המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
ואני לא אחוס. הרבה משתים עשרה רבוא אדם – יותר משתים עשרה רבוא אדם. ורבוא הוא עשרת אלפים. ומלת משתים במאריך המ"ם, והשי"ן איננה דגושה.
אדם – כולל זכרים ונקבות.
אשר לא ידע – שהם קטנים, ולא ידעו בין ימינם לשמאלם, ואין בהם חטא, ואין להם עונש אלא בעבור האבות, וכיון שהאבות שבו, הנה הם בלא עונש. וכן בהמה רבה שיש בעיר, והבהמה אין לה עונש וזכות, ועל כל אלה ראוי לחוס ולחמול, וכל שכן על רבים.
ואני לא אחוס – רוצה לומר, הלוא נינוה היא מעשה ידיי, ואיך אני לא אחוס על עיר גדולה כזאת?
הרבה וגו' – רוצה לומר, יותר משתים עשרה וגו'.
אשר לא ידע – אשר כל אחד מהם אינו יודע להבחין בין ימינו לשמאלו. והם הקטנים, שאין לחשוב להם עוון, ואין בהם עונש אלא בעבור האבות, וכיון שהאבות שבו, הנה הם בלא עונש. וכן בהמה רבה שיש בעיר, שאין להם עונש. ועל כל אלה ראוי לחוס ולחמול.
"ואני לא אחוס על נינוה" שהם מעשה ידי, והוא דבר יקר שהיא "העיר הגדולה" והגם שרבים עובדים ע"ז שם, הלא יש בה הרבה משתים עשרה רבוא אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו שאין להם דעת להבחין בין עבודת האל המיוחד שימלץ בצד ימין, כמ"ש כי מימיני בל אמוט, ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני. ובין עבודת השמאל שעובד להטבע והמערכה, המיוחס לצד שמאל, ואין להעניש אותם על הסרון דעתם, וגם יש בה בהמה רבה ואם אדם חטא בהמה מה חטאה, ובזה קבל מענה ג"כ על עונש ישראל שהם כבר למדו להבדיל בין הימין והשמאל כי קבלו דת אלהי ואמונה אמתית והם ראוים לעונש על ע"ז שעבדו, הגם שאנשי נינוה לא יענשו על זה:
משתים – המ"ם במאריך, והשי"ן בשוו"א, נבלע מפני דגשות התי"ו, כן כתב רד"ק בפירושו ובמכלול דף קצ"א, וכן הוא בכל הספרים מדוייקים. ולא כמו שכתב בהגהת לוית חן ריש פ' י"ג מהשער הא', שהשי"ן והתי"ו רפויות. ולדברי הראב"ע בס' צחות דף קנ"ה ע"ה הוא בדגש בשי"ן ובתי"ו. ועיין מנחת שי בשופטים ט"ז, כ"חוזכריה ד', י"ב.
