שולחן ערוך אורח חיים תקפו כא
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקפו · כא · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
שופר של ראש השנה, פבאין מחללין עליו יום טוב אפילו בדבר שיש בו פגמשום שבות. פדכיצד? היה השופר בראש האילן או מעבר הנהר, ואין לו שופר אלא הוא, אינו עולה באילן פהואינו שט על פני המים כדי להביאו. פוועל ידי נכרי מותר, דהוי שבות דשבות
- (פירוש: איסור אמירה לנכרי באיסור דאורייתא הוא משום שבות, שאמרו חז"ל לשבות מזה אמירה לנכרי, ובאיסור דרבנן הוא שבות דשבות), ובמקום מצווה לא גזרו
- (ועיין לעיל סימן ש"ז).
מפרשים
מגן אברהם
(כג) שבות: משום די"ט עשה ול"ת הוא ואין עשה דשופר דחי ל"ת ועשה וחכמים השוו דבריהם לשל תורה והעמידו דבריהם במקום עשה: ואם נפל עליו גל של אבנים אסור לטלטל האבנים כדי ליטלו [טור גמ']:
באר היטב
(טו) שבות: ואם נפל עליו גל של אבנים אסור לטלטל האבנים כדי ליטלו. טור גמרא.
משנה ברורה
(פב) אין מחללין – משום דחילול יום טוב בעשה ולא תעשה, ושופר הוא רק עשה ואינו דוחה.
(פג) משום שבות – דחכמים השוו דבריהם לשל תורה, והעמידו דבריהם בשב ואל תעשה במקום עשה.
(פד) כיצד – והוא הדין שאין מביאין אותו מחוץ לתחום, ואין לילך חוץ לתחום כדי לשמוע קול שופר. והוא הדין כל איסור דרבנן, כגון נפל עליו גל אבנים, שאסור לטלטל האבנים כדי ליטלו. וכן אם צריך לתקן השופר בחתיכה וכדומה, דאסור על ידי עצמו[2] אפילו בכלי שאין דרך האומנים לתקן בו, דלא הוי בזה רק משום שבות, גם כן אסור.
(פה) ואינו שט על פני המים – ומטעם זה הוא הדין דאסור לעבור במברא שקורין פרא"ם או בספינה קטנה כדי להביא השופר או לתקוע שם. אכן אם אי אפשר בעניין אחר, דעת החיי אדם שמותר אם הגוי יעבירנה ואין הישראל מסייע כלל. ועיין בריש סימן תרל"ט מה שנכתוב בזה.
(פו) ועל ידי נכרי מותר דהוי – ולפי זה אפשר אפילו במקום שיש לו שופר, רק שאינו של איל, דמותר להביא על ידי נכרי שופר של איל, דמצווה באיל.
פירושים נוספים