קטגוריה:משלי ל טז
שאול ועצר רחם ארץ לא שבעה מים ואש לא אמרה הון
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
שְׁאוֹל וְעֹצֶר רָחַם אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַּיִם וְאֵשׁ לֹא אָמְרָה הוֹן.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
שְׁאוֹל֮ וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם
אֶ֭רֶץ לֹא־שָׂ֣בְעָה מַּ֑יִם
וְ֝אֵ֗שׁ לֹא־אָ֥מְרָה הֽוֹן׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
שְׁאוֹל֮ וְ/עֹ֪צֶ֫ר רָ֥חַם אֶ֭רֶץ לֹא־שָׂ֣בְעָה מַּ֑יִם וְ֝/אֵ֗שׁ לֹא־אָ֥מְרָה הֽוֹן׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
רלב"ג
הא' היא "שאול", והיא ההיולי הראשון, ודמהו אל המטה המוחלט להיות מציאותו החסר שבמציאות היסודיות, והוא מבואר שלא ישבע בלבישתו הצורות אחת אחר אחת. וכן "עוצר רחם", והוא ההריון, כי אז יעצור הזרע ברחם ועוצר פי רחם, והוא לא ישבע מצד טבעו, כי תמיד יבקש ההריון. וכן "הארץ לא שבעה מים" לזון הצמחים, כי אם ימטר עליה תצטרך אחר זה למטר, וזה תמיד לא יכלה; או ירצה בזה והוא יותר נכון כי תמיד יתהוו המים בבטנה, לא יסורו מלהתהווה במקורותיה. ואולם הד' היא היותר דומה לזה הענין הנמשל, ולזה הבדילה מהשאר, והיא "האש שלא אמרה הון", כל מה שיתמיד להמצא אצלו מה שאפשר שיבער בו האש. וכן הענין באלו הדעות הנפסדות אשר יקרו מפני הדלות בדעות, כי הם לא יסורו מלהשחית האנשים, כל מה שהתמיד להמצא חסר דעת יתכן שיטעה בהם:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
והנה שלשת המשפטים ההנה מתמידות:
"שאול" - הוא הקבר, אשר לא תשבע מפגרים מתים אשר ימותו בחורים, או צאצאיהם לעיניהם.
"ועוצר רחם" - כמה נמצא אשר נעצרה רחם האשה ולא תוליד בנים, והמה הולכים ערירים.
"ארץ" - רבות פעמים ירד הגשם בשיעור מיעוט, ואין די בו להשביע צמאת הארץ, ובני אדם כלים ברעב;
"ואש" - רוצה לומר, אחר מות האדם נשפט הוא במיני אש הגיהנם, והיא שורפת והולכת, כי לא תכבה ולא תאמר די.
מצודת ציון
"ועוצר רחם" - מניעת ההריון, וכן (בראשית כ): "כי עצור עצר ה' בעד כל רחם".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"שאול ועוצר רחם", ע"כ נענשו ע"י השאול של ממשלת הרחם, היינו ממשלת נשי המלך אשר הרחיבה כשאול נפשה לבלע ולהשחית, וגם ע"כ חלו בם עונשים אחרים השגחיים, והוא "ארץ לא שבעה מים" מה שהיה עצירת גשמים, "ואש לא אמרה הון" שאכלה אש בכל עריהם:
דרך המושכל
(טז) "שאול", השתי בנות שאומרות הב הב, הן שאול ועוצר רחם, ר"ל ההויה וההפסד המוטבע בחומר, שהשאול הוא ההפסד, וממשלת הרחם הוא ההויה המולידה מרחמה את כל, והן השתי בנות שע"י יתהוה כל הוה, כי אין הויה כי אם בהפסד, והשלש אשר לא תשבענה, היא ארץ לא שבעה מים, ר"ל הג' יסודות עפר מים רוח, שהם מתמזגות ומתהפכות תמיד זל"ז, והנה יסוד הרוח והמים ידוע שהם מעורבים זב"ז, כי המים מורכבים משני יסודות אויריים ויש בהם ע"ט חלקים יסוד אויר חמוצי (זויערשטאף) וי"א חלקים אויר ממית (שטיקשטאף) וגם האויר מורכב מהם רק באופן אחר, שאין בו אויר חמוצי כ"כ כנודע בחימיאה, והם מתהפכים תמיד כידוע. ומודיע שגם יסוד העפר שהוא היסוד השלישי ארץ לא שבעה מים, הוא בולע אל תוכו את יסוד המים עם יסוד הרוח שבו, והם ג"כ מתהפכים זל"ז, והרביעי הוא אש לא אמרה הון, שהוא יסוד האש המהתך את כולם והוא הפועל הגדול בעולם ההויה וההפסד, והם יסודי הבריאה לדעת עלוקה, בצירוף השתי בנות שאומרות הב הב ומהוים ומפסידים את הכל:
ביאור המילות
דרך הפשוט
"עצר רחם". ממשלת הרחם, כמו יורש עצר (שופטים י"ח), וקורא הזונה בשם רחם, כמ"ש ישכחהו רחם (איוב כ"ד):
תרגום מצודות: והנה שלשת המשפטים ההנה מתמידות:
שאול - הוא הקבר, אשר לא תשבע מפגרים מתים אשר ימותו בחורים, או צאצאיהם לעיניהם;
ועוצר רחם - כמה נמצא אשר נעצרה רחם האשה ולא תוליד בנים, והמה הולכים ערירים;
ארץ - רבות פעמים ירד הגשם בשיעור מיעוט, ואין די בו להשביע צמאת הארץ, ובני אדם כלים ברעב;
ואש - רוצה לומר, אחר מות האדם נשפט הוא במיני אש הגיהנם, והיא שורפת והולכת, כי לא תכבה ולא תאמר די.
תרגום ויקיטקסט: - אותן בנות, שאינן שבעות לעולם, יגיעו בסוף לשאול (התאבדות) ועוצר רחם (עקרות), שתיית אלכוהול כמו ארץ אשר לא שבעה מים, וואנדאליזם והרס כמו אש אשר לא אמרה הון (די) -
/ - ארבעה אמצעים יש לרשויות מוצצות-הדם לפגוע באזרחים: שאול (הוצאות להורג), עוצר רחם (אונס נשים), ארץ לא שבעה מים (גזל אוצרות טבע), ואש לא אמרה הון (שריפות והרס).
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ל טז.
דקויות
לא אמרה הון
בפסוקים 15-16 נאמר "לא אמרו/אמרה הון", והביטוי מקביל ל"לא תשבענה/שבעה". אבל מה הקשר בין הוֹן (עושר) לבין שביעה?
1. לפי רוב המפרשים, "הון - עניינו די והרבה, וכן ייאמר על ריבוי הממון" (מצודת ציון, וכן רש"י). גם במקומות אחרים בתנ"ך, הביטוי רב לכם משמעו "מספיק! די!", למשל ב(דברים ב ג): "רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה" (ע"פ דעת מקרא).
2. בערבית, הוֹן = כאן; לפי זה, הביטוי "הון" משמעו "עד כאן!" (תלמיד בשיעור "ספר משלי" של נילי סמט, אונ' בר-אילן).
הקבלות
עוצר רחם
בין הארבע שאינן שבעות יש גם עוצר רחם, ביטוי שאפשר לפרש בכמה דרכים:
1. עוצר רחם = עצירת ההולדה, עקרוּת, כמו ב(בראשית כ יח): "כִּי עָצַר עָצֹר ה' בְּעַד כָּל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ" (מצודת ציון; וכן דעת מקרא פירוש ראשון). עקרוּת היא אחת המגפות הקיימות בכל דור ודור, "כמה נמצא אשר נעצרה רחם האשה ולא תוליד בנים, והמה הולכים ערירים" (מצודת דוד), וכביכול היא אינה שבעה. גם האישה, שרחמה נעצרה, אינה שבעה מהולדה, ואומרת כל הזמן, כרחל ליעקב, (בראשית ל א): "הָבָה לִּי בָנִים, וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי".
פירוש זה מתאים ל([[{{{2}}}]]): "{{{1}}}" (רמ"ד ואלי).
פירוש זה מתאים למשל בדואי עממי הדומה מאד לפסוקנו: "ארבעה מא ישבעו מן ארבעה: אלעין מן אנדר, אלאד'ן מן אלח'כר, אלארד מן אלמטר, ולאנת'ה מן אד'כר", כלומר: "ארבעה לא ישבעו מארבעה - העין לא תשבע מראות; האוזן לא תשבע משמועות; האדמה לא תשבע מהמָטָר (הגֶשֶם); והאישה לא תשבע מהזָכָר (הגֶבֶר)" (מתוך: המשל והפתגם כמשקפי התרבות הבדואית). ומעניין שבמקום שאוֹל בפסוקנו, נמצאת עין במשל הבדואי, בהתאם להקבלה ב(משלי כז כ): "שְׁאוֹל ואבדה[וַאֲבַדּוֹ] לֹא תִשְׂבַּעְנָה, וְעֵינֵי הָאָדָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה"*.
- אולם, לא נראה שהמילה עוצר מתארת תשוקה מינית.
3. אפשר לשלב את פירושים 1 ו-2: עוצר רחם היא עצירת ההולדה באופן מלאכותי, ע"י אמצעי מניעה. אמצעי מניעה טבעיים היו ידועים לנשים גם בעת העתיקה; נשים שהשתוקקו לכך, יכלו לעצור את רחמן באופן טבעי כדי שיוכלו לקיים יחסי-מין בלי הגבלה.
4. לדעתי יש לפרש את הביטוי ע"פ הקבלה לשירת ה"ניצחון" הדמיונית של אם סיסרא, (שופטים ה ל): "הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שְׁלַל, רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר". רַחַם שם הוא כינוי משפיל לאישה שבויה, הנאנסת על-ידי הגברים השוֹבִים. לפי זה, הביטוי עוצר רחם מציין כאן אונס המתבצע ע"י העלוקות מהפסוק הקודם - רשויות השלטון הזר. וייתכן שיש כאן רמז ל"חוק הלילה הראשון".
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי ל טז"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.