קטגוריה:משלי ל לב
אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא וְאִם זַמּוֹתָ יָד לְפֶה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
אִם־נָבַ֥לְתָּ בְהִתְנַשֵּׂ֑א
וְאִם־זַ֝מּ֗וֹתָ יָ֣ד לְפֶֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
אִם־נָבַ֥לְתָּ בְ/הִתְנַשֵּׂ֑א וְ/אִם־זַ֝מּ֗וֹתָ יָ֣ד לְ/פֶֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
"אם נבלת בהתנשא" - אם נתנבלת ע"י חבירך שחירפך (ס"א על ידי דבורך שחרפת וגדפת) את עצמך סופך להנשא בדבר
"ואם זמות" - בלבך להתקוטט שים יד על פה ושתוקרלב"ג (כל הפרק)
"אם נבלת". ולאית ממצו' מה שתחקו' בו הנה הסבה בזה היא גאותך שנשענת על חכמתך שתמצאהו ולא הסתכלת תחלה אם יתכן לך לעמו' על אמתתו אם לאו אם היה שיתכן לך זה לא הכינו' תחלה מה שראוי שיהי' מוכן לך להעמידך על אמתת החקיר' ההיא או יהי' הרצון באמרו אם נבלת אם נפלת כי הגאוה בחכמ' היא סבת הנפיל' כמו שקר' ואם זמות יד לפה ר"ל שאם חשבת לחקו' בא' מהדרושים הגדולי' לא תמהר להכנס בזאת החקיר' מנע עצמך מזה עד התישבך אם יש לך פתח להכנס ממנו בזאת החקירה ואמ' יד לפה לפי המשל כי החושב לדב' אין ראוי שימה' עד שיתישב בדברי' ההם אם הם ראויי' אם לא אך ישי' ידו לפיו למנוע פיו מלדבר או ירצה בזה ואם חשבת מה שתצטר' בעבורו לשי' יד לפה והוא הטעו' שיקר' לך בהשג' הש"י אשר יביאך לכחש בה הנה סבת זה היה ג"כ בהתנשא כי גאותך סבב' לך להכנס בזאת החקיר' אשר אין לך דרך להשגת' ולזה הובילה אותך אל הטעו' הנפל' לכחש בש"י והנה אמר יד לפה בדמיון מ"ש איוב אם ארא' אור כי יהל וירח יקר הולך ויפת בסת' לבי ותשק ידי לפי וזה כי מי שנשתבש בכמו זה לא יוכל להוציא מפיו שבושו כי ישחיתוהו שאר האנשים המאמיני' בש"י ולפי זה הפי' שפירשנו עתה אשר הוא נכון לפי מחשבתי יהיה הרצון באמרו אם נבלת בהתנש' אם לאית למצוא מה שראוי שתמציאהו הנה זה הליאות יגיע לך בעבור התנשאך וגאותך בחכמה כי בעבור זה נשענת על חכמתך ולא הכינות תחלה לדרוש אשר תחקור בו מה שראוי שיובן להישיר אל השגתו וכן אם זמות וחשבת מה שתצטר' בעבורו לשים יד לפה שלא ידעו האנשים מום דעתך כי כחשת לאל ממעל והנה זה הגיע לך בעבור התנשאך בחכמתך ולזה השיאך לבך להכנס בחקירות אשר אין דרך להכנס בהם ואמנם היה שבקצת החקירו' הגדולו' ימצא לאדם פתח אחר היגיעה הרבה ובקצת לא ימצא לו פתח להכנס בהם ולזאת הסבה הישירנו שיתישב האדם תחלה בחקירות הגדולו' אם יש לו דרך להכנס בהם לפי שכמו שתמצ' בדברים הטבעיי' אשר ילכו מדרגות המותרו' שמקצת' יוציאו האדם תועלת ומקצתם לא יוציאו כי אם נזק כן הענין בשוה באלו ההשגות הגדולות ההולכות לפי מה שיחשוב במדרגת המותרות אשר אין ראוי שיפנה השכל אליהם וזה כי בקצת' ימצא אחר הישוב פתח ודרך להכנס בהם ויושגו בהם אחר היגיע' דברים היקרים מאד ובקצתם לא ימצא להם פתח להכנס בהם ויותר נפלא מזה כי כבר ימצאו דרושי' גדולים ויקרים מאד אפשריי ההשגה לאדם ודרושי' אחרי' למטה מהם לא ימצא לאדם פתח להכנס בהם והמשל כי האד' אין לו פתח להכנס בהם בו בידיעת ריבוע העיגול ר"ל האיך יעשה שטח מרובע שוה לשטח עגול ישר ויכנס בחקירו' גדולות ויקרות מזאת לאין שיעו' וזה ממה שיחייב לאדם התישבו' בדברים אשר יחקו' בהם אם יש לו פתח להשיגם אם לא בדרך שיתברר לו במלאכה מלאכה מהחכמות הדרושי' אשר אפשר לו להשיגם מהדרושים אשר אי אפשר בהם זה:
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"אם נבלת" - אם נעשית נבל, רוצה לומר, אם חרפך מי ובדיבורו עשה אותך לנבל, עם כל זה תהא אתה בהתנשאותך, רוצה לומר, אל תשיבו בקנטור ובקטטה וכדבר אחד הנבלים, רק שמור פתחי פיך כדרך אנשי המעלה.
"ואם זמות" - אם תהיה מלא ממחשבת קנטור וקטטה, שים יד לפה לסתמו בחזקה.
מצודת ציון
"בהתנשא" - מלשון התנשאות ורוממות.
"זמות" - ענין מחשבה.מלבי"ם (כל הפרק)
דרך הפשוט
"אם נבלת" אומר אל מלך אלקום העבד אשר מלך והוא הנבל אשר ישבע לחם, "האם נעשית נבל ע"י ההתנשאות" הלא היית נבל מקדם, "ואם זמות" שזממת למרוד באדוניך ושמת "יד לפה" לחרוש רעה בסתר, אבל דע.
דרך המושכל
(לב) "אם נבלת", אמר אגור אל איתיאל ואוכל, אם תראה כי תהיה נבל ותטה מדרך הטוב, זה בא בהתנשא, ע"י שתתנשא לחקור בגדולות ובנפלאות ממך, כמו שעשית בשאלותיך וחקירותיך במעשה בראשית ומציאת העולם, ואם זמות, ואם העמקת בזה במחשבות עמוקים בענינים אלה, יד לפה ואל תוציא מחשבותיך מן השפה ולחוץ:
תרגום מצודות: אם נעשית נבל, רוצה לומר: אם חרפך מי ובדיבורו עשה אותך לנבל, עם כל זה תהא אתה בהתנשאותך (ברוממותך) רוצה לומר, אל תשיבו בקנטור ובקטטה וכדבר אחד הנבלים, רק שמור פתחי פיך כדרך אנשי המעלה;
ואם זמות (אם תהיה מלא ממחשבת קנטור וקטטה), שים יד לפה לסתמו בחזקה.
תרגום ויקיטקסט: אם נבלת, נשחקת והתעייפת בתפקידך כנשיא ומנהיג הציבור, ואם זמות, שקעת במחשבות עמוקות מרוב עייפות וחוסר-ריכוז - שים יד לפה, קח הפסקה מדיבורים ונאומים, אכול דבר-מה, וחזור לתפקידך רענן -
/ אם נבלת, הושפלת ע"י אדם שניבל את פיו כלפיך, בה - באותה השפלה - תינשא ותראה את גדולתך; ואם זמות - התמלאת במחשבות כעס ונקם - שים יד לפה ואל תגיב להשפלה -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ל לב.
דקויות
לפי רוב המפרשים, הפסוקים 32-33 באים להזהיר את האדם שלא להגיב על עלבונות, כי הדבר עלול לגרום למריבות; בדומה ל(משלי כה ח): "אַל תֵּצֵא לָרִב מַהֵר..."*. המפרשים הסבירו את המילים בפסוק בכמה דרכים:
נבלת -
1. מלשון ניבול פה, כמו ב(ישעיהו ט טז): "...כִּי כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרַע, וְכָל פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה...", "אם מישהו ניבל את פיו כלפיך": "אם נתנבלת ע"י חבירך שחירפך" (רש"י, ודומה לזה הגאון מווילנה)
2. מלשון נָבָל, אדם בזוי ופחות: "אם נעשית נבל, רוצה לומר, אם חרפך מי ובדיבורו עשה אותך לנבל" (מצודת דוד).
3. מלשון נַבְלוּת, בושה ובזיון: "כל המנבל עצמו על דברי תורה - סופו להתנשא" (רב שמואל בר נחמני, בבלי ברכות סג:; וכן רב פפא, נידה כז.); "מי גרם לך להתנבל בדברי תורה - על שנישאת בהן עצמך" (נאמר על לוי בר סיסי, ירושלמי יבמות פי"ב ה"ו).
בהתנשא -
1. תיאור תוצאה: אם נבלת = הושפלת וספגת ביזיון כדי להימנע ממריבה, "סופך להנשא בדבר" (רש"י, ע"פ בבלי ברכות סג: נידה כז.), בסופו של דבר תינשא, תזכה לכבוד (ייתכן שקראו את המילה "בהתנשא" כשתי מילים - "בָּהּ תִּנָּשֵׂא", בזכותה תהיה לך התנשאות).
2. הנחיה מעשית: אם נבלת = הושפלת, הישאר בהתנשאותך, אל תרד לרמה של זה שהשפיל אותך (מצודת דוד). לפי פירוש זה, ההקבלה בין שני חצאי הפסוק מדוייקת יותר - שניהם נותנים הנחיות מעשיות: "אם נבלת - התנשא, ואם זמות - שים יד על פה".
3. תיאור סיבה: אם נבלת, "הוא מחמת שרצית להתנשא" = להתגאות (הגאון מווילנה, ע"פ ירושלמי יבמות פי"ב ה"ו).
זמות -
מלשון מזימה, מחשבה רעה; אם הלב שלך מלא במחשבות על נקמה בזה שהשפיל אותך -
יד לפה -
ביטוי המציין שתיקה, כמו ב(שופטים יח יט): "וַיֹּאמְרוּ לוֹ 'הַחֲרֵשׁ! שִׂים יָדְךָ עַל פִּיךָ וְלֵךְ עִמָּנוּ...!'". אם אתה מרגיש שהלב שלך מלא במחשבות רעות ומזימות, קח את עצמך בידיים ועשה מאמץ מיוחד להתחזק ולשמור על עצמך, כדי שלא תדבר דברים שתתחרט עליהם (מצודת דוד, רש"י, הגאון מווילנה).
---
ולענ"ד, על-פי ההקבלה לעצת יתרו יש לפרש אחרת לגמרי. הפסוקים 32-33 באים להזהיר את מנהיג הציבור מפני עבודה מאומצת מדי העלולה להביא לשחיקה. לפי זה גם המילים בפסוק מתפרשות אחרת לגמרי:
נבלת - מלשון נְבִילָה, קמילה ושחיקה, כמו ב(שמות יח יח): "נָבֹל תִּבֹּל".
בהתנשא - תיאור סיבה: נבלת בגלל שאתה בתפקיד רם ונישא, אתה נשיא העוסק מהבוקר עד הערב בהנהגת הציבור.
זמות - הביטוי מזימה בספר משלי מציין מחשבה עמוקה, לא דווקא לרעה, כמו ב(משלי א ד): "לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה, לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה"*. ראשו של הנשיא מלא במחשבות עמוקות ומתישות על עסקי הציבור.
יד לפה - ביטוי המציין אכילה, כמו ב(משלי יט כד): "טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת, גַּם אֶל פִּיהוּ לֹא יְשִׁיבֶנָּה"*.
הקבלות
1. יתרו, חותן משה, הגיע לבקר את משה במדבר, וראה את התור הארוך המשתרך מחוץ ללשכה שלו, (שמות יח יד): "וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב". הוא חשש שמשה עלול להישחק ולנבול, (שמות יח יח): "נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ, כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ!", ונתן לו עצה: אם נבלת בגלל שאתה נשיא העם - מנה לך שרים שיעזרו לך וישאו איתך בנטל, וכך תוכל לשים יד לפה - לתת מנוחה לפה שלך העסוק בדיבורים, וכן לתת דבר-מאכל לפיך.
2. הפסוקים הקודמים (פסוקים 29-31) המליצו למנהיג המרגיש כוח וגבורה לנהוג בבטחון עצמי וללא היסוסים, (משלי ל לא): "וּמֶלֶךְ אַלְקוּם עִמּוֹ"*. הפסוקים שלנו ממליצים למלך המרגיש חולשה ועייפות לקחת 'פסק זמן' לעצמו.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי ל לב"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.