קטגוריה:ישעיהו ז ד
ואמרת אליו השמר והשקט אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה בחרי אף רצין וארם ובן רמליהו.
וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִשָּׁמֵר וְהַשְׁקֵט אַל תִּירָא וּלְבָבְךָ אַל יֵרַךְ מִשְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים הָאֵלֶּה בׇּחֳרִי אַף רְצִין וַאֲרָם וּבֶן רְמַלְיָהוּ.
וְאָמַרְתָּ֣ אֵ֠לָ֠יו הִשָּׁמֵ֨ר וְהַשְׁקֵ֜ט אַל־תִּירָ֗א וּלְבָֽבְךָ֙ אַל־יֵרַ֔ךְ מִשְּׁנֵ֨י זַנְב֧וֹת הָאוּדִ֛ים הָעֲשֵׁנִ֖ים הָאֵ֑לֶּה בׇּחֳרִי־אַ֛ף רְצִ֥ין וַאֲרָ֖ם וּבֶן־רְמַלְיָֽהוּ׃
וְאָמַרְתָּ֣ וְ - ו' החיבור
אָמַרְתָּ֣ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqq2ms אֵ֠לָיו אֵ֠לָי - מילת יחס
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp3ms הִשָּׁמֵ֨ר הִשָּׁמֵ֨ר - פועל, נפעל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 8104
מורפ': HVNv2ms וְהַשְׁקֵ֜ט וְ - ו' החיבור
הַשְׁקֵ֜ט - פועל, הפעיל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/8252
מורפ': HC/Vhv2ms אַל אַל - מילית, שלילה
צורת יסוד: 408
מורפ': HTn־תִּירָ֗א תִּירָ֗א - פועל, קל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3372
מורפ': HVqj2ms וּלְבָבְךָ֙ וּ - ו' החיבור
לְבָבְ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/3824
מורפ': HC/Ncmsc/Sp2ms אַל אַל - מילית, שלילה
צורת יסוד: 408
מורפ': HTn־יֵרַ֔ךְ יֵרַ֔ךְ - פועל, קל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7401
מורפ': HVqj3ms מִשְּׁנֵ֨י מִ - מילת יחס
שְּׁנֵ֨י - תואר, מספר מונה, זכר, זוגי, נסמך
צורת יסוד: m/8147
מורפ': HR/Acmdc זַנְב֧וֹת זַנְב֧וֹת - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 2180
מורפ': HNcmpc הָאוּדִ֛ים הָ - מילית, ה' הידיעה
אוּדִ֛ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/181
מורפ': HTd/Ncmpa הָעֲשֵׁנִ֖ים הָ - מילית, ה' הידיעה
עֲשֵׁנִ֖ים - תואר, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/6226
מורפ': HTd/Aampa הָאֵ֑לֶּה הָ - מילית, ה' הידיעה
אֵ֑לֶּה - כינוי גוף, רומז, משותף, רבים
צורת יסוד: d/428
מורפ': HTd/Pdxcp בָּחֳרִי בָּ - מילת יחס
חֳרִי - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/2750
מורפ': HR/Ncmsc־אַ֛ף אַ֛ף - מילית, חיוב
צורת יסוד: 639
מורפ': HTa רְצִ֥ין רְצִ֥ין - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 7526
מורפ': HNp וַאֲרָ֖ם וַ - ו' החיבור
אֲרָ֖ם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: c/758
מורפ': HC/Np וּבֶן וּ - ו' החיבור
בֶן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/1121 a
מורפ': HC/Ncmsc־רְמַלְיָֽהוּ רְמַלְיָֽהוּ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 7425
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וְאָמַרְתָּ֣ מונח (משרת, דרגא 5) אֵ֠לָיו תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)
הִשָּׁמֵ֨ר קדמא (משרת, דרגא 5) וְהַשְׁקֵ֜ט גרש (שליש, דרגא 4)
אַל־תִּירָ֗א רביעי (משנה, דרגא 3)
וּלְבָבְךָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אַל־יֵרַ֔ךְ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
מִשְּׁנֵ֨י קדמא (משרת, דרגא 5) זַנְב֧וֹת דרגא (משרת, דרגא 5) הָאוּדִ֛ים תביר (משנה, דרגא 3)
הָעֲשֵׁנִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
הָאֵ֑לֶּה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
בָּחֳרִי־אַ֛ף תביר (משנה, דרגא 3)
רְצִ֥ין מרכא (משרת, דרגא 5) וַאֲרָ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
וּבֶן־רְמַלְיָֽהוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: הִשָּׁמֵר שב על שמריך, שב בשקט וְהַשְׁקֵט, אַל תִּירָא, וּלְבָבְךָ אַל יֵרַךְ מִשְּׁנֵי זַנְבוֹת הקצה שנשאר מ- הָאוּדִים המקלות הָעֲשֵׁנִים מעלים עשן בסוף שימושם, ללא אש הָאֵלֶּה, בָּחֳרִי אַף הבאים בחרי אף, בכעס רְצִין וַאֲרָם המלך רצין ועמו ארם וּבֶן רְמַלְיָהוּ.
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"זנבות" - מלשון זנב
"האודים" - הם העצים שמנדנדין בהם האש לישבו על מקומו ונשרף מעט מעט על ידי החתיה באש וכשחוזר להיות קטן ואינו ראוי עוד להאחז ביד משליכים אותו ומעלה עשן רב וזהו נקרא זנב האוד וכן כאוד מוצל משרפה (עמוס ד)
מצודת דוד
"ובן רמליהו" - פי' עם אפרים כמ"ש רצין וארם וסמך על המבין
"בחרי אף" - הבאים בחרי אף
"רצין" - עכשיו מפרש מי הם האודים
"השמר והשקט" - השמר מעשות מלחמה והשקט לבך אל תירא ואל יבוא מורך בלבבך
"זנבות האודים" - שהמה כמו האודים האלה שאין בהם כח לבער אלא לעשן כך אין כח בידם לעשות לך מאומה רע רק העם מפחידיםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"והשקט", ברוחך.
"אל תירא", מן האויב "ולבבך אל ירך", מעצמך (כמי שסבל רעות רבות שנעשה רך לב בטבע), "משני זנבות האודים", המשיל מחנה ארם ומחנה אפרים "לשני זנבות אודים עשנים", ר"ל אינם עץ חזק רק אוד אשר שני קצותיו אכלה האש, וגם לא ידמו כאמצעו של אוד שלא שלט בו האש רק כזנבות האוד וקצהו, וגם לא כאוד בוער באש שיוכל לשרוף הנוגע בו, רק כאוד שנכבה ומעלה עשן, שאינו יכול לסבב רק כאב עינים לבד, וגם אינו מתעשן ע"י אש, כי הוא מתעשן, "בחרי אף רצין וארם", ע"י חרי אף רצין, ור"ל אינו מתעשן ע"י אף ה' כענין אשור שבט אפי רק על ידי אף בני אדם להבל נדמו:
ביאור המילות
"השמר". הטעם מלרע ובכ"מ מלעיל כי נסוג אחור ע"י מלת לך שבא אחריו:
"אל תירא ולבבך אל ירך". וכן איש הירא ורך הלבב. ירא, מפני אויב. רך הלב, בטבע:
"זנבות". שפולו של דבר וקצהו הפחות:
"ואוד". עץ אחזה בו האש. וב' בחרי. הוא ב' הכלי:
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "ישעיהו ז ד"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.