קטגוריה:ירמיהו ב יט
תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני יהוה צבאות.
תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ וּמְשֻׁבוֹתַיִךְ תּוֹכִחֻךְ וּדְעִי וּרְאִי כִּי רַע וָמָר עׇזְבֵךְ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהָיִךְ וְלֹא פַחְדָּתִי אֵלַיִךְ נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה צְבָאוֹת.
תְּיַסְּרֵ֣ךְ רָעָתֵ֗ךְ וּמְשֻׁבוֹתַ֙יִךְ֙ תּֽוֹכִחֻ֔ךְ וּדְעִ֤י וּרְאִי֙ כִּֽי־רַ֣ע וָמָ֔ר עׇזְבֵ֖ךְ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יִךְ וְלֹ֤א פַחְדָּתִי֙ אֵלַ֔יִךְ נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה צְבָאֽוֹת׃
תְּיַסְּרֵ֣ךְ תְּיַסְּרֵ֣ - פועל, פיעל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 3256
מורפ': HVpi3fs/Sp2fs רָעָתֵ֗ךְ רָעָתֵ֗ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 7451 c
מורפ': HNcfsc/Sp2fs וּמְשֻֽׁבוֹתַ֨יִךְ֙ וּ - ו' החיבור
מְשֻֽׁבוֹתַ֨יִ - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
ךְ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/4878
מורפ': HC/Ncfpc/Sp2fs תּוֹכִחֻ֔ךְ תּוֹכִחֻ֔ - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, רבים
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 3198
מורפ': HVhi3fp/Sp2fs וּדְעִ֤י וּ - ו' החיבור
דְעִ֤י - פועל, קל, ציווי, גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/3045
מורפ': HC/Vqv2fs וּרְאִי֙ וּ - ו' החיבור
רְאִי֙ - פועל, קל, ציווי, גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/7200
מורפ': HC/Vqv2fs כִּי כִּי - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־רַ֣ע רַ֣ע - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7451 a
מורפ': HAamsa וָמָ֔ר וָ - ו' החיבור
מָ֔ר - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/4751
מורפ': HC/Aamsa עָזְבֵ֖ךְ עָזְבֵ֖ - פועל, קל, מקור נסמך
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 5800 a
מורפ': HVqc/Sp2fs אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־יְהוָ֣ה יְהוָ֣ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֱלֹהָ֑יִךְ אֱלֹהָ֑יִ - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc/Sp2fs וְלֹ֤א וְ - ו' החיבור
לֹ֤א - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn פַחְדָּתִי֙ פַחְדָּתִ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
י֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 6345
מורפ': HNcfsc/Sp1cs אֵלַ֔יִךְ אֵלַ֔יִ - מילת יחס
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp2fs נְאֻם נְאֻם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 5002
מורפ': HNcmsc־אֲדֹנָ֥י אֲדֹנָ֥ - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 136
מורפ': HNcmpc/Sp1cs יְהוִ֖ה יְהוִ֖ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3069
מורפ': HNp צְבָאֽוֹת צְבָאֽוֹת - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 6635 b
מורפ': HNcbpa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
תְּיַסְּרֵ֣ךְ מונח (משרת, דרגא 5) רָעָתֵ֗ךְ רביעי (משנה, דרגא 3)
וּמְשֻֽׁבוֹתַ֨יִךְ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
תּוֹכִחֻ֔ךְ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּדְעִ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) וּרְאִי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
כִּי־רַ֣ע מונח (משרת, דרגא 5) וָמָ֔ר זקף קטן (מלך, דרגא 2)
עָזְבֵ֖ךְ טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶת־יְהוָ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) אֱלֹהָ֑יִךְ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְלֹ֤א מהפך (משרת, דרגא 5) פַחְדָּתִי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֵלַ֔יִךְ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
נְאֻם־אֲדֹנָ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) יְהוִ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
צְבָאֽוֹת סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ, וּמְשֻׁבוֹתַיִךְ מעשי השובבות שלך (חטאיך) תּוֹכִחֻךְ, וּדְעִי וּרְאִי כִּי רַע וָמָר עָזְבֵךְ אֶת יְהוָה אֱלֹהָיִךְ, וְלֹא פַחְדָּתִי הגיעה היראה ממני אֵלַיִךְ, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת.
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"ומשובותיך" - ל' בנים שובבים (לקמן ג)
"תוכיחוך" - ל' מוסר
"ולא פחדתי" - פחד שלי לא היה בלבך לירא אותימצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"תיסרך" - מלשון יסורין
"ומשובותיך" - ענין מרד והליכה בדרכי הלב כמו וילך שובב (ישעיהו נז)
"תוכיחוך" - ענין משפט הגמול כמו והוכח במכאוב (איוב לג)
"ומר" - מלשון מרירות
מצודת דוד
"ודעי וראי" - תן לב לדעת ועינים לראות אשר רע ומר דבר העזיבה אשר עזבת את ה' ולא היה פחד ה' אליך כאומר אין היה מהראוי לעזבו אם מפאת העזר הבאה ממנו אם מפאת יראת העונש
"ומשובותיך" - מה שהלכת בדרכי לבך תוכיחוך במכאוב וכפל הדבר במ"ש
"תיסרך רעתך" - הרעות שאתה עושה המה ייסרו אותך במוסר יסורין ר"ל בעבורם תיוסר ביסוריןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"תיסרך, תוכיחך", התוכחה היא בדברים, ובין אנשים שוים, שמתוכח עמו ע"פ השכל ומברר לו בראיות כי דרכו לא טובה, ובא לרוב להשיבו מדרך הרע בעתיד, כמ"ש הוכח תוכיח את עמיתך (ויקרא י"ט), והמיסר הוא בהכאה, או מן הגדול אל הקטן, ומשתתף עם פעל אסר מנחי פ"א, רק שהאוסר אוסר את הגוף, והיוסר אוסר את הנפש ומכריחה, ובא לרוב על העבר (רק אצל ה' יבוא לפעמים תוכחה באמצעות היסורים כמ"ש והוכחתיו בשבט אנשים) והתבאר אצלי בס' תהלות (ו' ב', ל"ה ב', איוב ה' י"ז, ושם ל"ט ל"ה, משלי ג' י"א, שם ט' ז', י' י"ז, י"ב א', י"ג י"ח, ט"ו ה', ושם י' ושם ל"ב, ע"ש):
"רעתך משובתיך". השובבות מציין תכונה הנפשיית אשר רוחו כים נגרש שובב הנה והנה ולא יעמוד על מצב אחד, והרעה תציין הפעולה שכבר יצאה פעולת הרע אל הפועל, "ודעי וראי כי רע ומר". שעורו ודעי כי רע, וראי כי מר, הרע יושג בכח המדע, והמרירות יושג בחוש, והראיה תפול על השגת כל החמשה חושים, כמו ראה ריח בני.
"פ£ח¡ד¢ת י", הנפרד פ£ח¡ד¢ה בשקל א£הבה א£חוה:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ירמיהו ב יט"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.