מ"ג ירמיהו ב כ
<< · מ"ג ירמיהו · ב · כ · >>
כתיב:
כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרותיך ותאמרי לא אעבוד אעבור כי על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן את צעה זנה.
מנוקד:
כִּי מֵעוֹלָם שָׁבַרְתִּי עֻלֵּךְ נִתַּקְתִּי מוֹסְרוֹתַיִךְ וַתֹּאמְרִי לֹא אעבוד אֶעֱבוֹר כִּי עַל כׇּל גִּבְעָה גְּבֹהָה וְתַחַת כׇּל עֵץ רַעֲנָן אַתְּ צֹעָה זֹנָה.
עם טעמים:
כִּ֣י מֵעוֹלָ֞ם שָׁבַ֣רְתִּי עֻלֵּ֗ךְ נִתַּ֙קְתִּי֙ מוֹסְרוֹתַ֔יִךְ וַתֹּאמְרִ֖י לֹ֣א אעבוד אֶעֱב֑וֹר כִּ֣י עַֽל־כׇּל־גִּבְעָ֞ה גְּבֹהָ֗ה וְתַ֙חַת֙ כׇּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֔ן אַ֖תְּ צֹעָ֥ה זֹנָֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
רש"י
"מוסרותיך" - הם רצועות שקושרין בהם העול
"ותאמרי לא אעבור" - על דבריך
"כי על כל גבעה" - אך אתה לא שמרת הבטחתך ועל כל גבעה את צועה ל' משכב ומצע כי משמש ל' אלאמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"עולך" - מלשון עול ההושם על צואר הבהמה והוא משל על הכבדת העבודה
"נתקתי" - ענין העתק והסרה
"מוסרותיך" - הם קשרי רצועות העול
"גבעה" - ענינו כמו הר
"רענן" - ענין לחות ורטיבות כמו בשמן רענן (תהלים צב)
"צועה" - ענין טלטול ונוע ממקום למקום וכן ושלחתי לו צועים וצעהו (לקמן מט)
מצודת דוד
"כי על כל גבעה" - כאומר והנה לא קיימת כי על כל וגו'
"את צועה זונה" - הולכת ונוסעת ממקום למקום ר"ל כמו הזונה אין דרכה לשבת במקום אחד וכמ"ש בה בביתה לא ישכנו רגליה וגו' (משלי ז) כן הלכת אתה מבית עכו"ם זו לבית עכו"ם זו
"נתקתי" - העתקתי מעל צוארך קשרי רצועות עולם
"ותאמרי" - ואז אמרת לא אעבור עוד על דבר ה'
"כי מעולם" - הלא מימות עולם הייתי לך לעזרה ושברתי העול אשר הכבידו עליך האומותמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"כי על", סובב על מ"ש כי רע ומר עזבך את ה' אלהיך, ומפרש "כי על כל גבעה גבוהה" וכו' (ומאמר ולא פחדתי אליך כי מעולם שברתי עולך הוא מאמר מוסגר), מבאר איך רע ומר עזבך את ה' אלהיך כי יצאת להפקר כ"כ עד "שאת זונה" את "צעה" וסוערת לזנונים "על כל גבעה גבוהה". כאשה שעזבה את בעלה והיא מופקרת לכל על כל הר וגבע, אשר זה בעצמו רע ומר מאד:
ביאור המילות
<< · מ"ג ירמיהו · ב · כ · >>