מ"ג ישעיהו ז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ג. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְשַׁעְיָהוּ צֵא נָא לִקְרַאת אָחָז אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ אֶל קְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֶל מְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ויאמר יהוה אל ישעיהו צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך אל קצה תעלת הברכה העליונה אל מסלת שדה כובס

מנוקד: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְשַׁעְיָהוּ צֵא נָא לִקְרַאת אָחָז אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ אֶל קְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֶל מְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס.

עם טעמים: וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶֽל־יְשַׁעְיָהוּ֒ צֵא־נָא֙ לִקְרַ֣את אָחָ֔ז אַתָּ֕ה וּשְׁאָ֖ר יָשׁ֣וּב בְּנֶ֑ךָ אֶל־קְצֵ֗ה תְּעָלַת֙ הַבְּרֵכָ֣ה הָעֶלְיוֹנָ֔ה אֶל־מְסִלַּ֖ת שְׂדֵ֥ה כוֹבֵֽס׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

ואמר יי לישעיה פוק כען לקדמות אחז את ושאר תלמידך דלא חטו ודתבו מחטאה לסיפי מזיקת בריכתא עליתא די בכבש חקל משטח קציריא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושאר ישוב בנך" - שארית מעט שישובו אלי על ידך והם כבנך

"אל קצה תעלת" - שם תמצאהו תעלת (פושי"ר בלע"ז)

"ברכה" - כעין מקוה מים שעושים לדגים

"העליונה" - במורד ההר ויש ברכה אחרת למטה הימנה בתחתיתו

"שדה כובס" - שדה שהכובסים שוטחים שם בגדים לנגבם כך תירגם יונתן ורבותינו דרשו נכנע אחז לפני ישעיהו ושם על ראשו אוכלא דקצרי כפה עליו כלי (פי' כלי מנוקב של כובסים שמזלפין בו מים על הבגדים)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שאר ישוב בנך", ישעיהו קרא שם בנו שאר ישוב להתעוררות ששאר ישראל ישובו אל ה', וצוה ה' שיקח אותו עמו לעוררהו ברמז, "תעלת הברכה העליונה", היא התעלה והברכה שהסיב חזקיהו מפני מלך אשור, כמ"ש ואשר עשה את הברכה ואת התעלה ויבא המים העירה (מ"ב כ"ב), וחכמי ישראל לא הסכימו עמו בזה (ברכות ט"ז), ויתכן כי גם אחז יצא למקום ההוא לסתום המעין והברכה לבל ימצא האויב מים לשתות וצוה ה' לישעיהו שיעכב על ידו:

ביאור המילות

"תעלת הברכה". מי הברכה מכונסים. ותעלה, חפירה סמוכה לה להגרת המים בעת שירצו, ואמר העליונה כי היתה עוד אחרת למטה כמ"ש לקמן (כ"ב ט' יא):

"ומסלה". מענין רוממות בכ"מ ושם עמדו מכבסי הבגדים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"העליונה" - כי שתים היו אחת ממעל ואחת מתחת

"שדה כובס" - השדה שהיו שוטחים שמה אל מול השמש את הבגדים המכובסים

"אל קצה וגו'" - כי שם תמצאנו

"אתה ושאר ישוב בנך" - גם אתה צא לקראתו גם בנך אשר נקרא שמו שאר ישוב לאות וסימן אשר שארית יהודה ישובו מן הגלות בימי עזרא

מצודת ציון

"תעלת הברכה" - הברכה הוא מקום בנוי באבנים ובסיד ושם מתכנסים המים והתעלה היא חפירה סמוך לה ובעת הצורך ממשיכים לה אמת המים מן הברכה וכן בתעלת הברכה (מלכים ב' יט)

"מסלת" - מלשון מסילה ושביל