ראש השנה לב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תלמוד בבלי

<< · ראש השנה · לב ב · >>

פרק רביעי - יום טוב


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75%
ראשונים | אחרונים

גמ' מלכיות כגון (יחזקאל כ, לא) חי אני נאם ה' [אלהים] אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם ואע"ג דא"ר נחמן כל כי האי ריתחא לירתח קודשא בריך הוא עלן וליפרוקינן כיון דבריתחא אמור אדכורי ריתחא בריש שתא לא מדכרינן זכרון כגון (תהלים עח, לט) ויזכור כי בשר המה וגו' שופר כגון (הושע ה, ח) תקעו שופר בגבעה וגו' אאבל אם בא לומר מלכות זכרון ושופר של פורענות של עובדי כוכבים אומר מלכות כגון (תהלים צט, א) ה' מלך ירגזו עמים וכגון (תהלים י, טז) ה' מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו זכרון כגון (תהלים קלז, ז) זכור ה' לבני אדום וגו' שופר כגון (זכריה ט, יד) וה' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן וכתיב (זכריה ט, טו) ה' צבאות יגן עליהם באין מזכירין זכרון של יחיד ואפילו לטובה כגון (תהלים קו, ד) זכרני ה' ברצון עמך וכגון (נחמיה ה, יט) זכרה לי אלהי לטובה פקדונות הרי הן כזכרונות כגון (בראשית כא, א) וה' פקד את שרה וכגון (שמות ג, טז) פקוד פקדתי אתכם דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר גאינן כזכרונות ולר' יוסי נהי נמי דפקדונות הרי הן כזכרונות וה' פקד את שרה פקדון דיחיד הוא כיון דאתו רבים מינה כרבים דמיא (תהלים כד, ז) שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד מי (הוא) זה מלך הכבוד ה' עזוז וגבור ה' גבור מלחמה שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה דראשונה שתים שניה שלש דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר ראשונה אחת שניה שתים (תהלים מז, ז) זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו כי מלך כל הארץ אלהים שתים דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אחת ושוין (תהלים מז, ט) במלך אלהים על גוים אלהים ישב על כסא קדשו שהיא אחת זכרון שיש בו תרועה כגון (ויקרא כג, כד) שבתון זכרון תרועה מקרא קדש האומרה עם הזכרונות ואומרה עם השופרות דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינו אומרה אלא עם הזכרונות [בלבד] מלכות שיש עמו תרועה כגון (במדבר כג, כא) ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו ואומרה עם המלכיות ואומרה עם השופרות דברי ר' יוסי רבי יהודה אומר אינו אומרה אלא עם המלכיות בלבד תרועה שאין עמה לא כלום כגון (במדבר כט, א) יום תרועה יהיה לכם אומרה עם השופרות דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר אינו אומרה כל עיקר:

מתחיל בתורה ומשלים בנביא רבי יוסי אומר אם השלים בתורה יצא:

אם השלים דיעבד אין לכתחילה לא והתניא ר' יוסי אומר המשלים בתורה ה"ז משובח אימא משלים והא אם השלים קתני דיעבד אין לכתחילה לא הכי קאמר מתחיל בתורה ומשלים בנביא ר' יוסי אומר משלים בתורה זואם השלים בנביא יצא תניא נמי הכי אמר רבי אלעזר ברבי יוסי וותיקין היו משלימין אותה בתורה בשלמא זכרונות ושופרות איכא טובא אלא מלכיות תלת הוא דהויין (במדבר כג, כא) ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו (דברים לג, ה) ויהי בישורון מלך (שמות טו, יח) ה' ימלוך לעולם ועד ואנן בעינן עשר וליכא אמר רב הונא ת"ש (דברים ו, ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד חמלכות דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינה מלכות (דברים ד, לט) וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים אין עוד טמלכות דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינה מלכות (דברים ד, לה) אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו ימלכות דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינה מלכות:

מתני' כהעובר לפני התיבה ביו"ט של ר"ה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל:

גמ' מאי שנא שני מתקיע משום (משלי יד, כח) דברוב עם הדרת מלך אי הכי הלל נמי נימא בשני משום דברוב עם הדרת מלך אלא מאי שנא הלל דבראשון משום דזריזין מקדימין למצות תקיעה נמי נעביד בראשון משום דזריזין מקדימין למצות אמר רבי יוחנן בשעת גזרת המלכות שנו:

מדקאמר בשעת הלל מכלל דבראש השנה לליכא הלל מ"ט אמר רבי אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר"ה וביום הכפורים אמר להם אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה:

מתניתין משופר של ר"ה אין מעבירין עליו את התחום ואין מפקחין עליו את הגל לא עולין באילן ולא רוכבין ע"ג בהמה ולא שטין על פני המים ואין חותכין אותו בין בדבר שהוא משום שבות ובין בדבר שהוא משום לא תעשה נאבל אם רצה ליתן לתוכו מים או יין יתן סאין מעכבין את התנוקות מלתקוע אבל מתעסקין עמהן עד שילמדו עוהמתעסק לא יצא פוהשומע מן המתעסק לא יצא:

גמ' מ"ט שופר עשה הוא ויו"ט עשה ולא תעשה ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה:

לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה כו':

השתא דרבנן אמרת לא דאורייתא מיבעיא זו ואין צריך לומר זו קתני:


רש"י[עריכה]


גמ' דרבים אתו מינה - בההיא פקידה:

רבי יהודה אומר ראשונה אחת שניה שתים - מי הוא זה מלך הכבוד לאו ממניינא:

זמרו למלכנו - לא קא חשיב רבי יהודה דלא אמליכתיה אלא על אומה אחת:

ושוין במלך אלהים כו' - דלא מנינן ישב על כסא קדשו בלשון מלכות:

אינו אומרה אלא עם הזכרונות - תרועה לאו לשון שופרות הוא עד דמזכיר שופר בהדיא:

ומתחיל בתורה ומשלים בנביאים - והכתובים בינתיים:

היו משלימין בתורה - דהוו להו ארבע מן התורה שלש בתחלה ואחת בסוף:

ואנן בעינן עשר - וארבע מהן תורה דקאמר רבי יוסי משלים בתורה:

מתני' העובר לפני התיבה כו' השני מתקיע - המתפלל תפלת מוספין מתקיע:

גמ' בשעת גזרת המלכות שנו - אויבים גזרו שלא יתקעו והיו אורבין להם כל שש שעות לקץ תפלת שחרית לכך העבירוה לתקוע במוספין: מתני' שופר של ראש השנה אין מפקחין עליו וכו' ואין מעבירין עליו את התחום. לילך חוץ לתחום לשמוע תקיעה:

ואין חותכין אותו - מפרש בגמרא:

אם רצה ליתן לתוכו מים כו' - ולא אמרינן קא מתקן מנא:

גמ' השתא דרבנן אמרת לא - איסור תחומין ופיקוח הגל דליכא למגזר אטו דאורייתא אמרת לא:

דאורייתא - רוכבין דאיכא למימר שמא יחתוך זמורה ועולה באילן דאיכא למימר שמא יתלוש דאורייתא מיבעיא ויש גמגום בדבר ונראה בעיני דלא גרסינן לה:

תוספות[עריכה]


בשעת גזרת המלכות שנו. ואע"פ שבטלה גזרת המלכות לא עבדינן כדמעיקרא אע"ג דזריזין מקדימין למצות דחיישינן שמא יחזור דבר לקלקולו ולפירוש הירושלמי ניחא טפי דמפרש שם שדמו האויבים שנתאספו לתקוע תרועת מלחמה ועמדו עליהם והרגום ולכך. תקנו תקיעות וברכות במוסף דכי חזו דקרו בקריאת שמע ומתפללין וקורין בתורה וחוזרין ומתפללין ותוקעין אמרי בנימוסייהו אינון עסקין כלו' בחוקיהם ובתורתם:

עין משפט ונר מצוה[עריכה]

מתוך: עין משפט ונר מצוה/ראש השנה/פרק ד (עריכה)

לה א ב מיי' פ"ג מהל' שופר הלכה ט , טור ושו"ע או"ח סי' תקצא סעיף ה:

לו ג מיי' פ"ג מהל' שופר הלכה ט , טור א"ח סי' תקצא:

לז ד ה ו טור א"ח סי' תקצא:

לח ז ח ט י מיי' פ"ג מהל' שופר הלכה ח , טור א"ח סי' תקצא:

לט כ מיי' פ"ג מהל' שופר הלכה י , טוא"ח סי' תקפה:

מ ל מיי' פ"ג מהל' חנוכה הלכה ו , טור ושו"ע או"ח סי' תקפד סעיף א:

מא מ מיי' פ"א מהל' שופר הלכה ד , טור ושו"ע או"ח סי' תקפו סעיף כא:

מב נ מיי' פ"א מהל' שופר הלכה ד , טור ושו"ע או"ח סי' תקפו סעיף כג:

מג ס מיי' פ"ב מהל' שופר הלכה ז , טוא"ח סי' תקפח:

מד[1] ע פ מיי' פ"א מהל' שופר הלכה ד , טור ושו"ע או"ח סי' תקפט סעיף ח:

  1. ^ יש דילוג על נר מצוה מ"ה. צע"ע -- ויקיעורך