מ"ג ישעיהו ז ב
<< · מ"ג ישעיהו · ז · ב · >>
כתיב:
ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני רוח.
מנוקד:
וַיֻּגַּד לְבֵית דָּוִד לֵאמֹר נָחָה אֲרָם עַל אֶפְרָיִם וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי רוּחַ.
עם טעמים:
וַיֻּגַּ֗ד לְבֵ֤ית דָּוִד֙ לֵאמֹ֔ר נָ֥חָה אֲרָ֖ם עַל־אֶפְרָ֑יִם וַיָּ֤נַע לְבָבוֹ֙ וּלְבַ֣ב עַמּ֔וֹ כְּנ֥וֹעַ עֲצֵי־יַ֖עַר מִפְּנֵי־רֽוּחַ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
רש"י
"נחה ארם על אפרים" - נתחבר מלך ארם על מלך ישראל לבא עליך נחה לשון נקבה על שהמלכות נחה (טושי"ר בלע"ז) לשון וינח בכל גבול מצרים (שמות ו)
"וינע לבבו" - לפי שכבר נלחם בו כל אחד מהם בפני עצמו ויכלו לו שנאמר ויתנהו ה' ביד מלך ארם וגו' (דברי הימים ב כח) אומר ויהרג פקח בן רמליה ק"כ אלף איש שניהם בדברי הימים (שם)
"כנוע עצי יער" - קול אילני סרק ישמע יותר מכל אילני פירי כדאיתא בבראשית רבהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נחה" - ענין חניה
"על אפרים" - עם אפרים כמו ויבאו האנשים על הנשים (שמות לה)
"וינע" - מלשון תנועה
מצודת דוד
"נחה ארם וגו'" - ארם עם אפרים חנו עליהם להלחם בהם
"וינע" - מגודל הפחד נעה לבבו כמו עצי היער הנעים ברוח
"ויוגד" - טרם עלו למלחמה
"לבית דוד" - הוא אחז ועל שהיה רשע לא רצה להזכירו בשמומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"כנוע עצי יער", אילני סרק שאין עליהם פירות יניעם הרוח יותר מאילני פירות שפירותיהם מכבידים עליהם, כן הם שהיו ריקנים מכל זכות ותקוה על ישועת ה', נעו מפחד אויב:
ביאור המילות
"נחה ארם". וכן ותערוך ישראל (ש"א יז כא), ותפול שבא (איוב א' טו):
"אפרים". נקראו כן י' השבטים, בעבור שהיה מלכם הראשון מאפרים:
<< · מ"ג ישעיהו · ז · ב · >>