עם טעמים:
וַיַּרְעֵ֬ם בַּשָּׁמַ֨יִם ׀ יְֽהֹוָ֗ה וְ֭עֶלְיוֹן יִתֵּ֣ן קֹל֑וֹ בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
(יד) ושמא תאמר כי אין משם ראיה ששכינה למטה, כי אפשר כי היא על השמים ומשם שלח האש בתוך הברד, אבל אם היה מים לבדם תחלה לא היה מתהוה אחדות אש ומים כאחד באויר העולם הזה, לזה אמר וירעם כו' והוא כי הנה בתחלה נאמר נטה ידך על השמים ויהי ברד (שמות ט כב) ולא נאמר אש ואחר כך נאמר ויהי קולות אלקים וברד ואש מתלקחת כו' ולמה לא נזכרה בתחלה, אלא להורות כי בתחלה היה ברד ואחר הקולות נתהוה האש תוך הברד אחר שנשמעו הקולות למטה, שהוא בהגיע לאויר שיכול אדם לשמוע, וזהו אומרו וירעם בשמים ה' ועדיין לא היה אש בברד, כי אם שאחר כך כאשר עליון נתן קולו לישמע למטה באויר, אז היו ברד וגחלי אש. הוי אומר כי אין זה כי אם ששכינה גם היא למטה, ומהתפשטות נוגה נגדו היה הברד, כי לא שלט יסוד ביסוד זולתו נגד רצונו יתברך:
