מדרש משלי (בובר) ל כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מדרש משלי (בובר) · ל כט · >>

(משלי ל כט): "שלושה המה מיטיבי צעד, וארבעה מיטיבי לכת" - ואלו הן:

  • (משלי ל ל): "ליש גיבור בבהמה, ולא ישוב מפני כל" - למה לא ישוב מפני כל? שאינו מתבייש.
  • (משלי ל לא): "זרזיר מתניים או תיש" - מה הזרזיר הזה הולך ואינו תמה, כך כל מלכות שהיא עומדת - אין אתה יכול לעמוד לפניה.

...

  • (משלי ל ל): "ליש גיבור" - זה בבל, שנאמר (ירמיהו ד ז): "עלה אריה מסובכו".
  • (משלי ל לא): "זרזיר מתניים או תיש" - זה מדי, כשם שהתרנגול קורא בלילה ומעיר לבני אדם, כך אחשורוש, שנאמר (אסתר ו א): "בלילה ההוא".
  • (משלי ל לב): "אם נבלת בהתנשא" - זה יון, שגזרו לבטל נשותיהן של ישראל, כמד"א כמה דאת אמר - כמו שאתה אומר (בראשית לד ז): "כי נבלה עשה בישראל".
  • (משלי ל לג): "כי מיץ חלב יוציא חמאה" - זה אדום, שלא זכה למלכות אלא בזכות אברהם, שנאמר (בראשית יח ח): "ויקח חמאה וחלב".

[1]חמשה פעמים ראה שלמה את המלכויות.


ד"א דבר אחר - פירוש נוסף:

(משלי ל לב): "אם נבלת בהתנשא" - אמר רבא, ואיתימר רב שמואל בר נחמני: אם ניבל אדם עצמו על דברי תורה - מתנשא, "ואם זמות - יד לפה".

(משלי ל לג): "כי מיץ חלב יוציא חמאה וגו'" - רבי ינאי דרש את הפסוק הזה:

  • "כי מיץ חלב יוציא חמאה" - במי אתה מוצא חמאה של תורה, במי שהוא מוציא כל חלב שינק משדי אמו.
  • "ומיץ אף יוציא דם" - כל הכועס עליו רבו פעם ראשונה ושניה ושותק, זוכה להבחין בין דם לדם, בין דם טמא לדם טהור.
  • "ומיץ אפיים יוציא ריב" - כל הכועס עליו רבו פעם ראשונה ושניה ושותק, זוכה להבחין בין דיני ממונות לדיני נפשות.

הערות ותקונים

  1. ^ (לח) חמשה פעמים ראה שלמה את המלכויות - זה לשון רש"י בפירושו למשלי ל לא: "ומדרש אגדה, חמש פרשיות אלו של ארבע ארבע דברים כנגד ארבע מלכויות, לפי שנתאמצה ממשלתן על ישראל בעוון שעברו על חמשה חומשי תורה, הזכירם חמשה פעמים".

<< · מדרש משלי (בובר) · ל כט · >>