רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה ג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר זמנים · הלכות מגילה וחנוכה · פרק שלישי · הלכה ו | >>
מפרשים על הרמב"ם: כסף משנה מגיד משנהשלימות: 0% משנה למלךשלימות: 0% לחם משנהשלימות: 0%

לשון הרמב"ם · מפרשי הרמב"ם

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים להלכה זו

נושאי כלים על הלכה זו: באתר הִיבּרוּ-בּוּקְס, באתר על התורה


רמב"ם[עריכה]

דפוס[עריכה]

ולא הלל של חנוכה בלבד הוא שמדברי סופרים אלא קריאת ההלל לעולם מדברי סופרים בכל הימים שגומרין בהן את ההלל. ושמנה עשר יום בשנה מצוה לגמור בהן את ההלל ואלו הן. שמנת ימי החג. ושמנת ימי חנוכה. וראשון של פסח ויום עצרת. אבל ראש השנה ויום הכפורים אין בהן הלל לפי שהן ימי תשובה ויראה ופחד לא ימי שמחה יתירה. ולא תקנו הלל בפורים שקריאת המגילה היא ההלל.

מפרשי הרמב"ם[עריכה]

השגות הראב"ד[עריכה]

  • אלא קריאת ההלל לעולם מדברי סופרים בכל הימים שגומרין - אמר אברהם: ויש בהן עשה מדברי קבלה "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" (ישעיה ל, כט).

כעת קיים בוויקיטקסט רק את פירוש הכסף משנה על הרמב"ם בשלמותו. חילקנו אותו לפרקים ולא לפי ההלכות הבודדות של הרמב"ם. יתר מפרשי הרמב"ם חסרים לנו בוויקיטקסט כרגע. מוזמנים להעלות את החומר אם הוא קיים בידכם. ראו בקטגוריה:מפרשי רמב"ם. תודה.



העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה כולל תוכן חדש (למעלה) ותוכן ישן (למטה).

יש לשלב ביניהם ואח"כ למחוק תבנית זו.


ולא הלל חנוכה בלבד, הוא שמדברי סופרים, אלא קריאת ההלל לעולם מדברי סופרים, בכל הימים שגומרין בהן את ההלל. ושמונה עשר יום בשנה, מצוה לגמור בהן את ההלל; ואלו הן--שמונת ימי החג, ושמונת ימי חנוכה, וראשון של פסח, ויום עצרת. אבל ראש השנה ויום הכיפורים, אין בהן הלל, לפי שהן ימי תשובה ויראה ופחד, לא ימי שמחה יתרה; ולא תיקנו הלל בפורים, שקריאת המגילה היא ההלל.


מגיד משנה[עריכה]

  • ולא הלל של חנוכה וכו' - בפירוש אמרו פ' היה קורא (ברכות יד.) מי אמרינן ק"ו: ק"ש דאורייתא- פוסק, הלל דרבנן- מבעיא, אלמא הלל דרבנן. ושם בסתם הזכירו, אלמא בכל זמן הוא דרבנן. ויש מפקפקין בזה ואומרים שיש ממנו מן התורה. והר"א ז"ל כתב בהשגות- אמר אברהם: ויש בהן עשה מדברי קבלה השיר הזה יהיה לכם כליל התקדש חג עכ"ל. ובאמת שבפרק ערבי פסחים (קיז.) אמרו שנביאים תקנו הלל על כל צרה שנגאלין ממנה, אבל לאמרו בימים קובעין מדבריהם הוא. ואע"פ שבערכין (י:) אותו פסוק אינו אלא לסמך ולדמיון, זה דעת רבינו והוא הנראה.
  • ושמונה עשר יום וכו' - מימרא בפ"ב בערכין (י:) ושם ביארו הטעם שהזכיר רבינו למה אין קורים בר"ה ויוה"כ ולא בפורים.

לחם משנה[עריכה]

  • ולא הלל של חנוכה בלבד וכו' - כתב ה"ה ז"ל: ויש מפקפקים בזה ואומרים שיש ממנן מן התורה. כלומר, ההלל של חנוכה הוא ודאי מדרבנן מפני דלא מפקינן ליה מהשיר יהיה לכם וכו' כדאמר בערכין (י:) אבל השאר דמפקינן להו מהאי קרא הוא מן התורה וז"א שיש ממנו מן התורה, ודעת רבינו ז"ל דהכל מדרבנן. וא"ת: קשה לכולהו, דאיך אמרו בפ"ד דתעניות (תענית כח:) אמר רבא: זאת אומרת הלילא דריש ירחא לאו דאורייתא- משמע דבחנוכה ובכל השאר הוי מן התורה כיוון דדחי מעמד. ויש לומר: דמאי דקאמר [לאו] דאורייתא, ר"ל אין לו סמך כלל בתורה - אבל כל השאר [מיקרי] מה"ת לדעת רבינו ז"ל משום דיש להם סמך מדברי קבלה בפסוק השיר יהיה לכם כליל התקדש חג. וחנוכה, אע"ג דלית ליה סמך, מ"מ נביאים תקנו לומר הלל בכל צרה והוי קצת סמך וכדכתב שם רש"י ז"ל.