ביאור:ישעיהו ז יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.



הנביא ישעיהו רצה להרגיע את אחז מלך יהודה, שלא יפחד מפני מלך ישראל ומלך ארם, ואמר לו: (ישעיהו ז יד): "לכן יתן ד' הוא לכם אות: הנה העלמה הרה וילדת בן, וקראת שמו עמנו אל"

אות הוא סימן מוחשי לרעיון מופשט, במקרה זה - סימן לכך שיש לבטוח בה' ולא לפחד מהמלכים.

עלמה היא אישה צעירה, בתולה או לא בתולה. במקרה זה, הכוונה לאשתו של מלך יהודה או לאשתו של הנביא, שתלד בן ותקרא לו "עמנו אל", כסימן לכך שה' עמנו ואין צורך לפחד.

אות יכול להיות טבעי או על-טבעי:

  • אם העלמה היא אשתו של הנביא (אבן עזרא על דברים יג ב, קטע:רמב"ן על דברים יג ב), אז מדובר באות טבעי, שהרי הנביא בוודאי יודע איזה שם תתן אשתו לילד שהיא עומדת ללדת. במקרה זה, קריאת השם היא סימן מוחשי שנועד לחזק את אמונתם של השומעים בהתגשמות הנבואה. ויש מפרשים שיש כאן אות על טבעי (קטע:רש"י על ישעיהו ז יד): "וזה האות, שהרי נערה היא ולא נתנבאית מימיה, ובזו תשרה בה רוח הקודש; וזהו שנאמר למטה "ואקרב אל הנביאה וגו'", ולא מצינו אשת נביא שנקראה נביאה אלא אם כן התנבאה... ויש פותרין שזה האות, שעלמה היתה ואינה ראויה לולד".
  • אם העלמה היא אישה אחרת, שאינה קשורה לנביא, כגון אשתו של המלך אחז, או כל אישה אחרת ביהודה, אז ייתכן שמדובר באות על טבעי - הנביא יודע שהיא הרה (מצודות), והוא יודע איזה שם היא תתן לבן שעומד להיוולד לה; הנביא יודע, שאפילו אשתו של אחז מתכוונת להפגין אמונה בה'.

עמנו אל הוא שם שהוא גם משפט שלם המדבר על ה'. ישנם שמות נוספים מסוג זה - ראו קטע:רמב"ן על בראשית לג כ.

היישוב עמנואל נקרא על-שם הילד עמנו אל שנזכר בפסוקנו.

הויכוח בין היהדות לנצרות על משמעות הפסוק[עריכה]

על-פי המפרשים הנוצרים, הפסוק הזה הוא נבואה על הולדת ישוע (ראו הבשורה על פי מתי פרק א). הם מסתמכים על תרגום השבעים, המתרגם עלמה = Parthenos (בתולה). אולם לפי זה לא ברור:

  • למה קראו לו ישוע ולא עמנואל?
  • מהנבואה בישעיה מוכח שהילד עמנואל נולד בזמן הנבואה בימי אחז, וזה לא נבואה לעתיד?
  • הפסוק (משלי ל יט): "דרך גבר בעלמה" נמצא בקבוצת פסוקים המתארים דברים שאינם משאירים עקבות (ראו ביאור:לא משאירים עקבות); מכאן מסתבר יותר ש"עלמה" היא אישה לא בתולה.
  • בראשית פרק כ"ד, פסוק י"ד מתאר את תפילתו של אליעזר עבד אברהם על מציאת אשה ליצחק. לאחר מציאת רבקה אליעזר מספר על תפילה זו ללבן ולבתואל בפסוק מ"ג, ושם מופיעים הדברים בגירסה שונה. בפסוק י"ד כתוב: "וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי", ואילו בפסוק מ"ג (ו-מ"ד) כתוב: "וְהָיָה הָעַלְמָה הַיֹּצֵאת לִשְׁאֹב וְאָמַרְתִּי אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ. וְאָמְרָה אֵלַי גַּם אַתָּה שְׁתֵה וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב הִוא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֹכִיחַ יְהוָה לְבֶן אֲדֹנִי". פעם אחת מופיעה המילה "עלמה ופעם אחת "נערה", משמע המילים הם נרדפות, ואין להן קשר לבתולה.
  • בהמשך הפרק אומר הנביא: (ישעיהו ח יח): "הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה' לאתות ולמופתים בישראל מעם ה' צבאות השכן בהר ציון". מכאן, שהעלמה היא אשת הנביא, והבן שנולד לה הוא בנו של הנביא.

ראו גם: