הרגיל) המונחים בבית עקד הספרים אשר למדרש החכמה פה.
- ^ *עין ספר השרשים לרבנו: ערך איש, ומה שכתב שם בשם אביו על שם אישון.
- ^ * הערת המדפיס: כך הוא לפנינו.
- ^ * הערת המדפיס: כך הוא לפנינו בכתב יד שלפנינו הכתיב בוא"ו.
- ^ *הערת המדפיס: וצפונך קרי.