לדלג לתוכן

מ"ג תהלים יח יג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג תהלים · יח · יג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מנגה נגדו עביו עברו ברד וגחלי אש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ עָבָיו עָבְרוּ בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִנֹּ֗גַהּ נֶ֫גְדּ֥וֹ
  עָבָ֥יו עָבְר֑וּ
    בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עברו" - טרישפאשנ"ט בלע"ז הברד בוקע ועובר על המצריים על ים סוף

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מנוגה - טעם עביו עברו עברו החוק הידוע ברוב.

ברד וגחלי אש - הוא כדמות ברזל השורף, גם ממית ברוח.

והטעם היראה והפחד בלב האויבים כשמוע קול הרעם.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מנגה נגדו עביו עברו ברד וגחלי אש:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"עביו עברו" - היו העבים מעבירים להשליך על האויב ברד וגחלי אש

"מנגה נגדו" - מחמת האורה שלפניו אשר הוא רוצה להאיר ולהושיע לי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יג-יד) "מנוגה נגדו", צייר שמתוך חשך סתרו תהל נוגה מנגד אור ה', ומזה יתהוה אש הברק, שעל ידו "עביו עברו ברד וגחלי אש", שהעבים התמלאו ברד מן הקרירות ע"י שהאש עלעקטרי יתפשט מן האדים, וגחלי אש ע"י התעוררות החום, והאש והקרירות יתפוצצון זה בזה, ועי"כ יתהוו רעמים עצומים וברקים נוראים, "עד שירעם בשמים ה'" תחת שנעשה שקט בארץ מן האש, התעורר האש והרעם בשמים, ששם "יתן העליון קולו עם ברד וגחלי אש", והוא נתון עתה בצרה חדשה:

ביאור המילות

"מנוגה". הוא האור הבא על גשם מן אור הזורח:
 

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יג)ומנוגה נגדו אשר הוא אור נוגה שנתפשט מנגדו יתברך אשר מלא כל הארץ כבודו, כאשר עביו הנזכרים עברו ממקומם למטה נעשו ברד וגחלי אש באויר, ולא כיבו המים את האש ולא הפשירה האש את הברד, הוי אומר כי אם שלהיות שכינה למטה שאין מקום פנוי בלא שכינה, כמו שאמרו ז"ל (שמות רבה א ט): "על מראת הסנה", על כן אין יסוד המים ולא יסוד אחר מושל על יסוד זולתו דרך טבע, באשר אין רצונו יתברך להניח הדבר אל הטבע, כי הלא בכל מקום אשר ימצא בו כל דבר מאיזה מהיסודות שם הוא יתברך, ולא ישלוט בו יסוד זולתו בטבע למשול בו:

<< · מ"ג תהלים · יח · יג · >>