עם טעמים:
לֹֽא־יָ֭שַׁבְתִּי עִם־מְתֵי־שָׁ֑וְא וְעִ֥ם נַ֝עֲלָמִ֗ים לֹ֣א אָבֽוֹא׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"לא", גם הסיר מעל פניו הדברים המונעים מן השלימות, "שלא ישבתי עם מתי שוא" שהם מסיתים ומדיחים בני אדם מעבודת ה' ע"י טענות של מינות, וגם "עם נעלמים" שהם אנשים הדבוקים בתאות עוה"ז והנאת העולם, "לא אבא" לבל אלמד ממעשיהם:
ביאור המילות
"נעלמים". נגזר משם עולם, השטופים בתאות העולם, ולפרושי נמצא ממנו הפעל, עלימו יתעלם שלג (איוב ו'):
(ד) לא ישבתי עם מתי כו'. גם אשר אמרתי (פסוק א) שהייתי בוטח בה' שלא אמעד מכאן ואילך בעון אשר חטא, הנה כי כן הוא, כי הלא אין אדם חוטא כי אם לאחד משתי סבות, או מפאת יצרו כי רע ומר הוא ומתגבר עליו, או מהתחבר לאנשים ריקים או רשעים. והנה על צד היצר הרע כבר אמרתי כי משועבד הוא אלי, כי התהלכתי באמתך כי בתומי הלכתי, וגם לענין התחבר עם אנשים אשר לא טובים גם זה אין לי, כי הלא כל ימי לא ישבתי עם מתי שוא המתעסקים בשוא הבלי העולם רק עם תופסי התורה. ועוד אהיה נזהר מכאן והלאה, כי גם עם נעלמים אשר אין נגלה בעצם אם הם מתי שוא שהם נעלמים ואדם מסתפק בהם, גם איתם לא אבא מכאן והלאה כי אשתמר מן הספק, באופן שלא אמעד. ואם כן אחר שעם מתי שוא שאינם מרעים לבריות ולא עם רשעים לשמים רק עוסקים בהבלי העולם, נשמרתי, כל שכן שלא אתחבר לרשעים כי שנואים הם אצלי, כי הלא (ה) שנאתי קהל מרעים שהם מרעים לבריות, ומכל שכן שעם רשעים לשמים שאשתמר ולא אשב עמהם, באופן שעל ידי כן לא אמעד:
או שיעור הכתוב שנושא קל וחומר ואומר, אם מתי שוא ונעלמים שהם קהל מרעים לבריות שנאתי, ואם כן ודאי שעם רשעים לשמים לא אשב כי קל וחומר הדברים:
