ביאור:ישעיהו ז כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




ההרים אשר במעדר יעדרון[עריכה]

(ישעיהו ז כג): "כָל מָקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם אֶלֶף גֶּפֶן בְּאֶלֶף כָּסֶף - לַשָּׁמִיר וְלַשַּׁיִת יִהְיֶה"

(ישעיהו ז כד): "בַּחִצִּים וּבַקֶּשֶׁת יָבוֹא שָׁמָּה, כִּי שָׁמִיר וָשַׁיִת תִּהְיֶה כָל הָאָרֶץ"

(ישעיהו ז כה): "וְכֹל הֶהָרִים אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן - לֹא תָבוֹא שָׁמָּה יִרְאַת שָׁמִיר וָשָׁיִת, וְהָיָה לְמִשְׁלַח שׁוֹר וּלְמִרְמַס שֶׂה"

הנבואה מציגה שלושה סוגים של שדות -

  • בפסוק כג - כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף - לשמיר ולשית יהיה (שמיר ושית = עשבים שוטים).
  • בפסוק כד - כל הארץ - תהיה גם-כן שמיר ושית.
  • ובפסוק כה - כל ההרים אשר במעדר יעדרון - לא תבוא שמה יראת שמיר ושית.

פירוש מעניין לפסוק זה מצאתי ב דו"ח החברה לחקר פלשתינה משנת 1894, עמ' 191-195 . החוקר מתאר את היחס לקרקעות בכפרים המסורתיים, לפני שהשלטון העות'מאני קלקל את המנהגים.

  • האדמות הסמוכות לבתי הכפר, ששימשו בעיקר לגנים וכרמים, היו בבעלות פרטית של אזרחים, "מֻלְכְּ";
  • האדמות הגדולות יותר, ששימשו כשדות תבואה, היו בבעלות של הכפר, וחולקו בין אזרחי הכפר שהיו להם שוורים ומחרשה. כל צמד שוורים ומחרשה זיכה את בעליו בחלקה בגודל של פדאן אחד (= שטח שאפשר לחרוש בצמד שוורים ביום אחד);
  • והאדמות הסלעיות, שאי אפשר לחרוש בהן, ניתנו לאזרחים העניים, שאין להם צמד שוורים ומחרשה; והם עיבדו אותן בעצמם, בעזרת מעדרים.

מסתבר שגם ביהודה של ימי ישעיהו היו מנהגים דומים, אולם הייתה גם תופעה של גזל ומניעת קרקעות מהעניים, (ישעיהו ה ח): "הוֹי מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת, שָׂדֶה בְשָׂדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם, וְהוּשַׁבְתֶּם לְבַדְּכֶם בְּקֶרֶב הָאָרֶץ"( פירוט ).

ישעיהו ניבא, שדווקא הקרקעות של העניים הן שיישארו שמישות:

  • הקרקעות היקרות, הפרטיות, שעליהם נהגו לשתול אלף גפן באלף כסף - יתמלאו בעשבים שוטים, שמיר ושית;
  • גם כל שאר הארץ, כל הקרקעות החקלאיות, יתמלאו בעשבים שוטים;
  • ורק ההרים אשר במעדר יעדרון, הקרקעות הסלעיות והקשות שניתנו לעניים, לא תבוא שמה יראת שמיר ושית, והעניים יוכלו לשלוח את השור היחיד ואת השה היחיד שלהם לאכול שם

מקורות ופירושים נוספים[עריכה]

"וכל ההרים - אשר שם שדות לבן לתבואה, אשר במעדר יעדרון - היא כמין מריש שקורין (פושיי"ר בלע"ז), לא תבא שמה יראת שמיר ושית - כי בהם יתעסקו לזרוע תבואה למאכל, שאי אפשר בלא התבואה;   אבל הגפנים יהיו לבז, כי אותו הדור של חזקיה ישובו אלי לעסוק בתורה ולא לשתות יין.   וכן היתה, כדאיתא בחלק: בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו איש שלא היה בקי בהלכות איסור והיתר וטומאה וטהרה. ועל אותו הדור הוא אומר והיה כל מקום וגומר, הוא שנאמר (משלי כה) אשר העתיקו אנשי יחזקיהו מלך יהודה. והיה למשלח שור - שם ירעו בהמותיהם מרעה שמן" ( רש"י ) .

"ואם תשאל: א"כ, איפה ירעו הבהמות, אחר שכל הארץ תהיה שמיר ושית? משיב, ההרים הגבוהים, אשר א"א לחרוש שם בכלי חרישה מרוב גובהם, רק במעדר וכלי חפירה יעדרון, אל ההרים האלה לא תבא שמה היראה והממשלה של השמיר והשית, מצייר כאילו השמיר והשית הכובש את הארץ לא תשיג ידו לכבוש ההרים הגבוהים ולהפיל יראתו עליהם, ושם יהיה למשלח שור ושה, שם ירעו וירבצו. והכונה, כי מקומות היקרים יהיו שממה, ומקומות הבלתי חשובים יהיו מיושבים לרבץ בקר וצאן" ( מלבי"ם ) .

"וכל ההרים וגו' - ר"ל אבל שדות התבואה הנחרשים בכלי מחרישה. יראת שמיר - ר"ל לא יפחדו פן יגדל שם קוצים וזהו הואיל וא"א להיות בלא תבואה. למשלח שור - בהמתם ירעו שם ויאכלו כרצונם וירמסו ברגליהם ולא יחושו כי יגדל הרבה תבואה" ( מצודות ) .

" "אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת, רבי יהודה אומר, מפסקת. וכל ההרים אשר במעדר יעדרון (" "הר שחודו זקוף, ואין בקר בכליו יכולין לעבור שם, ומפסיק בין שתי השדות), אף על פי שאין הבקר יכול לעבר בכליו, הוא נותן פאה לכל (" "כלומר, נותן פאה אחת לכל שתי השדות, ולא חשיב הפסק. הואיל והם נעדרים במעדר, כלומר שבני אדם חופרים אותו הר בכלי שחופרים בו את הקרקע, אין זה הפסק. שהרואה אומר אין זה קרקע בור, אלא למחר חופרים אותו במעדר וזורעים אותו, ושתי השדות הם אחת)" " ( משנה פאה ב ב ) .

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל[עריכה]

  • ישיבת עתניאל - משנה תענית פרק ג : וכל ההרים אשר במעדר יעדרון אף על פי שאין הבקר יכול לעבור בכליו הוא נותן פאה לכל. המילים המודגשות מצוטטות מלשון הפסוק בישעיהו: "שָׁמִיר וָשַׁיִת תִּהְיֶה כָל הָאָרֶץ. ( cache )
  • סירה קוצנית : "והיה ביום ההוא יהיה כל-מקום אשר יהיה-שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה, בחצים. ובקשת יבא שמה כי-שמיר ושית תהיה כל-הארץ"; "וכל ההרים אשר במעדר יעדרון לא-תבוא ... ( cache )
  • חק לישראל - בראשית - פרשת ויגש : והלכה כר' יהודה: וכל ההרים אשר במעדר יעדרון. הר שחודו זקוף ואין בקר בכליו יכולין לעבור שם ומפסיק בין שתי השדות: הוא נותן פאה לכל. כלומר, נותן פאה אחת לכל שתי השדות ולא ... ( cache )
  • ילקוט שמעוני - בשבילי התנ"ך : וכל ההרים אשר במעדר יעדרון - אף על פי שאין הבקר יכול לעבור בכליו, נותן פאה לכל וכו'. הכל מפסיקים לזרעים, ואין מפסיקים לאילן אלא גדר שגבוה עשרה טפחים. אם היה שער כותש אין ... ( cache )
  • הממד הפרשני בניקודן של מילים במשנה הרב - ישיבת שעלבים - המעין : בעניין הרים היוצרים הפסק בין שדות היא אומרת את הדברים האלה: "וכל ההרים אשר במעדר יעדרון אף על פי שאין הבקר יכול לעבור בכליו הוא נותן פאה לכל". הרע"ב ותפארת ישראל ביארו ... ( cache )
  • אנציקלופדיה יהודית דעת - חורש; : ... לעידור תחת הגפנים שמותר298, או שיעדור במקום הרים, שאין השוורים יכולים להגיע לשם, כמו שכתבו וכל ההרים אשר במעדר יעדרון299, הוא שאסור, אבל עידור תחת הגפנים מותר300. ( cache )
  • ירושלמי - מסכת פיאה : דף יב,א פרק ב הלכה ב משנה אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת ר' יהודא אומר מפסקת וכל ההרים אשר במעדר יעדרון אע"פ שאין הבקר יכול לעבור בכליו הוא נותן פאה א' לכל: דף יב,א ... ( cache )
  • אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן: : השווה ישעיהו ז, כד-כה: "וכל ההרים אשר במעדר יעדרון לא תבוא שמה יראת שמיר ושית, והיה [ 10] למשלח שור ולמרמס שה". בתקופות המקרא, המשנה והתלמוד גידלו גפנים בעיקר להכנת ... ( cache )
  • באורי אגדות מנחות : ... כונן המקום ית' גם כן שיהא העסק מרובה והיינו ירכיבהו על במתי ארץ, גובה שבארץ שהיא ארץ הרים ובקעות וא"א לחרוש בבקרים וכלשון משנה פאה פ"ב וכל ההרים אשר במעדר יעדרון. ( cache )
  • מסכת תרומות המשנה כדרכה פרק א : וכל ההרים אשר במעדר יעדרון. אף על פי. שאין הבקר יכול לעבור בכליו. הוא נו. תן פאה לכל. ג1. A. ג(.) הכל. מפסיק. לזרעים. ואינו מפסיק לאילן אלא גדר. ואם היה שער כותש אינו מפסיק ...
  • http://www.2all.co.il/web/Sites/serafim תהילים נא-ק : אומר ישעיה ז “ וכול ההרים אשר במעדר יעדרון לא תבוא שם יראת שמיר ושית והיה למשלוח שור ולמרמס שה “ולפי פירוש רש”י היה הבדל בין הגידולים שהיו מקומות שהיו ממשים לגידול גפנים ... ( cache )
  • ארחות התלמוד / משה ליב ליליינבלום : 3) חסרון הגדרים, כי מאשר לא היה גדר לכרם ד' צבאות, היה למשלח שור, ולמרמס שה. ושלשה פשעי ישראל אלה, עוד לא אלמן הוא מהם גם בימים האלה; גם עתה ילמדו רבים בבני הדור ... ( cache )


תגובות[עריכה]

למעשה הקדוש ברוך הוא בעד עבודת האדמה לכן הפלשתינים זוכים להאחז בקרקע

הפלשתינים מעבדים את האדמה והיהודים מאבדים את האדמה

-- daian moshe, 2013-01-07 08:15:23


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ההרים אשר במעדר יעדרון


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2013-01-13.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yjayhu/yj-07-25