קטגוריה:משלי ל כט
שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
שְׁלֹשָׁה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד וְאַרְבָּעָה מֵיטִבֵי לָכֶת.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
שְׁלֹשָׁ֣ה הֵ֭מָּה מֵיטִ֣יבֵי צָ֑עַד
וְ֝אַרְבָּעָ֗ה מֵיטִ֥בֵי לָֽכֶת׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
שְׁלֹשָׁ֣ה הֵ֭מָּה מֵיטִ֣יבֵי צָ֑עַד וְ֝/אַרְבָּעָ֗ה מֵיטִ֥בֵי לָֽכֶת׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
רלב"ג (כל הפרק)
והמשל הב' זכר בו "ג' הנה מטיבי צעד", ר"ל שהם ממהרי התנועה לכל הדברים מזולת שיבררו הראוי מהבלתי ראוי, "וד' הם מטיבי לכת" בדמיון הקודם בג' הראשונים. והנה הבדיל הד' מן הג' להתיחסו יותר אל הנמשל, והוא העשיר בדעת המתחכם יותר מהראוי לו:
מלבי"ם (כל הפרק)
דרך הפשוט
(כט-לא) "שלשה", המשל הרביעי המליצו על העבד שמלך שהיה שמו מלך אלקום, והוא לא היה לא גבור ולא בעל תחבולות יודע ציד לצוד את העם בערמתו, רק נדמה כתיש שמהלך בראש העדר ע"י שהוא הזכר והצאן צאנו הם נקבות, כן גבר ע"י אשתו וע"י שהוא בעלה, ואמרו המושלים "ששלשה המה מטיבי צעד, הליש" מולך על הבהמות מפני גבורתו שהוא "גבור בבהמה", והזרזיר ימלוך ע"י שהוא קל המרוץ ויודע לצוד ציד וימלוך ע"י "מתניו, והתיש" הוא השלישי שהוא ג"כ מטיב צעד ללכת בראש, "ועמו" משתתף "מלך אלקום", שהוא מטיב לכת עם התיש, שהוא תיש כמוהו ההולך בראש העדר לא מפני מעלותיו רק מפני שהוא תיש וי"ל נשים שעל ידם הגיע להיות בראש:
דרך המושכל
(כט) "שלשה המה מטיבי צעד בדרך המצות", והרביעי הוא מטיב לכת בתהלוכות העיון והשגת האמתיות:
תרגום מצודות: כמו שאלה השלשה המה צועדים (הולכים) בטוב, ר"ל בבטחון והצלחה, כן הרביעי הוא מן המטיבים ללכת ודומה להם בבטחון והצלחה -
תרגום ויקיטקסט: ישנם שלושה יצורים אשר מטיבים את צעדם (צעדיהם נעשים טובים ומוצלחים יותר); וארבעה אשר מטיבים את הליכתם:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ל כט.
דקויות
הפסוקים הקודמים דיברו על ארבעה יצורים קטנים וחלשים*. הפסוקים שלנו מדברים על ארבעה יצורים גיבורים וחזקים. המאפיין העיקרי של יצורים אלה הוא שהם לא ישובו מפני כל - הם פועלים בביטחון עצמי וללא היסוס.
מה המסר המעשי?
1. עצה למלך - כדי להצליח בהליכתו, עליו ללמוד מהאריה, הזרזיר והתיש, שהם גיבורים ואינם נסוגים לעולם: "מטיבי צעד - הולכים ומצליחים בגבורתם" (רש"י); "שלושה עזים הם" (הגאון מווילנה); "ולמד דעת, שאין למלך ללכת בטח למלחמה ולעזוב הדבר אל המקרה, אם לא כשימצא בעצמו גבורה, אז יבטח ויצליח ע"פ הרוב, כמו אלו, שע"י שמוצאים גבורה בעצמם, הולכים בטח ומצליחים" (מצודת דוד).
המלך כמובן צריך להתייעץ, ולא לסמוך רק על השכל שלו, שהרי, (משלי כח כו): "בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הוּא כְסִיל, וְהוֹלֵךְ בְּחָכְמָה הוּא יִמָּלֵט"*. אבל לאחר שהחליט, עליו לבצע את ההחלטה בבטחון, ולא לסגת מתוך פחד מהתנגדויות.
2. עצה לאדם הפשוט - שלא לנסות למרוד במלך, שהרי המלך הוא כמו אריה, כלב ציד או תיש, ואי אפשר לעמוד מולו (רס"ג; ראיתי ב'דעת מקרא'). רעיון דומה נמצא בפסוקים נוספים בספר משלי, למשל (משלי כ ב): "נַהַם כַּכְּפִיר אֵימַת מֶלֶךְ, מִתְעַבְּרוֹ חוֹטֵא נַפְשׁוֹ"*.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי ל כט"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.
