מנחת שי על יונה ד יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| מנחת שי על יונהפרק ד' • פסוק י"א |
ב • ז • יא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יונה ד', י"א:

וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א אָח֔וּס עַל־נִינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־בָּ֡הּ הַרְבֵּה֩ מִֽשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֨ה רִבּ֜וֹ אָדָ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדַע֙ בֵּין־יְמִינ֣וֹ לִשְׂמֹאל֔וֹ וּבְהֵמָ֖ה רַבָּֽה׃


משתים – המ"ם במאריך, והשי"ן בשוו"א, נבלע מפני דגשות התי"ו, כן כתב רד"ק בפירושו ובמכלול דף קצ"א, וכן הוא בכל הספרים מדוייקים. ולא כמו שכתב בהגהת לוית חן ריש פ' י"ג מהשער הא', שהשי"ן והתי"ו רפויות. ולדברי הראב"ע בס' צחות דף קנ"ה ע"ה הוא בדגש בשי"ן ובתי"ו. ועיין מנחת שי בשופטים ט"ז, כ"ח וזכריה ד', י"ב.